Taanit 4:7 תענית

Jeruzalémský talmud · Moed – Svátky · halacha 4:7 · 4 segmentů

MIŠNA: Raban Šimon ben Gamliel řekl: Nebylo pro Izrael svátečních dnů jako patnáctý av a Den smíření, kdy obyvatelé Jeruzaléma vycházeli v bílých vypůjčených šatech, aby nezahanbili toho, kdo nemá. Všechny šaty vyžadují ponoření. A dcery Jeruzaléma vycházely a tančily ve vinicích. A co říkaly? Mladíku, pozdvihni své oči a viz, co si vybíráš. Neupírej své oči na krásu, upři je na rodinu. A tak se říká: „Vyjděte a pohleďte, dcery Sijónu, na krále Šalomouna“ atd. (Pís 3,11). „V den jeho svatby“ — to je darování Tóry. „A v den radosti jeho srdce“ (Pís 3,11) — to je stavba Chrámu, ať je vystavěn brzy, za našich dnů.

משנה: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁבָּהֶן בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאִין בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִים שֶׁלֹּא לְבַיֵישׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת. בָּחוּר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וגו׳. בְּיוֹם חֲתוּנָּתוֹ זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ זֶה בִּנְיַין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִיבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

GEMARA: Dobrá, Den smíření, neboť je smířením pro Izrael. Ale patnáctý av proč? Rabi Jaakov bar Acha jménem rabi Asiho: Protože je to čas, kdy je dobré kácet dřevo; neboť všechno dřevo, které je v něm pokáceno, nečervaví. Jak jsme se tam učili: Každé dřevo, v němž se najde červ, je pro oltář nezpůsobilé. Rav Chija bar Aši jménem Rava: Neboť toho dne Hošea ben Ela odstranil stráže, které Jarovam ben Nevat rozestavil na cestách. Kahana se zeptal [Rava]: Tak velké dobro učinil, a je o něm psáno: „Proti němu vystoupil Šalmaneser, král Asýrie“ (2Kr 17,3)? Řekl mu: Protože si sňal obojek ze šíje a pověsil jej na šíji mnohých. Neřekl: Všechen lid ať vystoupí, ale: Kdo chce vystoupit, ať vystoupí. Rabi Šmuel bar Rav Jicchak, a říkají to jménem rabi Šmuela bar Nachmana: Neboť toho dne bylo kmenům dovoleno vcházet jeden do druhého. Neboť je psáno: „Dědictví synů Izraele nepřejde od kmene ke kmeni, neboť synové Izraele mají lnout každý k dědictví svých otců“ (Nu 36,7). A je psáno: „A každá dcera, která dědí dědictví z kmenů synů Izraele“ atd. (Nu 36,8). Je snad možné, aby dcera dědila ve dvou kmenech? Vyložíš to o tom, že její otec byl z jednoho kmene a její matka z jiného kmene. A mudrci říkají: Neboť toho dne bylo kmeni Binjaminovu dovoleno vstoupit do shromáždění. Neboť je psáno: „Proklet, kdo dá ženu Binjaminovi“ (Sd 21,18). Verš přečetli a přiblížili ho, verš přečetli a vzdálili ho. Verš přečetli a přiblížili ho: „Efrajim a Menaše budou mi jako Reuven a Šimon“ (Gn 48,5). Verš přečetli a vzdálili ho: „Národ a shromáždění národů z tebe vzejde a králové vyjdou z tvých beder“ (Gn 35,11) — a Binjamin se ještě nenarodil. Rabi Avun řekl: Neboť toho dne skončilo kopání. Rabi Levi řekl: Každý předvečer devátého ava vysílal Mojžíš hlasatele po celém táboře a říkal: Vyjděte kopat! Vyjděte kopat! Vycházeli, kopali si hroby a spali. Ráno vstali a shledali, že jim chybí patnáct tisíc a něco. V posledním roce udělali tak, vstali a shledali se v plném počtu. Řekli: Snad jsme se zmýlili v počtu. A tak [učinili] desátého, jedenáctého, dvanáctého, třináctého, čtrnáctého a patnáctého. Když se měsíc naplnil, řekli: Zdá se, že Svatý, budiž požehnán, zrušil ten těžký výnos nad námi. Vstali a učinili z toho svátek.

