Pěna z kotlů.
כפרא דודי:
Bava kama 101a בבא קמא
Rabíni učili: Kdo dá dřevo tesaři, aby z něj udělal židli, a on z něj udělal lavici, [nebo] lavici, a on z něj udělal židli – rabi Meir říká: Dá mu cenu jeho dřeva. Rabi Jehuda říká: Je-li zhodnocení větší než výdaj, dá mu výdaj; a je-li výdaj větší než zhodnocení, dá mu zhodnocení.
תנו רבנן הנותן עצים לחרש לעשות מהן כסא ועשה מהן ספסל ספסל ועשה מהן כסא ר' מאיר אומר נותן לו דמי עציו רבי יהודה אומר אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה ואם היציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח
A rabi Meir uznává, že dal-li dřevo tesaři, aby z něj udělal pěknou židli, a on z něj udělal ošklivou židli, [nebo] pěknou lavici, a on udělal ošklivou lavici – je-li zhodnocení větší než výdaj, dá mu cenu výdaje; a je-li výdaj větší než zhodnocení, dá mu cenu zhodnocení.
ומודה רבי מאיר אם נתן עצים לחרש לעשות מהן כסא נאה ועשה מהן כסא כעור ספסל נאה ועשה ספסל כעור אם השבח יתר על היציאה נותן לו דמי היציאה ואם היציאה. יתירה על השבח נותן לו דמי השבח:
Tázali se: Je zhodnocení barviv na vlně [samostatně přítomno], nebo není zhodnocení barviv na vlně?
איבעיא להו יש שבח סמנין על הצמר או אין שבח סמנין על הצמר
Jak to vypadá? Řekneš-li, že uloupil barviva, rozdrtil je, namočil je a barvil jimi – vyvoď to z toho, že je nabyl změnou!
היכי דמי אילימא דגזל סמנין ודקינהו ותרנהו וצבע בהן תיפוק ליה משום דקנינהו בשינוי
Je to nutné jen v případě, že uloupil [již] namočená barviva a barvil jimi. Jak to je? Je zhodnocení barviv na vlně, takže mu [okradený] řekne: Dej mi moje barviva, která jsi vzal? Anebo není zhodnocení barviv na vlně, takže mu řekne: Nemáš u mne vůbec nic?
לא צריכא דגזל סמנין שרויין וצבע בהו מאי יש שבח סמנין על גבי צמר דאמר ליה הב לי סמנאי דשקלתינהו או דלמא אין שבח סמנין על גבי הצמר דא"ל לית לך גבאי ולא מידי
Říkají: I kdyby nebylo zhodnocení barviv na vlně, může mu snad říci: Nemáš u mne vůbec nic? Ať mu řekne: Dej mi moje barviva, která jsi zničil!
אמרי ואי אין שבח סמנין על גבי צמר מי מצי אמר ליה לית לך גבאי ולא מידי נימא ליה הב לי סמנאי דאפסדתינהו
Nýbrž na tuto stranu: Není zhodnocení barviv na vlně, a musí mu zaplatit? Anebo je zhodnocení barviv na vlně, a řekne mu: Hle, leží před tebou, vezmi si je! Vezmi si je – čím si je vezme? Mýdlem! Mýdlem je odstraní, vrácení neprovede.
אלא להך גיסא אין שבח סמנין על גבי הצמר ובעי שלומי ליה או דלמא יש שבח סמנין על גבי צמר וא"ל הא מנחי קמך שקלינהו שקלינהו במאי שקליה בצפון צפון עבורי מיעבר השבה לא עביד
Nýbrž čím se zde zabýváme? Například uloupil-li vlnu a barviva [téhož] jednoho [člověka] a obarvil onu vlnu těmi barvivy, a vrací mu vlnu. Je zhodnocení barviv na vlně, a vrací mu barviva i vlnu? Anebo není zhodnocení barviv na vlně, a vlnu mu vrátil, barviva mu nevrátil?
אלא הב"ע כגון דגזל צמר וסמנין דחד וצבעיה לההוא צמר בהנך סמנין וקא מהדר ליה ניהליה לצמר יש שבח סמנין ע"ג הצמר וקא מהדר ליה סמנין וצמר או דלמא אין שבח סמנין על גבי צמר וצמר מהדר ליה סמנין לא מהדר ליה
Říkají: Vyvoď to z toho, že mu [vlnu] zhodnotil v ceně! Je to nutné jen v případě, že barva zlevnila. A chceš-li, řekni: například když jimi barvil opici.
אמרי תיפוק ליה דאייקר ליה ניהליה בדמי לא צריכא דזל ציבעא ואיבעית אימא כגון שצבע בהו קופא
Ravina řekl: Čím se zde zabýváme? Například [patří-li] vlna jednomu a barviva jinému, a přišla opice a obarvila onu vlnu těmi barvivy. Je zhodnocení barviv na vlně, takže mu řekne: Dej mi moje barviva, která jsou u tebe? Anebo není zhodnocení barviv na vlně, a řekne mu: Nemáš u mne nic?
רבינא אמר הכא במאי עסקינן כגון דצמר דחד וסמנין דחד וקאתי קוף וצבעיה לההוא צמר בהנך סמנין יש שבח סמנין על גבי צמר דאמר ליה הב לי סמנאי דגבך נינהו או דלמא אין שבח סמנין על גבי צמר ואמר ליה לית לך גבאי כלום
Pojď a slyš: Oděv, který obarvil slupkami z orla [plodů zakázaných v prvních třech letech], ať se spálí. Tedy vzhled je [podstatná] věc.
תא שמע בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק אלמא חזותא מילתא היא
Řekl Rava: Užitek, který je viditelný očima, Tóra zakázala. Neboť se učí: „[Budou vám] neobřezané, nebude se jíst“ (Lv 19,23). Mám [z toho] jen zákaz jedení; odkud [víme], že z nich nemá mít užitek, nemá jimi barvit a nemá jimi rozsvěcovat lampu?
אמר רבא הנאה הנראה לעינים אסרה תורה דתניא (ויקרא יט, כג) ערלים לא יאכל אין לי אלא איסור אכילה מנין שלא יהנה ממנו ולא יצבע [בו] ולא ידליק בו את הנר
Verš praví: „budete pokládat jeho plody za neobřezané; neobřezané vám budou, nebude se jíst“ (Lv 19,23) – aby zahrnul všechny [druhy užitku].
תלמוד לומר (ויקרא יט, כג) וערלתם ערלתו את פריו ערלים לא יאכל לרבות את כולם
Pojď a slyš: Oděv, který obarvil slupkami [plodů] sedmého roku, ať se spálí. Tam je to odlišné, neboť verš praví: „bude“ (Lv 25,7) – ať zůstane ve svém stavu.
תא שמע בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק שאני התם דאמר קרא (ויקרא כה, ז) תהיה בהויתה תהא
Originál: Bava Kamma 101a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.