Je psáno: „Roztrhněte svá srdce, a ne svá roucha, a obraťte se k Hospodinu, svému Bohu, neboť je milostivý a milosrdný“
(Jl 2,13).
Rabi Jehošua ben Levi řekl: Roztrhnete-li své srdce pokáním, nebudete trhat roucha nad svými syny ani nad svými dcerami, ale k Hospodinu, svému Bohu. Proč? „Neboť je milostivý a milosrdný, shovívavý a bohatý v milosti a lituje zla“
(Jl 2,13).
Rabi Šmuel bar Nachman jménem
rabi Jonatana: Není zde psáno „dlouhý hněv“, ale „dlouhé hněvy“: Je trpělivý se spravedlivými a je trpělivý se svévolníky.
Rabi Acha,
rabi Tanchum, syn
rabi Chiji, jménem
rabi Jochanana: Není zde psáno „dlouhý hněv“, ale „dlouhé hněvy“: Je trpělivý, dokud nevymáhá. Když začne vymáhat, je trpělivý a vymáhá.
Rabi Chanina řekl: Kdo říká, že Milosrdný je povolný, ať se mu rozpadnou vnitřnosti. Ale je trpělivý a vymáhá, co je jeho.
Rabi Levi řekl: Co znamená „dlouhý hněv“? Hněv je daleko. Podobá se to králi, který měl dvě tvrdé legie. Král řekl: Budou-li sídlit se mnou ve městě, rozhněvají-li mě nyní obyvatelé města, ony se postaví a vyhubí je. Ale pošlu je na dalekou cestu. Rozhněvají-li mě obyvatelé města, dříve než pro ně pošlu, obyvatelé města mě usmíří a já přijmu jejich usmíření.
[Tak řekl Svatý, budiž požehnán: Hněv a rozhořčení jsou andělé zkázy. Pošlu je na dalekou cestu. Rozhněvá-li mě Izrael, dříve než pro ně pošlu a přivedu je, učiní Izrael pokání a já přijmu jejich pokání.] To je, co je psáno: „Přicházejí z daleké země, z konce nebes atd.“
(Iz 13,5).
Rabi Jicchak řekl: A nejen to, ale zamkl před nimi. To je, co je psáno: „Hospodin otevřel svou zbrojnici a vynesl nástroje svého hněvu“
(Jr 50,25). Než otevře, než se zabývá, jeho milosrdenství je blízko. Učilo se jménem
rabi Meira: „Neboť hle, Hospodin vychází ze svého místa“
(Iz 26,21): Vychází od jedné vlastnosti k druhé. Vychází od vlastnosti soudu a přichází k vlastnosti milosrdenství nad Izraelem.
כָּתוּב וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אִם קְרַעְתֶּם לִבְּכֶם בִּתְשׁוּבָה אֵין אַתֶּם קוֹרְעִין בִּגְדֵיכֶם לֹא עַל בְּנֵיכֶם וְלֹא עַל בְּנוֹתֵיכֶם אֶלָּא עַל יי אֱלֹהֵיכֶם. לָמָּה. כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִיחָם עַל הָרָעָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. אֶרֶךְ אַף אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶרֶךְ אַפַּיִים. מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עִם הַצַּדִּיקִים וּמַאֲרִיךְ רוּחוֹ עִם הָרְשָׁעִים. רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בְּרִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֶרֶךְ אַף אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶרֶךְ אַפַּיִם. מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁלָּא יִגְבֶּה. הִתְחִיל לִגְבּוֹת מַאֲרִיךְ רוּחוֹ וְגוֹבֶה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מָאן דְּאָמַר דְּרַחֲמָנָא וַותְרָן יִתְוַותְרוּן בְּנֵי מָעוֹי. אֶלָּא מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. מָהוּ אֶרֶךְ אַפַּיִם. רְחִיק רְגִיז. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי לֶיגְיוֹנוֹת קָשִׁים. אָמַר הַמֶּלֶךְ. אִם דָּרִים הֵן עִימִּי בַמְּדִינָה. עַכְשָׁיו בְּנֵי הַמְּדִינָה מַכְעִיסִים אוֹתִי וְהֵן עוֹמְדִין וּמְכַלִּין אוֹתָן. אֶלָּא הַרֵינִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. שֶׁאִם הִכְעִיסוּ אוֹתִי בְנֵי הַמְּדִינָה. עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּחַ אַחַרֵיהֶם בְּנֵי הַמְּדִינָה מְפַיְיסִין אוֹתִי וַאֲנִי מְקַבֵּל פִּיּוּסָן. [כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַף וְחֵמָה מַלְאֲכֵי חַבָּלה הֵן. הֲרֵי אֲנִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. שֶׁאִם מַכְעִיסִין אוֹתִי יִשְׂרָאֵל. עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּחַ אֶצְלָן וּמֵבִיאָן יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל תְּשׁוּבָתָן.] הָדָא הִיא דִכְתִיב בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם וגו׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּעַל בִּפְנֵיהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב פָּתַח יי אֶת אֹוצָרֹו וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמֹו. עַד דּוּ פָתַח עַד דּוּ טָרַד רַחֲמוֹי קְרֵיבִין. תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כִּי הִנֵּה יי יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ. יוֹצֵא לוֹ מִמִּידָּה לְמִידָּה. יוֹצֵא לוֹ מִמִּידַּת הַדִּין וּבָא לְמִידַּת רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל.