GEMARA: Řekl
rabi Jona: Dvě věci učil
rabi Chija Roba, a ty se navzájem rozcházejí: Neodvedené se počítá mezi nesvaté; a každá pochybnost znehodnocuje pozdvihovanou dávku a znehodnocuje nesvaté, aby se nestaly pozdvihovanou dávkou. A je to obtížné: Počítá-li se neodvedené mezi nesvaté, proč znehodnocuje nesvaté, aby se nestaly pozdvihovanou dávkou? Vždyť se počítá v pozdvihované dávce! Řekl
rabi Jona: I my jsme se učili obojí. Neodvedené se počítá mezi nesvaté, neboť jsme se tam učili: Potrava desátku, která byla připravena tekutinou a které se dotkl tevul jom nebo nečisté ruce: odděluje se z ní pozdvihovaná dávka z desátku v čistotě, protože je to třetí
[stupeň]. To říká, že neodvedené se počítá mezi nesvaté. A každá pochybnost znehodnocuje pozdvihovanou dávku a znehodnocuje nesvaté, aby se nestaly pozdvihovanou dávkou, neboť jsme se tam učili: Vznikla-li u něho pochybnost dříve, než je rozhnětla, ať se dokončí v nečistotě; po rozhnětení ať se dokončí v čistotě. Řekl
Rav Šešet: To je podle
rabi Akivy, neboť
rabi Akiva řekl: Ať je dělá v nečistotě, a ne po kavech. Řekl
rabi Zeira: Je to podle všech: ať je dělá po kavech v pochybnosti o nich. Namítl
rabi Chija ben
rabi Bun před
rabi Zeirou: Vždyť se učí, že i u ostatních druhů je to tak. Můžeš říci: Ať je dělá po kavech v pochybnosti o nich?
Rabi Zevida řekl: Já jsem se na to ptal.
Rabi Josi jménem
rabi Hily: Podle práva by směl člověk znečistit svůj neodvedený podíl podle slova Tóry, neboť je psáno: „A hle, já jsem ti svěřil střežení mých pozdvihovaných dávek“
(Nu 18,8). Pozdvihovaná dávka vyžaduje střežení, neodvedené nevyžaduje střežení. Jak vyložím: „A dáte z něho pozdvihovanou dávku Hospodinu Áronovi, knězi“
(Nu 18,28)? Učiň, aby se dávala Áronovi, knězi, v jeho kněžství. A zde, protože ji nemůžeš dát knězi v jeho kněžství, smíš ji znečistit.
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָה תַּרְתֵּין מִילִּין תַּנֵּי רִבִּי חִיָיא רוֹבָא וְאִינּוּן פְּלִיגִין חָדָא עַל חָדָא. טֵבֵל מִנְיָנוֹ בְחוּלִּין וְכָל הַסָּפֵק פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה וּפוֹסֵל אֶת הַחוּלִין מִלֵּעָשׂוֹת תְּרוּמָה. וְקַשְׁיָא אִם טֵבֵל ממנו בְחוּלִּין לָמָּה לִי פּוֹסֵל אֶת הַחוּלִין מִלֵּעָשׂוֹתָן תְּרוּמָה. וְהָא מִנְיָנוֹ בִתְרוּמָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אוּף אֲנָן תַּנִּינָן תַּרְתֵּיהוֹן טֵבֵל מִנְיָנוֹ בְחוּלִּין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן אוֹכֶל מַעֲשֵׂר שֶׁהוּכְשָׁר בְּמַשְׁקֶה וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם אוֹ יָדַיִים מְסוֹאָבִין מַפְרִישִׁין מִמֶּנּוּ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּטָהֳרָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁלִישִׁי. הָדָא אָמְרָה שֶׁהַטֵּבֵל מִנְיָנוֹ בְחוּלִּין. וְכָל הַסָּפֵק פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה וּפוֹסֵל אֶת הַחוּלִין מִלֵּעָשׂוֹתָן תְּרוּמָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן נוֹלַד לָהּ סָפֵק עַד שֶׁלֹּא גִילְגְּלָה תֵּיעָשֶׂה בְטוּמְאָה מִשֶּׁגִּילְגְּלָה תֵּעָשֶׂה בְטָהֳרָה. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר יַעֲשֶׂנָּה בְטוּמְאָה וְאַל יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין בִּסְפֵיקָן. הָתִיב רִבִּי חִיָיה בֵּירִבִּי בּוּן קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְהָתַנֵּי אַף בִּשְׁאָר הַמִּינִין כֵּן. אִית לָךְ מֵימַר יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין בִּסְפֵיקָן. רִבִּי זְבִידָא אָמַר אֲנָא בְּעִיתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא בְּדִין הָיָה שֶׁיְּטַמֵּא אָדָם טִבְלוֹ דְּבַר תּוֹרָה דִּכְתִיב וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמָתִי. תְּרוּמָה צְרִיכָה שִׁימּוּר. אֵין הַטֵּבֵל צָרִיךְ שִׁימּוּר. מַה אֲנִי מְקַיֵים וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יי לְאַהֲרֹן הַכֹֹּהֶן. עֲשֵׂה שֶׁיִינָּתֵן לְאַהֲרֹן הַכֹּהֶן בִּכְהוּנָּתוֹ. וְכָאן הוֹאִיל וְאֵין אַתְּ יָכוֹל לִיתְּנוֹ לַכֹּהֵן בִּכְהוּנָּתוֹ רַשַּׁאי אַתְּ לְטַמוֹתוֹ.