zde to není v jeho moci.
הכא לאו בידו
Bava mecia 74a בבא מציעא
Rava řekl: Tři, kteří dali jednomu peníze, aby jim něco koupil, a on koupil pro jednoho z nich – koupil pro všechny. A to jsme řekli jen tehdy, když [peníze] každého zvlášť nebyly svázány a zapečetěny; ale jestliže byly peníze každého zvlášť svázány a zapečetěny, pro koho koupil, pro toho koupil, a pro koho nekoupil, pro toho nekoupil.
אמר רבא הני בי תלתא דיהבי זוזי לחד למזבן להו מידי וזבן לחד מינייהו זבן לכולהו ולא אמרן אלא דלא צר וחתים איניש איניש לחודיה אבל צר וחתים איניש איניש לחודיה למאן דזבן זבן ולמאן דלא זבן לא זבן
Rav Papi řekl jménem Ravy: Situmta [kupecké znamení] nabývá. K jaké halaše? Rav Chaviva řekl: K skutečnému nabytí.
אמר רב פפי משמיה דרבא האי סיטומתא קניא למאי הלכתא רב חביבא אמר למקניא ממש
Mudrci říkají: K tomu, aby na sebe [odstupující] vzal [kletbu] „Ten, kdo potrestal“.
רבנן אמרי לקבולי עליה מי שפרע
A halacha je: K tomu, aby na sebe vzal „Ten, kdo potrestal“; a v místě, kde je zvykem skutečně nabývat, nabývá.
והלכתא לקבולי עליה מי שפרע ובאתרא דנהיגו למקני ממש קנו:
„Byl-li první mezi žnečmi“: Rav řekl: Chybějí-li [ke hotovosti] dva [úkony], ujednává; tři, neujednává. A Šmuel řekl: [Úkony] v rukou lidí – i když jich chybí sto, ujednává; [úkon] v rukou Nebes – i když chybí jeden, neujednává.
היה הוא תחלה לקוצרים: אמר רב מחוסר שתים פוסק שלש אינו פוסק ושמואל אמר בידי אדם אפילו מאה פוסק בידי שמים אפי' אחת אינו פוסק
Učili jsme se: „Může s ním ujednat za stoh.“ Ale chybí přece vyložení na slunce k usušení, vymlácení a převívání! [Jde o případ], kdy je vyložil na slunce a uschlo.
תנן פוסק עמו על הגדיש והא מחוסר משדא בחמה למיבש ולמידש ומידרא כגון דשדא בחמה ויבש
A podle Šmuela, který řekl, že [úkon] v rukou Nebes – i když chybí jeden, neujednává: vždyť chybí převívání, které je v rukou Nebes! Je to možné pomocí vějířů.
ולשמואל דאמר בידי שמים אפי' אחת אינו פוסק והא מחוסר מידרא דבידי שמים היא אפשר בנפוותא:
„A za koš hroznů“: Ale chybí přece navršení na hromadu, donesení do lisovny, šlapání a vytažení [vína]! Jak učil rabi Chija: „za hromadu oliv“, tak i zde [jde o] hromadu hroznů.
ועל העביט של ענבים: והא מחוסר מכמר ועיולי לבי מעצרתא למידש ולמנגד כדתני רבי חייא על הכומר של זיתים הכא נמי על הכומר של ענבים
Ale stále chybějí tři! [Jde o] místo, kde [víno] vytahuje ten, kdo kupuje.
והא מחוסרי תלת באתרא דההוא דזבין הוא דנגיד:
„A za lis oliv“: Ale chybí přece navršení na hromadu, donesení pod lisovací trám, lisování a vytažení [oleje]! Rabi Chija učil: „za hromadu oliv“. Ale stále jsou tu tři! [Jde o] místo, kde vytahuje ten, kdo kupuje.
ועל המעטן של זיתים: והא מחוסר מכמר ועיולי לבי דפי למידש ולמנגד תני רבי חייא על כומר של זיתים הא איכא תלת באתרא דההוא דזבין ההוא מנגיד:
„A za hroudy hlíny hrnčíře“: Proč? Vždyť chybí tvarování, sušení, vložení do pece, vypálení a vyndání! [Jde o případ], kdy je vytvaroval a uschly. Ale stále jsou tu tři! [Jde o] místo, kde vyndává ten, kdo kupuje.
ועל הביצים של יוצר: אמאי והא מחוסר לפופי ויבושי עיולי לאתונא למשרף ולמיפק כגון דמלפפה ויבישו והא איכא תלת באתרא דההוא דזבין הוא דמפיק:
„A za vápno, jakmile bylo vloženo do pece“: Ale chybí přece pálení, vyndání a drcení! [Jde o] místo, kde drtí ten, kdo kupuje. A podle Šmuela, který řekl, že [úkony] v rukou lidí – i když jich chybí sto, ujednává: proč [je třeba] „jakmile bylo vloženo do pece“? Ať řekne: „jakmile je způsobilé k vložení do pece“!
ועל הסיד משישקענו בכבשן: והא מחוסר מקלה ואפוקי ומידק באתרא דההוא דזבין ההוא דייק ולשמואל דאמר בידי אדם אפי' מאה פוסק למה לי משישקענו בכבשן אימא משראוי לשקעו בכבשן:
„A za hroudy hlíny hrnčíře“: Mudrci učili: Neujednávají za hroudy hlíny hrnčíře, dokud nejsou vyrobeny – to jsou slova rabiho Meira. Rabi Josi řekl: Kdy to platí? U bílé hlíny; ale u černé hlíny, jako v Kfar Chananja a okolních [vesnicích], v Kfar Šichin a okolních, ujednávají, i když tento nemá, [jiný] má.
ועל הביצים של יוצר: תנו רבנן אין פוסקים על הביצים של יוצר עד שיעשו דברי ר' מאיר אמר רבי יוסי בד"א בעפר לבן אבל בעפר שחור כגון כפר חנניא וחברותיה כפר שיחין וחברותיה פוסקין אע"פ שאין לזה יש לזה
Amemar dával peníze od chvíle, kdy přiváželi hlínu. Podle koho? Jestliže podle rabiho Meira – ten přece řekl „dokud nejsou vyrobeny“; jestliže podle rabiho Josiho – ten přece řekl „i když tento nemá, [jiný] má“! Skutečně podle rabiho Josiho, ale v Amemarově místě byla hlína vzácná: jestliže přivezli hlínu, spoléhal na to a dával jim peníze, a jestliže ne, nespoléhal na to.
אמימר יהיב זוזי מכי מעיילי עפרא כמאן אי כר' מאיר האמר עד שיעשו אי כרבי יוסי האמר אע"פ שאין לזה יש לזה לעולם כרבי יוסי ובאתריה דאמימר עשיק עפרא אי דמעיילי עפרא סמכא דעתיה ויהיב להו זוזי ואי לא לא סמכא דעתיה:
„A může s ním ujednat za hnůj po všechny dny roku… a mudrci to dovolují.“ Mudrci – to je přece totéž co první tanaita! Rava řekl:
ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה חכמים היינו תנא קמא אמר רבא
Originál: Bava Metzia 74a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.