MIŠNA: Připadne-li svátek na předvečer Šabatu, nemá se vařit od počátku ze svátku pro Šabat. Smí však vařit pro svátek, a zbude-li [něco], zbude to pro Šabat. A připraví jídlo v předvečer svátku a spoléhá na něj pro Šabat.
מתני׳ יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחלה מיום טוב לשבת אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת
GEMARA: Odkud to [víme]? Řekl Šmuel: Neboť Písmo říká: „Pamatuj na den Šabatu, abys jej světil“ (Ex 20,8) – pamatuj na něj [skrze něco jiného], neboť ho [svátek] přichází zastínit.
גמ׳ מנא הני מילי אמר שמואל דאמר קרא (שמות כ, ז) זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחר שבא להשכיחו
Učili jsme se: Připraví jídlo v předvečer svátku a spoléhá na něj pro Šabat. Pravda, podle Rava Aši, který říká: „Aby řekli: Nepeče se ze svátku pro Šabat“, proto [se učí] v předvečer svátku ano, o svátku ne. Ale podle Ravy – proč zmiňovat předvečer svátku? I o svátku!
תנן עושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת בשלמא לרב אשי דאמר כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת היינו דמערב יום טוב אין ביום טוב לא אלא לרבא מאי איריא מערב יום טוב אפילו ביום טוב נמי
A Tana to vyvozuje odtud: „Co chcete péci, upečte, a co chcete vařit, uvařte“ (Ex 16,23). Odtud řekl rabi Eliezer: Peče se jen na základě upečeného a vaří se jen na základě uvařeného. Odtud se mudrci opřeli o Tóru pro eruv tavšilin.
ותנא מייתי לה מהכא (שמות טז, כג) את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו מכאן אמר רבי אלעזר אין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל מכאן סמכו חכמים לערובי תבשילין מן התורה
Učili rabíni: Stalo se, že rabi Eliezer seděl a vykládal celý den o zákonech svátku. Odešla první skupina; řekl: To jsou lidé [velkých] kádí. Druhá skupina; řekl: To jsou lidé sudů. Třetí skupina; řekl: To jsou lidé džbánů.
תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב ודורש כל היום כולו בהלכות יום טוב יצתה כת ראשונה אמר הללו בעלי פטסין כת שניה אמר הללו בעלי חביות כת שלישית אמר הללו בעלי כדין
Pohlédl na žáky; jejich tváře se začaly měnit. Řekl jim: Synové moji, neříkám to vám, ale těm, kteří odešli, neboť opouštějí věčný život a zabývají se životem pomíjivým.
נתן עיניו בתלמידים התחילו פניהם משתנין אמר להם בני לא לכם אני אומר אלא להללו שיצאו שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה
Když se rozcházeli, řekl jim: „Jděte, jezte tučné pokrmy a pijte sladké nápoje a posílejte porce tomu, kdo nemá nic připraveno, neboť tento den je svatý našemu Pánu. Nermuťte se, neboť radost z Hospodina je vaší silou“ (Neh 8,10).
בשעת פטירתן אמר להם (נחמיה ח, י) לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם
Řekl mistr: Neboť opouštějí věčný život a zabývají se životem pomíjivým. Ale vždyť radost svátku je přikázáním! – Rabi Eliezer je ve shodě se svým [jiným] výrokem, neboť říká: Radost svátku je dobrovolná.
אמר מר שמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה והא שמחת יום טוב מצוה היא רבי אליעזר לטעמיה דאמר שמחת יום טוב רשות
Neboť se učí: Rabi Eliezer říká: Člověk má o svátku jen [dvě možnosti]: buď jí a pije, nebo sedí a studuje. Rabi Jehošua říká: Rozděl jej – polovinu Hospodinu a polovinu sobě.
דתניא רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה רבי יהושע אומר חלקהו חציו לה' וחציו לכם
Řekl rabi Jochanan: A oba vyložili tentýž verš. Jeden verš říká: „Slavnostní shromáždění pro Hospodina, tvého Boha“ (Dt 16,8), a jiný verš říká: „Slavnostní shromáždění bude pro vás“ (Nu 29,35). Jak [to sladit]? Rabi Eliezer zastává: Buď celý Hospodinu, nebo celý vám. A rabi Jehošua zastává: Rozděl jej – polovinu Hospodinu a polovinu sobě.
אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר (דברים טז, ח) עצרת לה' אלהיך וכתוב אחד אומר (במדבר כט, לה) עצרת תהיה לכם הא כיצד רבי אליעזר סבר או כולו לה' או כולו לכם ורבי יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם
Co [znamená] „tomu, kdo nemá nic připraveno“? Řekl Rav Chisda: Tomu, kdo neuložil eruv tavšilin. Někteří říkají: Tomu, kdo neměl [z čeho] uložit eruv tavšilin; ale kdo měl [z čeho] uložit eruv tavšilin a neuložil, je nedbalec.
מאי לאין נכון לו אמר רב חסדא למי שלא הניח עירובי תבשילין איכא דאמרי מי שלא היה לו להניח עירובי תבשילין אבל מי שהיה לו להניח עירובי תבשילין ולא הניח פושע הוא
Co [znamená] „neboť radost z Hospodina je vaší silou“? Řekl rabi Jochanan jménem rabiho Eliezera, syna rabiho Šimona: Svatý, budiž požehnán, řekl Izraeli: Synové moji, vypůjčujte si na můj účet a posvěťte svatost dne, a důvěřujte mi, a já splatím.
מאי כי חדות ה' היא מעוזכם אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בר' שמעון אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בני לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע
A řekl rabi Jochanan jménem rabiho Eliezera, syna rabiho Šimona: Kdo chce, aby jeho majetek vydržel, ať v něm zasadí strom eder, jak je řečeno: „Mocný [adir] na výšinách je Hospodin“ (Ž 93,4).
ואמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בר' שמעון הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר (תהלים צג, ד) אדיר במרום ה'
Nebo také: adra, jak zní její jméno, jak lidé říkají: Proč [se jmenuje] adra? Protože vydrží po pokolení [le-dare dare]. Učí se také tak: Pole, na němž je eder, nebývá uloupeno ani násilím zabráno, a jeho plody jsou chráněny.
אי נמי אדרא כשמיה כדאמרי אינשי מאי אדרא דקיימא לדרי דרי תניא נמי הכי שדה שיש בה אדר אינה נגזלת ואינה נחמסת ופירותיה משתמרין
Originál: Beitzah 15b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.