lázeň, o niž se přeli dva. Tento říkal: „Je moje,“ a onen říkal: „Je moje.“ Jeden z nich vstal a posvětil ji. Rav Chananja, Rav Hošaja a všichni mudrci se od ní stáhli. Řekl Rav Hošaja Rabovi: Až půjdeš k Rav Chisdovi do Kafri, zeptej se ho.
מסותא דהוו מנצו עלה בי תרי האי אמר דידי הוא והאי אמר דידי הוא קם חד מינייהו אקדשה פרשי מינה רב חנניה ורב אושעיא וכולהו רבנן וא"ל רב אושעיא לרבה כי אזלת קמיה דרב חסדא לכפרי בעי מיניה
Když přišel do Sury, řekl mu Rav Hamnuna: Je to [výslovně] Mišna: „Pochybní prvorození, ať prvorozený člověka, nebo prvorozený zvířete, ať čistého, nebo nečistého – na tom, kdo chce vymoci od svého druha, je důkaz.“ A k tomu se učí [baraita]: Je zakázáno je stříhat a pracovat s nimi.
כי אתא לסורא א"ל רב המנונא מתני׳ היא ספק בכורות אחד בכור אדם ואחד בכור בהמה בין טהורים בין טמאים המוציא מחבירו עליו הראיה ותני עלה אסורים בגיזה ובעבודה
A zde se přece říká, že když se ho kohen zmocnil, neodnímají mu ho z ruky, neboť se učí: „Na tom, kdo chce vymoci od svého druha, je důkaz“; a když se ho nezmocnil, je zakázáno je stříhat a pracovat s nimi.
והא הכא דאמר תקפו כהן אין מוציאין אותו מידו דקתני המע"ה וכי לא תקפו אסורין בגיזה ובעבודה
Řekl mu Raba: Mluvíš o svatosti prvorozeného? Vskutku ti řeknu: Když se ho kohen zmocnil, odnímají mu ho z ruky, a přesto je zakázáno je stříhat a pracovat s nimi, neboť svatost, která přichází sama od sebe, je něco jiného.
אמר ליה רבה קדושת בכור קאמרת לעולם אימא לך תקפו כהן מוציאין אותו מידו ואפילו הכי אסורים בגיזה ובעבודה דקדושה הבאה מאליה שאני
A kdyby ses domníval, že když se ho kohen zmocnil, neodnímají mu ho z ruky – proč vstupují do ohrady? Vyšlo by najevo, že tento [majitel] vyvazuje svůj majetek majetkem kohena!
ואי ס"ד תקפו כהן אין מוציאין אותו מידו אמאי נכנסין לדיר נמצא זה פוטר ממונו בממונו של כהן
Řekl mu Abaje: Pokud jde o toto, nepodporuje to Mistra. Čím se zde zabýváme? Například když má jen devět a tento [pochybný]; tak či tak: je-li [zvíře] podrobeno povinnosti, dobře odděluje desátek; není-li podrobeno povinnosti, devět [zvířat] desátku nepodléhá.
אמר ליה אביי אי משום הא לא תסייעיה למר הכא במאי עסקינן כגון דלית ליה אלא תשעה והוא דמה נפשך אי בר חיובא הוא שפיר קא מעשר אי לאו בר חיובא הוא תשעה לאו בר עשורי נינהו
Pak Abaje řekl: Není to nic, co jsem řekl, že pochybné [zvíře] nepodléhá desátku, neboť jsme se učili: Skočil-li jeden z již odpočítaných [kusů] mezi ně, všechny jsou osvobozeny.
הדר אמר אביי לאו מילתא היא דאמרי דספיקא לאו בר עשורי היא דתנן קפץ אחד מן המנויין לתוכן כולן פטורין
A kdyby ses domníval, že pochybné [zvíře] vyžaduje desátek – ať se oddělí desátek tak či tak: je-li [zvíře] podrobeno povinnosti, dobře odděluje desátek; není-li podrobeno povinnosti, je osvobozeno započtením, které je k tomu způsobilé,
ואי ס"ד ספיקא בעי עשורי לעשר ממה נפשך דאי בר חיובא הוא שפיר מעשר ואי לאו בר חיובא הוא נפטר במנין הראוי
neboť Rava řekl: Započtení, které je k tomu způsobilé, osvobozuje.
דאמר רבא מנין הראוי פוטר
Originál: Bava Metzia 6b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.