zlevnily-li kvůli trhu, neodečteme mu to.
ואי מחמת תרעא זיל לא מנכינן ליה
Bava kama 98a בבא קמא
Ale vždyť [mince] zhodnotila co do [hodnoty] kovu! Nýbrž jako tento [případ], kdy Rav Papa a Rav Huna, syn Rava Jehošuy, rozhodli případ s mincemi, [jejichž hodnotu zvýšil] arabský tržní dozorce, [kde zvýšení činilo] až deset za osm.
והא קא שבח לענין נסכא אלא כי הא דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי עובדא בזוזי דאגרדמיס טייעא עד י' בתמניא
Řekl Raba: Kdo hodí minci svého bližního do Velkého moře, je osvobozen. Proč? Řekne: Hle, leží před tebou; chceš-li, vezmi si ji. To platí o čisté [vodě], v níž ji vidí; ale o kalné, v níž ji nevidí, ne. A to platí, když ji [jen] srazil [z jeho ruky]; ale vzal-li ji do své ruky, uloupil ji a musí provést vrácení.
אמר רבה הזורק מטבע של חבירו לים הגדול פטור מאי טעמא אמר הא מנח קמך אי בעית שקליה והני מילי בצלולין דקא חזי ליה אבל עכורין דלא קחזי ליה לא והני מילי דאדייה אדויי אבל שקליה בידיה מיגזל גזליה השבה בעי מיעבד
Namítl Rava: Nevykupuje se [druhý desátek] na mince, které nejsou v jeho moci. Jak? Měl-li mince v Kastře nebo na Královské hoře, nebo spadl-li mu měšec do Velkého moře, nevykupuje se. Řekl Raba: U desátku je to odlišné, neboť potřebujeme, aby [peníze] byly k dispozici v tvé ruce, protože Milosrdný řekl: „a sevřeš peníze ve své ruce“ (Dt 14,25), a to tu není.
מתיב רבא אין מחללין על מעות שאינן ברשותו כיצד היו לו מעות בקסטרא או בהר המלך או שנפל כיסו לים הגדול אין מחללין אמר רבה שאני לענין מעשר דבעינן מצוי בידך דרחמנא אמר (דברים יד, כה) וצרת הכסף בידך וליכא
A řekl Raba: Kdo uhladí minci svého bližního, je osvobozen. Proč? Protože nic neudělal. To platí, když ji udeřil kladivem a uhladil [ražbu]; ale obrousil-li ji pilníkem, ubral z ní.
ואמר רבה השף מטבע של חבירו פטור מאי טעמא דהא לא עבד ולא מידי וה"מ דמחייה בקורנסא וטרשיה אבל שייפא בשופינא חסורי חסריה
Namítl Rava: Udeřil-li [otroka] do oka a oslepil ho, do ucha a ohlušil ho, otrok tím vychází na svobodu. [Udeřil-li] proti jeho oku, a on nevidí, proti jeho uchu, a on neslyší, otrok tím na svobodu nevychází.
מתיב רבא הכהו על עינו וסמאה על אזנו וחרשו עבד יוצא בהן לחירות כנגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע אין עבד יוצא בהן לחירות
Raba [je důsledný] ve svém názoru, neboť Raba řekl: Ohlušil-li svého otce, je popraven, protože ohlušení nelze bez zranění, neboť mu do ucha padne kapka krve.
רבה לטעמיה דאמר רבה חרשו לאביו נהרג שאי אפשר לחרישה בלא חבורה דטפתא דדמא נפלת ליה באוניה
A řekl Raba: Kdo nastřihne ucho krávy svého bližního, je osvobozen. Proč? Kráva stojí tak, jak stála, neboť nic neudělal. Copak jsou všichni býci určeni pro oltář?
ואמר רבה הצורם אוזן פרתו של חבירו פטור מאי טעמא פרה כדקיימא קיימא דלא עבד ולא מידי וכולהו. שוורים לאו לגבי מזבח קיימי
Namítl Rava: Kdo koná práci s vodou očištění nebo s krávou očištění, je osvobozen podle lidských zákonů, ale povinen podle zákonů Nebes. [Jen] u práce, jejíž škoda není znatelná, [je osvobozen]; ale [kdo] nastřihne, jehož škoda je znatelná, je i zde povinen podle lidských zákonů!
מתיב רבא העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים מלאכה הוא דלא מינכר היזיקה אבל צורם דמינכר היזיקה הכי נמי דמחייב בדיני אדם
Říkají: Totéž platí, že i ten, kdo nastřihne, je osvobozen, a toto nás učí, že i [za] práci, jejíž škoda není znatelná, je povinen podle zákonů Nebes.
אמרי הוא הדין דאפילו צורם פטור והא קא משמע לן דאפילו מלאכה דלא מינכר היזיקה חייב בדיני שמים
A řekl Raba: Kdo spálí úpis svého bližního, je osvobozen, neboť mu řekne: Spálil jsem ti papír. Namítl Rami bar Chama: Jak to vypadá?
ואמר רבה השורף שטרו של חבירו פטור דאמר ליה ניירא קלאי מינך מתקיף לה רמי בר חמא היכי דמי
Originál: Bava Kamma 98a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.