Ani se z něj neučte – neboť soudce má jen to, co vidí jeho oči.
מגמר נמי לא תגמרו מיניה דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות
Bava batra 131a בבא בתרא
Rava se tázal: Jak je tomu u zdravého? Když rabi Jochanan ben Beroka řekl [svůj výrok], [mínil] u umírajícího, neboť [ten] je [způsobilý] dát dědictví, ale u zdravého ne? Nebo snad i u zdravého?
בעי רבא בבריא היאך כי קא"ר יוחנן בן ברוקה בשכ"מ דבר אורותי הוא אבל בבריא לא או דלמא אפילו בבריא נמי
Řekl Rav Mešaršeja Ravovi: Pojď a slyš: Neboť rabi Natan řekl Rabimu: Učil jste svou mišnu podle rabiho Jochanana ben Beroky. Neboť jsme učili: Nenapsal-li jí [v ketubě]: Mužští synové, kteří ti ze mne budou, zdědí peníze tvé ketuby nad svůj podíl s jejich bratry – je [přesto] zavázán, neboť to je podmínka soudu.
אמר ליה רב משרשיא לרבא תא שמע דאמר לו רבי נתן לרבי שניתם משנתכם כר' יוחנן בן ברוקה דתנן לא כתב לה בנין דיכרין דיהוין ליך מינאי אינון ירתון כסף כתובתיך יותר על חולקיהון דעם אחוהון חייב שתנאי ב"ד הוא
A Rabi mu řekl: Učili jsme [znění] „vezmou“.
ואמר לו רבי יסבון תנן
A Rabi řekl: Byla ve mně mladická nerozvážnost, že jsem se opovážil [odporovat] Natanu Babylóňanovi. Nýbrž [jelikož] máme za ustálené, že [nárok] mužských synů nevybírá ze zastaveného [majetku] – kdyby tě napadlo, že jsme učili „vezmou“, proč by nevybírali ze zastaveného? Nýbrž z toho plyne, že jsme učili „zdědí“.
ואמר רבי ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי אלא דקיימא לן בנין דכרין לא טרפא ממשעבדי אי סלקא דעתך יסבון תנן אמאי לא טרפא ממשעבדי אלא ש"מ ירתון תנן
O kom jsi slyšel, že zastává tento názor? [O] rabim Jochananovi ben Berokovi. A z toho plyne, že i u zdravého.
מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא ר' יוחנן בן ברוקה ושמע מינה אפי' בבריא
Řekl Rav Papa Abajemu: Ať už podle toho, kdo říká „vezmou“, či podle toho, kdo říká „zdědí“ – vždyť člověk nemůže převést věc, která [ještě] nepřišla na svět!
אמר ליה רב פפא לאביי בין למאן דאמר יסבון ובין למאן דאמר ירתון הא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם
A i podle rabiho Meira, který řekl, že člověk může převést věc, která nepřišla na svět – to platí [pro převod] na někoho, kdo je na světě; ale na někoho, kdo není na světě, ne.
ואפי' לר' מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הני מילי לדבר שישנו בעולם אבל לדבר שאינו בעולם לא
Nýbrž podmínka soudu je jiná; i zde je podmínka soudu jiná.
אלא תנאי בית דין שאני הכא נמי תנאי בית דין שאני
Řekl mu: [Je to tak] proto, že ji vyjadřuje výrazem „zdědí“.
א"ל משום דקא מפיק לה בלשון ירתון
Abaje pak řekl: To, co jsem řekl, není nic. Neboť jsme učili: Nenapsal-li jí: Ženské dcery, které ti ze mne budou, budou bydlet v mém domě a budou živeny z mého majetku, dokud nebudou vzaty muži – je zavázán, neboť to je podmínka soudu.
הדר אמר אביי לאו מילתא היא דאמרי דתנן לא כתב לה בנן נוקבן דיהויין ליכי מינאי יהויין יתבן בביתי ויתזנן מנכסאי עד דתילקחן לגוברין חייב שהוא תנאי ב"ד
A to je, jako by [jedno bylo] pro tyto jako dar a pro ony jako dědictví; a [ve všem], kde je pro tyto dědictví a pro ony dar, i mudrci souhlasí.
והוה לזה במתנה ולזה בירושה וכל לזה בירושה ולזה במתנה אפי' רבנן מודו
Řekl Rav Nachumi – a někteří říkají Rav Chananja bar Minjomi – Abajemu:
אמר ליה רב נחומי ואית דאמר רב חנניה בר מניומי לאביי
Originál: Bava Batra 131a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.