„Najatý v její lhůtě přísahá a bere atd.“: Proč mudrci zařídili najatému, aby přísahal a bral?
שכיר בזמנו נשבע ונוטל וכו': שכיר אמאי תקינו ליה רבנן למשתבע ושקיל
Bava mecia 112b בבא מציעא
Rav Jehuda řekl jménem Šmuela: Velké halachy se zde učili. Jsou to halachy? Jsou to nařízení! Nýbrž Rav Jehuda řekl jménem Šmuela: Velká nařízení se zde učili. „Velká“ – z toho vyplývá, že jsou malá?
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכות גדולות שנו כאן הני הלכתא נינהו הני תקנות נינהו אלא אמר רב יהודה אמר שמואל תקנות גדולות שנו כאן גדולות מכלל דאיכא קטנות
Nýbrž Rav Nachman řekl jménem Šmuela: Ustálená nařízení se zde učili. Je to přísaha [která by podle Tóry příslušela] hospodáři, a mudrci ji vzali z hospodáře a uvalili na najatého kvůli obživě najatého. A kvůli obživě najatého způsobíme hospodáři ztrátu?
אלא אמר רב נחמן אמר שמואל תקנות קבועות שנו כאן שבועה דבעל הבית היא ועקרוה רבנן לשבועה דבעל הבית ושדיוה אשכיר משום כדי חייו דשכיר ומשום כדי חייו דשכיר מפסדנא ליה לבעל הבית
Hospodáři samotnému je milé, aby najatý přísahal a vzal, aby se k němu najímali dělníci. [Ale] najatému samotnému je milé, aby přísahal hospodář a byl osvobozen, aby ho hospodář najímal! Hospodář proti své vůli najímá najatého, [a] najatý se také proti své vůli najímá.
בעל הבית גופיה ניחא ליה דמשתבע שכיר ושקיל כי היכי דליתגרו ליה פועלים שכיר גופיה ניחא ליה דמשתבע בעל הבית ויפקע כי היכי דליגרוהו בעל הבית על כרחיה אגר שכיר נמי בעל כרחיה איתגר
Nýbrž hospodář je zaneprázdněn dělníky. Jestliže je tomu tak, ať mu [mzdu] dá bez přísahy! [Přísaha je] k uklidnění mysli hospodáře.
אלא בעל הבית טרוד בפועלים הוא אי הכי ניתב ליה בלא שבועה כדי להפיס דעתו של בעל הבית
Ať mu [mzdu] dá před svědky! Je to pro ně obtížná věc. Ať mu ji dá hned na začátku! Oba si přejí [obchod] na úvěr.
וניתב ליה בעדים טריחא להו מילתא וניתב ליה מעיקרא שניהם רוצים בהקפה
Jestliže je tomu tak, i když [o výši mzdy] smluvil [ať přísahá dělník]! Proč se tedy učí: Řemeslník říká: „Smluvil jsi se mnou dvě [mince]“, a ten [zaměstnavatel] říká: „Smluvil jsem s tebou jen jednu“ – kdo vymáhá od svého druha, na tom je [břemeno] důkazu? Smlouvu si lidé jistě dobře pamatují.
אי הכי אפי' קצץ נמי אלמה תניא אומן אומר שתים קצצת לי והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת המוציא מחבירו עליו הראיה קציצה ודאי מידכר דכירי ליה אינשי
Jestliže je tomu tak, i když uplynula jeho lhůta! Proč jsme se tedy učili: „Uplynula-li jeho lhůta, nepřísahá a nebere“? [Platí] předpoklad, že hospodář nepřestupuje [zákaz] „nenecháš přes noc“.
אי הכי אפי' עבר זמנו נמי אלמה תנן עבר זמנו אינו נשבע ונוטל חזקה אין בעל הבית עובר משום בל תלין
Vždyť jsi řekl, že hospodář je zaneprázdněn svými dělníky! To platí, dokud nenastane doba jeho povinnosti;
והא אמרת בעל הבית טרוד בפועליו הוא הני מילי מקמיה דלימטייה זמן חיוביה
Originál: Bava Metzia 112b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.