A přinesl-li padesát v jedné nádobě a padesát v [druhé] nádobě, splnil [povinnost]. Přinesl-li – ano, předem – ne. A kdyby tě napadlo, že ve všech takových případech je to polovina a polovina, [mělo by to být dovoleno] i předem.
ואם הביא חמשים בכלי אחד וחמשים בכלי אחד יצא אם הביא אין לכתחלה לא ואי סלקא דעתך כל כי האי גוונא פלגא ופלגא הוא אפילו לכתחלה נמי
Jak to lze srovnávat? Tam jsme svědky, že tento muž od počátku zamýšlel velkou oběť, a že řekl „ve dvou nádobách“, [to je] proto, že věděl, že ji nelze přinést v jedné nádobě; [proto] přineseme [v jedné nádobě], kolik lze přinést.
הכי השתא התם אנן סהדי דהאי גברא מעיקרא לקרבן גדול קא מכוין והאי דקאמר בשני כלים דידע דלא אפשר לאתויי בכלי אחד כמה דאפשר לאיתויי מייתינן
Jeden [muž] poslal do svého domu kusy hedvábí. Řekl rabi Ami: Ty, které se hodí pro syny, [patří] synům; ty, které se hodí pro dcery, dcerám. A to jsme řekli jen tehdy, když nemá snachu; ale má-li snachu, poslal [je] své snaše. A nejsou-li jeho dcery vdané, nenechal by své dcery, aby posílal své snaše.
ההוא דשדר פיסקי דשיראי לביתיה אמר רבי אמי הראויין לבנים לבנים ראויין לבנות לבנות ולא אמרן אלא דלית ליה כלתא אבל אית ליה כלתא לכלתיה שדר ואי בנתיה לא נסיבן לא שבק בנתיה ומשדר לכלתיה
Jeden [muž] jim řekl: Můj majetek [patří] mým synům. Měl syna a dceru. Nazývají lidé [jediného] syna „moji synové“ (a přišel [tím] vyloučit dceru z desetiny), nebo snad lidé syna nenazývají „moji synové“ a přišel [tím] přitáhnout dceru jako darem?
ההוא דאמר להו נכסיי לבניי הוה ליה ברא וברתא מי קרו אינשי לברא בניי (ולסלוקי לברתא מעישור קאתי) או דלמא לא קרו אינשי לברא בניי ולמושכה לברתא במתנה קאתי
Řekl Abaje: Pojď a slyš: „A synové Danovi: Chušim“ (Gn 46,23). Řekl mu Rava: Možná [je to], jak se učilo v domě Chizkijově: že jich bylo mnoho jako listů rákosu. Nýbrž řekl Rava: „A synové Paluovi: Eliav“ (Nu 26,8). Rav Josef řekl: „A synové Etanovi: Azarja“ (1Pa 2,8).
אמר אביי ת"ש (בראשית מו, כג) ובני דן חושים א"ל רבא דלמא כדתנא דבי חזקיה שהיו מרובין כחושים של קנה אלא אמר רבא (במדבר כו, ח) ובני פלוא אליאב רב יוסף אמר (דברי הימים א ב, ח) ובני איתן עזריה
Jeden [muž] jim řekl: Můj majetek [patří] mým synům. Měl syna a vnuka. Nazývají lidé vnuka synem, nebo ne? Rav Chaviva řekl: Lidé nazývají vnuka synem. Mar bar Rav Aši řekl: Lidé nenazývají vnuka synem. Učí se [baraita] podle Mar bar Rav Ašiho: Kdo se slibem zřekl užitku ze synů, smí [mít užitek] z vnuků.
ההוא דאמר להו נכסאי לבנאי הוה ליה ברא ובר ברא קרו אינשי לבר ברא ברא או לא רב חביבא אמר קרו אינשי לבר ברא ברא מר בר רב אשי אמר לא קרו אינשי לבר ברא ברא תניא כוותיה דמר בר רב אשי המודר הנאה מבנים מותר בבני בנים:
MIŠNA:[Kdo] zanechal syny dospělé i nezletilé – zhodnotili-li dospělí majetek, zhodnotili [ho] pro společné [jmění]. Jestliže řekli: Hleďte, co zanechal otec; hle, budeme [na tom] pracovat a jíst, zhodnotili [ho] pro sebe. A podobně žena, která zhodnotila majetek, zhodnotila [ho] pro společné [jmění]. Jestliže řekla: Hleďte, co mi zanechal můj manžel; hle, budu [na tom] pracovat a jíst, zhodnotila [ho] pro sebe.
מתני׳ הניח בנים גדולים וקטנים השביחו גדולים את הנכסים השביחו לאמצע אם אמרו ראו מה שהניח אבא הרי אנו עושין ואוכלים השביחו לעצמן וכן האשה שהשביחה את הנכסים השביחה לאמצע אם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי הרי אני עושה ואוכלת השביחה לעצמה:
GEMARA: Řekl Rav Chaviva, syn Rav Josefa, syna Ravy, jménem Ravy: Učili to jen tehdy, když se majetek zhodnotil díky majetku [samotnému]; ale zhodnotil-li se majetek díky jim samým, zhodnotili [ho] pro sebe.
גמ׳ אמר רב חביבא בריה דרב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא לא שנו אלא ששבחו נכסים מחמת נכסים אבל שבחו נכסים מחמת עצמן השביחו לעצמן
Je tomu tak? Vždyť řekl rabi Chanina: I když jim jejich otec zanechal jen
איני והא אמר ר' חנינא אפילו לא הניח להם אביהם אלא
Originál: Bava Batra 143b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.