je [oběť] přijata, aby se večer spálily tukové části. ‚Pokropil-li‘ – dodatečně ano, předem ne. Dobře podle Ravy, to je v pořádku; ale podle Raby bar Rav Huny je to potíž. Je to potíž. A chceš-li, řekni: Rabínský zákaz (švut) Šabatu je jiný než rabínský zákaz svátečního dne.
הורצה על מנת להקטיר אימורין לערב אם זרק דיעבד אין לכתחלה לא בשלמא לרבא ניחא אלא לרבה בר רב הונא קשיא קשיא ואיבעית אימא שאני שבות שבת משבות י"ט:
Rav Avja Sava se ptal Rava Huny: Zvíře, jehož polovina patří nežidovi a polovina Izraelitovi – smí se zabít ve sváteční den? Odpověděl mu: Je to dovoleno. Řekl mu: A jaký je rozdíl mezi tím a sliby a dobrovolnými dary? Odpověděl mu: Havran přeletěl.
בעא מניה רב אויא סבא מרב הונא בהמה חציה של נכרי וחציה של ישראל מהו לשחטה בי"ט אמר ליה מותר אמר ליה וכי מה בין זה לנדרים ונדבות אמר ליה עורבא פרח
Když odešel, řekl mu jeho syn Raba: Není to Rav Avja Sava, o kterém mistr pěje chválu, že je to velký muž? Odpověděl mu: A co jsem mu měl udělat? Já jsem dnes [ve stavu] „Posilněte mě koláči z rozinek, osvěžte mě jablky“ (Pís 2,5), a on se mě ptal na věc, která vyžaduje zdůvodnění.
כי נפק אמר ליה רבה בריה לאו היינו רב אויא סבא דמשתבח ליה מר בגויה דגברא רבה הוא אמר ליה ומה אעביד ליה אני היום (שיר השירים ב, ה) סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים ובעא מינאי מלתא דבעיא טעמא
A jaký je důvod? Zvíře, jehož polovina patří nežidovi a polovina Izraelitovi, je dovoleno zabít ve sváteční den, protože není možné [získat] olivu masa bez zabití; ale sliby a dobrovolné dary je zakázáno ve sváteční den zabíjet, protože kohanim, když [je] získávají, získávají [je] od stolu Nejvyššího.
וטעמא מאי בהמה חציה של נכרי וחציה של ישראל מותר לשחטה בי"ט דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה אבל נדרים ונדבות אסור לשחטן בי"ט דכהנים כי קא זכו משלחן גבוה קא זכו:
Rav Chisda řekl: Zvíře, jehož polovina patří nežidovi a polovina Izraelitovi, je dovoleno zabít ve sváteční den, protože není možné [získat] olivu masa bez zabití. Těsto, jehož polovina patří nežidovi a polovina Izraelitovi, je zakázáno ve sváteční den péct, protože je možné je rozdělit při hnětení.
אמר רב חסדא בהמה חציה של נכרי וחציה של ישראל מותר לשחטה ביום טוב דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה עיסה חציה של נכרי וחציה של ישראל אסור לאפותה בי"ט דהא אפשר ליה למפלגה בלישה
Namítl Rav Chana bar Chanilaj: Těsto pro psy, z něhož jedí [i] pastýři, podléhá chale, zřizuje se s ním eruv i spoluúčast (šituf), říká se nad ním požehnání i společné požehnání, peče se ve sváteční den a člověk jím splní svou povinnost o Pesachu.
מתיב רב חנא בר חנילאי עיסת כלבים בזמן שהרועין אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונאפת בי"ט ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח
A zastává Rav Chisda[úvahu] ‚protože‘? Vždyť bylo řečeno: Kdo peče ve sváteční den pro všední den – Rav Chisda řekl: Je bičován. Raba řekl: Není bičován.
ומי אית ליה לרב חסדא הואיל והא אתמר האופה מי"ט לחול רב חסדא אמר לוקה רבה אמר אינו לוקה
Rav Chisda řekl, že je bičován: neříkáme ‚protože mu mohou přijít hosté, je [chléb] pro něj vhodný i nyní‘. Raba řekl, že není bičován: říkáme ‚protože‘.
רב חסדא אמר לוקה לא אמרינן הואיל ומקלעי ליה אורחים חזי ליה השתא נמי חזי ליה רבה אמר אינו לוקה אמרי' הואיל
Ptali se Rava Huny: Obyvatelé Bagy, na které uvalili [povinnost dodat] mouku pro vojsko – smí ji péct ve sváteční den? Řekl: Podívám se: jestliže dávají [z toho] chléb dítěti a nevadí jim to, je každý jednotlivý [chléb] vhodný pro dítě a je to dovoleno; a jestliže ne, je to zakázáno.
בעו מניה מרב הונא הני בני באגא דרמו עלייהו קמחא דבני חילא מהו לאפותה בי"ט אמר (ליה) חזינא אי יהבי ליה רפתא לינוקא ולא קפדי כל חדא וחדא חזיא לינוקא ושרי ואי לאו אסור
Vždyť se učí: Stalo se, že Šimon z Temanu nepřišel večer do domu studia. Ráno ho potkal rabi Jehuda ben Bava a řekl mu: Proč jsi včera večer nepřišel do domu studia? Odpověděl mu: Do našeho města přišla tlupa [vojáků] a chtěla vyplenit celé město. Zabili jsme pro ně tele, nasytili jsme je a propustili v pokoji.
והתניא מעשה בשמעון התימני שלא בא אמש לבית המדרש בשחרית מצאו [ר'] יהודה בן בבא אמר לו מפני מה לא באת אמש לבית המדרש אמר לו בלשת באה לעירנו ובקשה לחטוף את כל העיר ושחטנו להם עגל והאכלנום ופטרנום לשלום
Řekl mu: Divil bych se, kdyby vaše odměna nebyla vyvážena vaší ztrátou, neboť Tóra řekla ‚pro vás‘ – a ne pro modloslužebníky. Ale proč? Vždyť se z něj dalo jíst!
אמר לו תמה אני אם לא יצא שכרכם בהפסדכם שהרי אמרה תורה לכם ולא לעובדי כוכבים ואמאי הא חזי למיכל מיניה
Je to [spor] tanaitů, jak se učí: „Jen to, co jí každá duše, to jediné smí být pro vás připraveno“ (Ex 12,16). Z toho, že je řečeno ‚každá duše‘, slyším, že je zahrnuta i duše zvířete, jak je řečeno: „Kdo zabije duši zvířete, nahradí ji“ (Lv 24,18). Písmo učí: ‚pro vás‘
תנאי היא דתניא (שמות יב, טז) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ממשמע שנאמר לכל נפש שומע אני אפילו נפש בהמה במשמע כענין שנאמר (ויקרא כד, יח) ומכה נפש בהמה ישלמנה תלמוד לומר לכם
Originál: Beitzah 21a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.