Dá mu minci, která je v oběhu v té době. A Šmuel řekl: Může mu říci: Jdi, utrať ji v Mešanu. Řekl Rav Nachman: Šmuelova slova jsou přijatelná, má-li [věřitel] cestu do Mešanu; ale nemá-li cestu, ne.
נותן לו מטבע היוצא באותה שעה ושמואל אמר יכול לומר לו לך הוציאו במישן אמר רב נחמן מסתברא מילתיה דשמואל דאית ליה אורחא למיזל למישן אבל לית ליה אורחא לא
Namítl Rava Ravu Nachmanovi: Nevykupuje se [druhý desátek] na mince, které nejsou v oběhu. Jak? Měl-li mince z [doby] Kozivy, jeruzalémské nebo [mince] dřívějších králů, nevykupuje se. Ale [mince] pozdějších [králů], obdobně jako dřívějších, se vykupují!
איתיביה רבא לרב נחמן אין מחללין על המעות שאינם יוצאות כיצד היו לו מעות כוזביות ירושלמיות או של מלכים הראשונים אין מחללין הא של אחרונים דומיא דראשונים מחללין
Ale když Šmuel řekl [svůj výrok o případu], kdy vlády na sebe navzájem dbají, jak je může donést? Že je donese s obtížemi, protože [celníci] neprohledávají, a kdyby [je] našli, dbali by [na to].
אלא כי אמר שמואל כשמלכיות מקפידות זו על זו היכי מצי ממטי להו דממטי לה ע"י הדחק דלא בחשי ואי משכחי קפדי
Pojď a slyš: Nevykupuje se na mince odsud, když jsou v Babylónii, ani na [mince] z Babylónie, když jsou zde. [Mince] z Babylónie, když jsou v Babylónii, se vykupují. Každopádně se učí: Nevykupuje se na mince odsud, když jsou v Babylónii, přestože nakonec půjde nahoru tam [do Jeruzaléma].
ת"ש אין מחללין על מעות של כאן והן בבבל ושל בבל והן כאן של בבל והן בבבל מחללין קתני מיהת אין מחללין על מעות של כאן והן בבבל אע"ג דסופו למיסק להתם
Čím se zde zabýváme? Když vlády na sebe navzájem dbají. Je-li tomu tak, k čemu jsou vhodné [mince] z Babylónie, když jsou v Babylónii? Jsou vhodné k tomu, aby za ně koupil zvíře a vyvedl je do Jeruzaléma.
הכא במאי עסקינן כשמלכיות מקפידות זו על זו אי הכי של בבל והן בבבל למאי חזו חזו דזבין בהו בהמה ומסיק לירושלים
Ale vždyť se učí: Kvůli tomu stanovili, aby mince byly v oběhu v Jeruzalémě! Řekl rabi Zera: To není obtíž: zde v době, kdy ruka Izraele je silná nad národy světa, zde v době, kdy ruka národů světa je silná [a vládnou] samy sobě.
והתניא התקינו שיהו המעות יוצאות בירושלים מפני כך א"ר זירא לא קשיא כאן בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות העולם כאן בזמן שיד אומות העולם תקיפה על עצמן
Rabíni učili: Jaká je mince Jeruzaléma? David a Šalomoun na jedné straně a Jeruzalém, svaté město, na druhé straně. A jaká je mince praotce Abrahama? Stařec a stařena na jedné straně a mladík a panna na druhé straně.
ת"ר איזהו מטבע של ירושלים דוד ושלמה מצד אחד וירושלים עיר הקודש מצד אחר ואיזהו מטבע של אברהם אבינו זקן וזקינה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחר
Rava se otázal Rava Chisdy: Kdo půjčí svému bližnímu na minci a [vláda] k ní přidala [na hodnotě], jak to je? Řekl mu: Dá mu minci, která je v oběhu v té době. Řekl mu: I když [přidání činí] tolik co nafja? Řekl mu: Ano. Řekl mu: I když tolik co tarteja? Řekl mu: Ano.
בעא מיניה רבא מרב חסדא המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו עליו מהו אמר לו נותן לו מטבע היוצא באותה שעה א"ל ואפילו כי נפיא א"ל אין א"ל אפי' כי תרטיא א"ל אין
Ale vždyť plody zlevňují! Řekl Rav Aši: Podíváme se: zlevnily-li kvůli minci, odečteme mu to;
והא קא זיילין פירי אמר רב אשי חזינן אי מחמת טיבעא זיל מנכינן ליה
Originál: Bava Kamma 97b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.