Protože tím zlevňuje trh.
משום דקא מרווח לתרעא:
Bava mecia 60b בבא מציעא
„Ať nepřebírá drcené boby; to jsou slova Aby Šaula. A mudrci to dovolují“ atd. Kdo jsou mudrci? Rabi Acha, neboť se učí: Rabi Acha dovoluje [míchat] u věci, kterou lze vidět.
ולא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין וכו': מאן חכמים רבי אחא דתניא רבי אחא מתיר בדבר הנראה:
„Nezkrášlují se ani lidé“ atd. „ani nádoby.“ Rabíni učili: Nezkrášluje se zvíře, nenafukují se vnitřnosti a nenamáčí se maso do vody. Co znamená „nezkrášluje se“? Zde [v Babylónii] to vyložili: [napájí se] otrubovou vodou. Zeiri řekl jménem Rav Kahany: Načesává se [srst].
אין מפרכסין לא את האדם וכו' ולא את הכלים: ת"ר אין משרבטין את הבהמה ואין נופחין בקרביים ואין. שורין את הבשר במים מאי אין משרבטין הכא תרגמו מיא דחיזרא זעירי אמר רב כהנא מזקפתא
Šmuel dovolil nasadit třásně na plášť. Rav Jehuda dovolil vyleštit jemné látky. Raba dovolil vytloukat [lněná] plátna. Rava dovolil malovat šípy. Rav Papa bar Šmuel dovolil malovat koše. Ale vždyť jsme se učili: Nezkrášlují se ani lidé, ani zvířata, ani nádoby! To není obtíž: tamto u nových, toto u starých.
שמואל שרא למרמא תומי לסרבלא רב יהודה שרא לכסכוסי קרמי רבה שרא למידק צרדי רבא שרא לצלומי גירי רב פפא בר שמואל שרא לצלומי דיקולי והא אנן תנן אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי
Co je zkrášlení člověka? Jako [v případě] jednoho starého otroka, který šel a nabarvil si hlavu a vous. Přišel před Ravu a řekl mu: „Kup mě.“ Odpověděl mu: „Ať jsou chudí členy tvé domácnosti [tj. mám dost sluhů].“
פירכוס דאדם מאי היא כי הא דההוא עבדא סבא דאזל צבעיה לרישיה ולדיקניה אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיבנן אמר ליה יהיו עניים בני ביתך
Přišel před Rav Papu bar Šmuela a ten ho koupil. Jednoho dne mu řekl: „Dej mi napít vody.“ [Otrok] šel, umyl si hlavu a vous [do běla]. Řekl mu: „Pohleď, jsem starší než tvůj otec.“ [Rav Papa] na sebe vztáhl [verš]: „Spravedlivý je vysvobozen z tísně a jiný přijde na jeho místo“ (Př 11,8).
אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל זבניה יומא חד א"ל אשקיין מיא אזל חווריה לרישיה ולדיקניה א"ל חזי דאנא קשיש מאבוך קרי אנפשיה (משלי יא, ח) צדיק מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו:
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] „Zlato“.
הדרן עלך הזהב
MIŠNA: Co je nešech [lichva] a co je tarbit [úrok]?
מתני׳ איזהו נשך ואיזהו תרבית
Co je nešech? Kdo půjčí selu za pět dinárů, dvě sey pšenice za tři – je to zakázáno, protože ukusuje [nošech].
איזהו נשך המלוה סלע בה' דינרין סאתים חטין בשלש אסור מפני שהוא נושך
A co je tarbit? Kdo získává navýšení na plodinách. Jak? Koupil od něj pšenici za zlatý dinár za kor, a taková byla cena; [pak] pšenice stoupla na třicet dinárů.
ואיזהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור וכן השער עמדו חטין בל' דינרין
Řekl mu: „Dej mi mou pšenici, neboť ji chci prodat a koupit za ni víno.“ Odpověděl mu: „Hle, tvá pšenice je u mne vedena za třicet, a hle, máš u mne za ni víno“ – a víno nemá.
אמר לו תן לי חטיי שאני רוצה למוכרן וליקח בהן יין אמר לו הרי חטיך עשויות עלי בשלשים והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו:
GEMARA: Z toho, že [mišna] opouští úrok podle Tóry a vykládá [úrok] podle rabínů, plyne, že podle Tóry jsou nešech a tarbit jedna a táž věc. Ale vždyť jsou psány verše: nešech peněz a tarbit potravy!
גמ׳ מדשביק לריבית דאורייתא וקא מפרש דרבנן מכלל דאורייתא דנשך ותרבית חדא מלתא היא והא קראי כתיבי נשך כסף וריבית אוכל
A myslíš snad, že existuje nešech bez tarbitu a tarbit bez nešechu? Jak by vypadal nešech bez tarbitu?
ותיסברא דאיכא נשך בלא תרבית ותרבית בלא נשך נשך בלא תרבית היכי דמי
Kdyby mu půjčil sto za sto dvacet, a na počátku stálo sto [měr] za danku a nakonec stálo sto dvacet za danku – nešech je, neboť jej ukusuje, když od něj bere něco, co nedal; ale tarbit není, neboť nemá zisk – danku mu půjčil a danku od něj bere.
אי דאוזפיה מאה במאה ועשרים מעיקרא קיימי מאה בדנקא ולבסוף קיימי מאה ועשרים בדנקא נשך איכא דקא נכית ליה דקא שקיל מיניה מידי דלא יהיב ותרבית ליכא דלית ליה רווחא דדנקא אוזפיה ודנקא קא. שקיל מיניה
Nakonec: jdeš-li podle počátku, je tu nešech i tarbit; jdeš-li podle konce, není tu ani nešech, ani tarbit.
סוף סוף אי בתר מעיקרא אזלת הרי נשך והרי תרבית אי בתר בסוף אזלת לא נשך איכא ולא תרבית איכא
A dále, jak by vypadal tarbit bez nešechu? Kdyby půjčil sto za sto, a na počátku stálo sto za danku a nakonec sto za pětinu [dinaru].
ותו תרבית בלא נשך היכי דמי אי דאוזיף מאה במאה מעיקרא קיימי מאה בדנקא ולבסוף מאה בחומשא
Jdeš-li podle počátku, není tu ani nešech, ani tarbit; jdeš-li podle konce, je tu nešech i tarbit.
אי בתר מעיקרא אזלת לא נשך איכא ולא תרבית איכא אי בתר סוף אזלת הרי נשך והרי תרבית
Spíše řekl Rava: Nenajdeš ani nešech bez tarbitu, ani tarbit bez nešechu, a verš je rozdělil jen proto, aby se přestupovaly dva zákazy.
אלא אמר רבא אי אתה מוצא לא נשך בלא תרבית ולא תרבית בלא נשך ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין
Rabíni učili: „Své peníze mu nedáš na lichvu [nešech] a na úrok [marbit] nedáš svou potravu“ (Lv 25,37). Mám jen nešech u peněz a úrok u potravy; odkud [víme o] nešechu u potravy? Verš říká: „lichvu z potravy“ (Dt 23,20). Odkud [víme o] úroku u peněz? Verš říká: „lichvu z peněz“.
ת"ר (ויקרא כה, לז) את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך אין לי אלא נשך בכסף וריבית באוכל נשך באוכל מנין ת"ל (דברים כג, כ) נשך אוכל ריבית בכסף מנין תלמוד לומר נשך כסף
Originál: Bava Metzia 60b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.