Bava kama 67a בבא קמא

Babylonský talmud · Nezikin – Škody · list 67a · 13 segmentů

jinak by se vracel tak, jak je! Řekl Rav Josef: Trám má [stále] na sobě své jméno, neboť se učilo: „boční komory domu a trámoví“ (Ez 41,26) – [boční komory] jsou desky a trámoví jsou trámy.

הא לאו הכי הדר בעיניה אמר רב יוסף מריש שמו עליו דתניא (יחזקאל מא, כו) צלעות הבית אלו המלטטין והעובים אלו המרישות

Rabi Zera řekl: Změna, která se [může] vrátit do původního stavu, není při změně jména změnou.

רבי זירא אמר שינוי החוזר לברייתו בשינוי השם לא הוי שינוי

A změna jména, která se nevrátí do původního stavu, je snad změnou? A co trubka, která byla původně uříznutým kusem [dřeva] a nyní je trubkou? A učilo se: Trubka, kterou vydlabal a nakonec upevnil, činí mikve neplatným.

ושינוי השם שאינו חוזר לברייתו מי הוי שינוי והרי צינור דמעיקרא קציצתא והשתא צינורא ותניא צינור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה

Upevnil-li ji a nakonec vydlabal, nečiní mikve neplatným.

קבעו ולבסוף חקקו אינו פוסל את המקוה

A říkáš-li, že změna jména je [podstatná] věc, ať je [mikve] neplatné, i když ji upevnil a nakonec vydlabal!

ואי אמרת שינוי השם מילתא היא אפי' קבעו ולבסוף חקקו נמי ליפסל

Načerpaná [voda] je jiná, neboť [její zákaz] je od rabanan. Je-li tomu tak, i v prvním případě [by mělo být mikve platné]! Tam na ní spočívá zákon nádoby, když je oddělená; zde na ní nespočívá zákon nádoby, když je oddělená.

שאני שאיבה דמדרבנן היא אי הכי אפילו דרישא נמי התם איכא תורת כלי עליו בתלוש הכא אין תורת כלי עליו בתלוש

Namítají: Zloděj, loupežník a násilný uchvatitel – jejich zasvěcení je zasvěcením, jejich teruma je terumou a jejich desátky jsou desátky.

מיתיבי הגנב והגזלן והאנס הקדישן הקדש ותרומתן תרומה ומעשרותן מעשר

Říkají: Tam je změna jména, neboť původně to byl tevel [nedesátkovaná úroda] a nyní teruma; [u] zasvěcení: původně to bylo nesvaté a nyní je to zasvěcený majetek.

אמרי התם איכא שינוי השם דמעיקרא טיבלא והשתא תרומה הקדש מעיקרא חולין והשתא הקדש

Řekl Rav Chisda, řekl rabi Jonatan: Odkud víme, že změna získává? Neboť je řečeno: „ať vrátí uloupenou věc“ (Lv 5,23). Proč Písmo učí „kterou uloupil“? Je-li [věc] taková, jakou ji uloupil, ať ji vrátí; a ne-li, musí zaplatit jen peníze.

אמר רב חסדא א"ר יונתן מניין לשנוי שהוא קונה שנאמר (ויקרא ה, כג) והשיב את הגזלה מה ת"ל אשר גזל אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו דמים בעלמא בעי שלומי

Toto „kterou uloupil“ je potřeba k vyloučení [věci] uloupené jeho otcem, že k [věci] uloupené jeho otcem nepřidává pětinu!

האי אשר גזל מיבעי למעוטי גזל אביו שאינו מוסיף חומש על גזל אביו

Je-li tomu tak, ať Milosrdný napíše „ať vrátí svou uloupenou věc“; proč potřebuji psát „kterou uloupil“? Vyvoď z toho obojí.

א"כ ניכתוב רחמנא והשיב את גזילו אשר גזל למה לי למכתב ש"מ תרתי

A někteří říkají: Řekl Rav Chisda, řekl rabi Jonatan: Odkud víme, že změna nezískává? Neboť je řečeno: „ať vrátí uloupenou věc“ – v každém případě. Ale vždyť je psáno „kterou uloupil“! To potřebuje [k výuce], že k vlastní uloupené věci přidává pětinu, a k [věci] uloupené jeho otcem pětinu nepřidává.

ואיכא דאמרי אמר רב חסדא א"ר יונתן מניין לשנויי שאינו קונה שנאמר והשיב את הגזילה מ"מ והא כתיב אשר גזל ההוא מיבעי ליה על גזילו שלו מוסיף חומש ואין מוסיף חומש על גזל אביו:

Řekl Ulla: Odkud víme, že vzdání se naděje nezískává? Neboť je řečeno: „a přinášíte uloupené, kulhavé a nemocné“ (Mal 1,13). Uloupené je podobné kulhavému; jako kulhavé nemá vůbec nápravu,

אמר עולא מניין ליאוש שאינו קונה שנאמר (מלאכי א, יג) והבאתם גזול את הפסח ואת החולה גזול דומיא דפסח מה פסח דלית ליה תקנתא כלל

Originál: Bava Kamma 67a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.