a lze říci, že celé [patří] tomuto, a lze říci, že celé [patří] onomu, řekl Symmachos: Majetek, o němž je pochybnost, se dělí bez přísahy – tím spíše zde, kde není majetkový podklad, neboť lze říci, že [věc patří] oběma!
ואיכא למימר כולה למר ואיכא למימר כולה למר אמר סומכוס ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה הכא דליכא דררא דממונא דאיכא למימר דתרוייהו היא לא כ"ש
Můžeš říci, [že je to] i Symmachos: tato přísaha je [jen] z ustanovení mudrců, podle rabiho Jochanana, neboť rabi Jochanan řekl: Tato přísaha je nařízením mudrců, aby nikdo nechodil, nechytal se pláště svého druha a neříkal: „Je můj.“
אפילו תימא סומכוס שבועה זו מדרבנן היא כדרבי יוחנן דאמר ר' יוחנן שבועה זו תקנת חכמים היא שלא יהא כל אחד ואחד הולך ותוקף בטליתו של חבירו ואומר שלי הוא
Řekněme, že naše Mišna není podle rabiho Josiho? Neboť kdyby [byla] podle rabiho Josiho – vždyť ten řekl: Pokud tak, co by ztratil podvodník? Spíše ať všechno leží, dokud nepřijde Elijáš.
לימא מתניתין דלא כרבי יוסי דאי כרבי יוסי הא אמר א"כ מה הפסיד רמאי אלא הכל יהא מונח עד שיבא אליהו
Co je to za [námitku]? Pokud řekneš, [že je to] podle mudrců, dobře: tam, kde ta mina jistě patří jednomu z nich, říkají mudrci, ať leží, dokud nepřijde Elijáš; zde, kde lze říci, že [věc patří] oběma, říkají mudrci, ať se rozdělí s přísahou.
האי מאי אי אמרת בשלמא רבנן התם דודאי האי מנה דחד מינייהו הוא אמרי רבנן יהא מונח עד שיבא אליהו הכא דאיכא למימר דתרוייהו הוא אמרי רבנן פלגי בשבועה
Ale jestliže řekneš, [že je to]rabi Josi – když tam, kde jistě jedna mina [patří] tomuto a jedna mina onomu, řekl rabi Josi, ať leží, dokud nepřijde Elijáš, tím spíše zde, kde lze říci, že [věc patří] jen jednomu z nich!
אלא אי אמרת ר' יוסי היא השתא ומה התם דבודאי איכא מנה למר ואיכא מנה למר אמר ר' יוסי יהא מונח עד שיבא אליהו הכא דאיכא למימר דחד מינייהו הוא לא כ"ש
Jak podle mudrců, tak podle rabiho Josiho: tam u kupce [s nárokem zapsaným] v jeho účetní knize, kde se učí: Tento přísahá a bere, a onen přísahá a bere –
בין לרבנן ובין לר' יוסי התם גבי חנוני על פנקסו דקתני זה נשבע ונוטל וזה נשבע ונוטל
Říkají: Tam je důvodem to, že kupec říká hospodáři: „Já jsem vykonával tvé pověření; co mám já co dělat s nádeníkem? I kdyby mi přísahal, nevěřím mu ani s přísahou. Ty jsi mu důvěřoval, neboť jsi mi neřekl: Dej mu [to] před svědky.“
אמרי התם היינו טעמא דאמר ליה חנוני לבעה"ב אנא שליחותא דידך קא עבדינא מאי אית לי גבי שכיר אע"ג דקא משתבע לי לא מהימן לי בשבועה את האמנתיה דלא אמרת לי בסהדי הב ליה
A také nádeník říká hospodáři: „Já jsem u tebe pracoval; co mám já co dělat s kupcem? I kdyby mi přísahal, nevěřím mu.“ Proto oba přísahají a berou od hospodáře.
ושכיר נמי א"ל לבעה"ב אנא עבדי עבידתא גבך מאי אית לי גבי חנוני אע"ג דמשתבע לי לא מהימן לי הלכך תרוייהו משתבעי ושקלי מבעל הבית:
Učil rabi Chija: [Řekne-li jeden:] „Máš u sebe mou minu,“ a druhý říká: „Nemáš u mne nic,“ a svědci dosvědčí, že mu dluží padesát zuzů, dá mu padesát zuzů a přísahá ohledně zbytku,
תני רבי חייא מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידים אותו שיש לו חמשים זוז נותן לו חמשים זוז וישבע על השאר
A také náš tanaita [to] učil: „Dva drží plášť; jeden říká: Já jsem ho našel“ atd. – a zde, protože [každý] drží, my sami jsme svědky, že co drží tento, je jeho, a co drží onen, je jeho, a přesto učí, že přísahá.
ותנא תונא שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה וכו' והא הכא כיון דתפיס אנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה הוא ומאי דתפיס האי דידיה הוא וקתני ישבע
Co [znamená] „aby přiznání jeho vlastních úst nebylo [závažnější] než svědectví svědků, z úsudku a minori ad maius“? Abys neřekl, že jen kvůli přiznání úst mu Milosrdný uložil přísahu, podle [výkladu] Raby,
מאי שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדי' מק"ו שלא תאמר הודאת פיו הוא דרמיא רחמנא שבועה עליה כדרבה
neboť Raba řekl: Proč Tóra řekla, že kdo přizná část nároku, má přísahat? [Platí] předpoklad, že člověk se neodváží být drzý vůči svému věřiteli. Tento by chtěl popřít všechno, a že [všechno] nepopřel, je proto, že člověk se neodváží být drzý.
דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בע"ח והאי בכוליה בעי דנכפריה והא דלא כפריה משום דאין אדם מעיז פניו
Originál: Bava Metzia 3a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.