Zasvěcení [Chrámu], chamec a propuštění na svobodu ruší zástavní právo.
הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שיעבוד
Bava kama 90a בבא קמא
Řekněme [snad], že [výrok] Ravy je sporem tannaitů? Ne. Všichni zastávají [výrok] Ravy, a zde rabíni posílili zástavní právo manžela.
לימא דרבא תנאי היא לא דכולי עלמא אית להו דרבא והכא אלמוה רבנן לשיעבודא דבעל
A chceš-li, řekni: Všichni tito tannaité nezastávají nařízení z Uši, a zde se rozcházejí v [otázce, zda] vlastnictví plodů je jako vlastnictví samotné věci.
ואיבעית אימא דכולי עלמא לית להו להני תנאי תקנת אושא והכא בקנין פירות כקנין הגוף דמי קמיפלגי
A [to je] spor těchto tannaitů, neboť bylo učeno: Kdo prodá svého otroka jinému a ujedná s ním, že mu [otrok] bude [ještě] sloužit třicet dní –
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא המוכר עבדו לאחר ופסק עמו על מנת שישמשנו שלשים יום
rabi Meir říká: Na prvního se vztahuje zákon „den nebo dva“ [Ex 21,21], protože je pod ním. Domnívá se, že vlastnictví plodů je jako vlastnictví samotné věci.
ר"מ אומר ראשון ישנו בדין יום או יומים מפני שהוא תחתיו קסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי
Rabi Jehuda říká: Na druhého se vztahuje zákon „den nebo dva“, protože je to jeho peníz. Domnívá se, že vlastnictví plodů není jako vlastnictví samotné věci.
רבי יהודה אומר שני ישנו בדין יום או יומים מפני שהוא כספו קסבר קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי
Rabi Josi říká: Na oba se vztahuje zákon „den nebo dva“ – na tohoto, protože je pod ním, a na onoho, protože je to jeho peníz. Je na pochybách, zda vlastnictví plodů je jako vlastnictví samotné věci, nebo není, a v pochybnosti o lidský život se rozhoduje mírněji.
רבי יוסי אומר שניהם ישנן בדין יום או יומים זה מפני שהוא תחתיו וזה מפני שהוא כספו מספקא ליה קנין פירות אי כקנין הגוף דמי אי לאו כקנין הגוף דמי וספק נפשות להקל
Rabi Eliezer říká: Na žádného z nich se nevztahuje zákon „den nebo dva“ – na tohoto, protože není pod ním, a na onoho, protože to není jeho peníz.
רבי אליעזר אומר שניהם אינן בדין יום או יומים זה לפי שאינו תחתיו וזה לפי שאינו כספו
Rava řekl: Jaký je důvod rabi Eliezera? Písmo říká: „Neboť je to jeho peníz“ (Ex 21,21) – jeho peníz, který patří výhradně jemu.
אמר רבא מ"ט דרבי אליעזר אמר קרא (שמות כא, כא) כי כספו הוא כספו המיוחד לו
Podle koho je to, co řekl Amemar: Muž a žena, kteří prodali majetek melog, neučinili nic? Podle koho? Podle rabi Eliezera.
כמאן אזלא הא דאמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו ולא כלום כמאן כרבי אליעזר
Kdo učí to, co učili naši rabíni: Kdo je napůl otrokem a napůl svobodným, a stejně tak otrok dvou společníků, nevycházejí [na svobodu] kvůli hlavním údům, které nedorůstají? Rav Mordechaj řekl Ravu Ašimu: Tak říkají jménem Ravy: Je to rabi Eliezer.
מאן תנא להא דת"ר מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכן עבד של שני שותפין אין יוצאין בראשי אברים שאינן חוזרין אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמרי משמיה דרבא ר' אליעזר היא
Což neřekl rabi Eliezer: jeho peníz, který patří výhradně jemu? Tak i zde: jeho otrok, který patří výhradně jemu.
מי לא אמר ר' אליעזר כספו המיוחד לו הכא נמי עבדו המיוחד לו:
MIŠNA: Kdo udeří svého bližního pěstí [do ucha], dá mu sela. Rabi Jehuda říká jménem rabi Josiho z Galileje: mane. Dal-li mu políček, dá mu dvě stě zuzů; [udeřil-li] hřbetem ruky, dá mu čtyři sta zuzů.
מתני׳ התוקע לחבירו נותן לו סלע רבי יהודה אומר משום ר' יוסי הגלילי מנה סטרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז
Zatahal-li ho za ucho, vytrhl-li mu vlasy, plivl-li a jeho slina ho zasáhla, strhl-li z něj jeho plášť, odhalil-li vlasy ženy na trhu – dá čtyři sta zuzů.
צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו רוקו העביר טליתו ממנו פרע ראש האשה בשוק נותן לו ארבע מאות זוז
Originál: Bava Kamma 90a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.