הלכה: נִיחָא בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁהוּא כַפָּרָה עַל יִשְׂרָאֵל. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב לָמָּה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. שֶׁבּוֹ זְמַן קִיצָה יָפֶה לָעֵצִים. שֶׁכָּל עֵצִים שֶׁהֵן נִקְצָצִין בּוֹ אֵינָן עוֹשִׂין מַאֲכוֹלוֹת. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בוֹ תוֹלַעַת פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵחַ. רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. שֶׁבּוֹ הִתִּיר הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה פְּרוֹסִדִיּוֹת שֶׁהוֹשִׁיב יְרָבְעָם בֶּן נְבָט עַל הַדְּרָכִים. כַּהֲנָא שָׁאַל [לְרַב]. כָּל הָדָא טִיבוּתָא רַבְּתָא עֲבַד וּכְתִיב בֵּיהּ עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר. אָמַר לֵיהּ. עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַט אֶת הַקּוֹלָר מִצַּוָּארוֹ וּתְלַייוֹ בְּצַוָּאר הָרַבִּים. לָא אָמַר. כָּל עַמָּא יִסְקוּן. אֶלָּא מָאן דְּבָעֵי מִיסּוּק יִסּוּק. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וְאָמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. שֶׁבּוֹ הוּתְּרוּ שְׁבָטִים לָבוֹא זֶה בָזֶה. דִּכְתִיב וְלֹא תִסּוֹב נַחֲלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת אֲבוּתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְתִיב וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳. וְכִי אֶיפְשַׁר לְבַת לֵירֵשׁ שְׁנֵי מַטּוֹת. תִּיפְתָר שֶׁהָיָה אָבִיהָ מִשֵּׁבֶט אֶחָד וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אֶחָד. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. שֶׁבּוֹ הוּתָּר שִׁבְטוֹ שֶׁלְבִּנְיָמִן לָבוֹא בַקָּהָל. דִּכְתִיב אָרוּר נוֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן. מִקְרָא קָרְאוּ וְקִירְבוּהוּ. מִקְרָא קָרְאוּ וְרִיחָקוּהוּ. מִקְרָא קָרְאוּ וְקִירְבוּהוּ. אֶפְרַיִם וֹמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי. מִקְרָא קָרְאוּ וְרִיחָקוּהוּ. גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ. וַאֲדַּיִין לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִן. רִבִּי אָבוּן אָמַר. שֶׁבּוֹ בָטַל הַחֶפֶר. וְאָמַר רִבִּי לֵוִי. בְּכָל עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאַב הָיָה מֹשֶׁה מוֹצִיא כְרוּז בְּכָל הַמַּחֲנֶה וְאוֹמֵר. צְאוּ לַחֶפֶר צְאוּ לַחֶפֶר. וְהָיוּ יוֹצְאִין וְחוֹפְרִין לָהֶן קְבָרוֹת וִישֵׁינִים. וּבַשַּׁחַר הָיוּ עוֹמְדִין וּמוֹצְאִין עַצְמָן חֲסֵירִים חַמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף וּפְרוּטְרוּט. וּבַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה עָשׂוּ כֵן וְעָמְדוּ וּמָצְאוּ עַצְמָן שְׁלֵמִים. אָמְרוּ. דִּילְמָא דְטָעִינָן בְּחוּשְׁבְּנָא. וְכֵן בָּעֲשָׂרָה וְבְאַחַד עָשָׂר וּבִשְׁנֵים עָשָׂר וּבִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּבְאַרבַּע עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. כֵּיוָן דְּאִשְׁלַם זִיהֲרָא אָמְרוּ. דּוֹמֶה שֶׁבִּיטֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָהּ הַגְּזֵירָה קָשָׁה מֵעָלֵינוּ. וְעָמְדוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב.

„Všechny šaty vyžadují ponoření. A dcery Izraele vycházely a tančily ve vinicích.“ Rabi Janaj birabi Jišmael řekl: I když leží v truhle. Leží v truhle, a ty říkáš toto? Tím, že to tak činíš, je půjčí.

כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. רִבִּי יַנַּאי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. וַאֲפִילוּ נְתוּנִים בַּתֵּיבָה. נְתוּנִים בַּתֵּיבָה וְאַתְּ אָמַר הָכֵן. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה כֵן הוּא מַשְׁאִילָן.

„A co říkaly? Pozdvihni své oči, mladíku, a viz, co si vybíráš. Neupírej své oči na krásu, upři je na rodinu“ atd. Dcera krále si půjčovala od dcery velekněze. Dcera velekněze si půjčovala od dcery krále. Ošklivé říkaly: Neupírej své oči na krásu. A krásné říkaly: Upři své oči na rodinu. A tak se říká: „Vyjděte a pohleďte, dcery Sijónu, na krále Šalomouna v koruně, kterou ho korunovala jeho matka v den jeho svatby a v den radosti jeho srdce“ (Pís 3,11). „V den jeho svatby“ — to je darování Tóry. „A v den radosti jeho srdce“ — to je stavba Chrámu, ať je vystavěn brzy, za našich dnů.

וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת. שָׂא נָא עֵינֶיךָ בָּחוּר וּרְאֵה מָה אַתְּ בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹאִי תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה כול׳. הָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁלְמֶלְךְ שׁוֹאֶלֶת מִבִּתּוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל. בִּתּוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל שׁוֹאֶלֶת מִבִּתּוֹ שֶׁלְמֶלְךְ. הַכְּאוּרוֹת הָיוּ אוֹמְרוֹת. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ (בַּנּוֹאִי) [בַּנּוֹי]. וְהַנָּאוֹת הָיוּ אוֹמְרוֹת. תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִיטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתוּנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ. בְּיוֹם חֲתוּנָּתוֹ זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ זֶה בִּנְיַין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִיבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

Originál: Jerusalem Talmud Taanit 4:7 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.