Rava řekl: To není potíž; toto [platí] pro nás, a toto pro ně.
רבא אמר לא קשיא הא לן והא להו
Beca 14b ביצה
Rav Pappi přišel do domu Mara Šmuela. Přinesli mu kaši, a nejedl. – Ale snad ji udělali v malém hmoždíři? – Viděl, že je velmi jemná.
רב פפי אקלע לבי מר שמואל אייתי ליה דייסא ולא אכל ודלמא במכתשת קטנה עבדוה דחזייה דהוה דייק טפי
– Ale snad ji udělali včera? – Viděl, že se její povrch leskne. A chceš-li, řekni: Dům Mara Šmuela je jiný, neboť je tam nevázanost služebnictva.
ודלמא מאתמול עבדוה דחזייה דהוה קליף צהריה ואי בעית אימא שאני בי מר שמואל דאיכא פריצותא דעבדי:
MIŠNA: Kdo o svátku přebírá luštěniny – Bejt Šamaj říkají: Vybírá jídlo [kus] po kusu. A Bejt Hilel říkají: Přebírá obvyklým způsobem, v klíně, v košíku a v míse, ale ne na podnose, ani sítem, ani řešetem. Raban Gamliel říká: Smí je i oplachovat a vybírat [odpad z vody].
מתני׳ הבורר קטניות ביום טוב בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל ובית הלל אומרים בורר כדרכו בחיקו בקנון ובתמחוי אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה:
GEMARA: Učí se: Řekl Raban Gamliel: Kdy se to říká? Když je jídla více než odpadu; ale je-li odpadu více než jídla, podle všech bere jídlo a nechává odpad.
גמ׳ תניא אמר רבן גמליאל במה דברים אמורים כשהאוכל מרובה על הפסולת אבל פסולת מרובה על האוכל דברי הכל נוטל את האוכל ומניח את הפסולת
Je-li odpadu více než jídla – je snad někdo, kdo to povoluje? – [Výrok] je potřebný, když [odpad] je pracnější a menší co do množství.
פסולת מרובה על האוכל מי איכא מאן דשרי לא צריכא דנפיש בטרחא וזוטר בשיעורא:
Raban Gamliel říká: Smí je i oplachovat a vybírat. Učí se: Řekl rabi Elazar, syn rabiho Cadoka: Takový byl zvyk v domě Rabana Gamliela: Přinesli vědro plné čočky a zalili ji vodou, a jídlo bylo dole a odpad nahoře.
רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה: תניא אמר רבי אלעזר בר' צדוק כך היה מנהגן של בית ר"ג שהיו מביאין דלי מלא עדשים ומציפין עליו מים ונמצא אוכל למטה ופסולת למעלה
Ale vždyť se učí opak! – To není potíž: toto [platí] o prachu, toto o slupkách.
והתניא איפכא לא קשיא הא בעפרא הא בגילי:
MIŠNA: Bejt Šamaj říkají: O svátku se posílají jen porce [jídla]. A Bejt Hilel říkají: Posílá se dobytče, divoké zvíře a pták, ať živí, nebo poražení. Posílají se vína, oleje, jemné mouky a luštěniny, ale ne obilí. A rabi Šimon povoluje i obilí.
מתני׳ בית שמאי אומרים אין משלחין ביום טוב אלא מנות ובית הלל אומרים משלחין בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין משלחין יינות שמנים וסלתות וקטניות אבל לא תבואה ורבי שמעון מתיר בתבואה:
GEMARA: Učil Rav Jechiel: Jen ať z toho nedělá průvod. Učí se: Průvod není méně než tři lidé. Ptal se Rav Aši: Tři muži a tři druhy [darů] – jak to je? Zůstává to nerozhodnuto.
גמ׳ תני רב יחיאל ובלבד שלא יעשנו בשורה תנא אין שורה פחותה משלשה בני אדם בעי רב אשי תלתא גברי ותלתא מיני מאי תיקו:
A rabi Šimon povoluje i obilí. Učí se: Rabi Šimon povoluje obilí, například pšenici, aby se z ní udělaly kaše, ječmen, aby se dal před dobytek, čočku, aby se z ní udělala drť.
רבי שמעון מתיר בתבואה: תניא רבי שמעון מתיר בתבואה כגון חטין לעשות מהן לודיות שעורים ליתן לפני בהמתו עדשים לעשות מהן רסיסין:
MIŠNA: Posílají se šaty, ať sešité, nebo nesešité, a to i když je v nich smíšenina [kilajim], jsou-li pro potřebu svátku. Ale ne okovaný sandál ani nesešitá bota. Rabi Jehuda říká: Ani bílá bota, protože potřebuje řemeslníka. Toto je pravidlo: Vše, z čeho se o svátku má užitek, se smí posílat.
מתני׳ משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין ואף על פי שיש בהן כלאים והן לצורך המועד אבל לא סנדל המסומר ולא מנעל שאינו תפור רבי יהודה אומר אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב משלחין אותו:
GEMARA: Pravda, sešité se hodí k oblékání a nesešité se hodí k přikrytí; ale k čemu se hodí smíšenina?
גמ׳ בשלמא תפורין חזו למלבוש שאין תפורין נמי חזו לכסויי אלא כלאים למאי חזו
A kdybys řekl, že se hodí k tomu, aby se pod ni lehlo – vždyť se učí: „Nebude na tobě“ (Lv 19,19) – ale smíš si ji prostřít pod sebe. Avšak mudrci řekli, že je zakázáno tak činit, aby se mu snad vlákno neovinulo kolem těla.
וכי תימא חזו למימך תותיה והתניא (ויקרא יט, יט) לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ אבל אתה יכול להציעו תחתיך אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תכרך לו נימא על בשרו
A kdybys řekl, že je mezi tím něco odděleno – vždyť řekl rabi Šimon ben Pazi [jménem] rabiho Jehošuy ben Leviho [jménem] rabiho Josiho ben Šaula, [že] řekl Rabi jménem svatého společenství v Jeruzalémě: I kdyby bylo deset matrací jedna na druhé a smíšenina pod nimi, je zakázáno na nich spát (protože je řečeno: Nebude na tobě).
וכ"ת דמפסיק מידי ביני ביני והאמר ר' שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי אמר ר' יוסי בן שאול אמר רבי משום קהלא קדישא דבירושלים אפילו עשר מצעות זו על גבי זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהם (משום שנאמר לא יעלה עליך)
Spíše [hodí se] jako závěs. Ale vždyť řekl Ula: Proč řekli, že závěs je [schopen] nečistoty? Protože se o něj sluha ohřívá!
אלא בוילון והאמר עולא מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו
Originál: Beitzah 14b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.