A stejně tak vejce, stejně tak hrnec, stejně tak lůžko a stejně tak sud.
וכן ביעתא וכן קדרה וכן פוריא וכן חביתא
Beca 33a ביצה
„Nepodpírá se hrnec polenem, a stejně tak dveřmi.“ Dveřmi – to tě napadlo? Řekni spíše: a stejně tak [se nepodpírají] dveře. Učili naši mistři: Nepodpírá se hrnec polenem, a stejně tak dveře, protože dříví bylo dáno jen k topení; a rabi Šimon to dovoluje.
ואין סומכין את הקדרה בבקעת וכן בדלת בדלת ס"ד אלא אימא וכן הדלת: תנו רבנן אין סומכין את הקדרה בבקעת וכן הדלת לפי שלא נתנו עצים אלא להסקה ורבי שמעון מתיר
„A nežene se dobytek holí ve svátek, a rabi Elazar, syn rabiho Šimona, to dovoluje.“ Řekněme, že rabi Elazar, syn rabiho Šimona, zastává názor svého otce, který neuznává muktze? Ne, v tomto souhlasí i rabi Šimon, protože to vypadá, jako by šel na trh.
ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביו"ט ור' אלעזר בר' שמעון מתיר לימא ר' אלעזר בר' שמעון כאבוה סבירא ליה דלית ליה מוקצה לא בהא אפילו ר' שמעון מודה משום דמחזי כמאן דאזיל לחנגא:
Rožeň [z prutu]: Rav Nachman jej zakazuje a Rav Šešet dovoluje. U čerstvého se všichni shodují, že je zakázán; spor je u suchého. Kdo zakazuje, ti řekne: Dříví bylo dáno jen k topení. A kdo dovoluje, ti řekne: Co na tom, zda na něm opékám, nebo opékám na jeho žhavém uhlí?
חזרא רב נחמן אסר ורב ששת שרי ברטיבא כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי ביבשתא מאן דאסר אמר לך לא נתנו עצים אלא להסקה ומאן דשרי אמר לך מה לי לצלות בו מה לי לצלות בגחלתו
Někteří říkají: U suchého se všichni shodují, že je dovolen; spor je u čerstvého. Kdo zakazuje – protože se nehodí k topení; a kdo dovoluje, ti řekne: Hodí se přece pro velký oheň. A halacha: suchý je dovolen, čerstvý zakázán.
איכא דאמרי ביבשתא כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי ברטיבתא מאן דאסר דלא חזי להסקה ומאן דשרי אמר לך הא חזי להיסק גדול והלכתא יבשתא שרי רטיבתא אסור
Rava vykládal: Žena ať nevstupuje do kůlny na dříví, aby odtud vzala oharek; a oharek, který se zlomil, je zakázáno ve svátek použít k topení, protože se topí nádobami, ale netopí se úlomky nádob.
דרש רבא אשה לא תכנס לדיר העצים ליטול מהן אוד ואוד שנשבר אסור להסיקו ביו"ט לפי שמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים
Chceš tím říci, že Rava zastává názor rabi Jehudy, který uznává muktze? Vždyť Rava řekl svému sluhovi: Opeč mi housátko a vnitřnosti hoď kočce! Tam, protože se kazily již od včerejška, pamatoval na ně.
למימרא דרבא כר' יהודה סבירא ליה דאית ליה מוקצה והא אמר ליה רבא לשמעיה טוי לי בר אווזא ושדי מעיה לשונרא התם כיון דמסרחי מאתמול דעתיה עלויה:
MIŠNA: Rabi Eliezer říká: Člověk smí vzít třísku z toho, co leží před ním, aby si jí vyšťoural zuby; a smí shrabovat [třísky] na dvoře a zapalovat [je], protože vše, co je na dvoře, je připravené. A mudrci říkají: Shrabuje z toho, co je před ním, a zapaluje.
מתני׳ ר' אליעזר אומר נוטל אדם קיסם משלפניו לחצוץ בו שיניו ומגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן הוא וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק
Nevykřesává se oheň ani ze dřeva, ani z kamenů, ani z hlíny, ani z tašek, ani z vody; a nerozžhavují se tašky, aby se na nich opékalo.
אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן הרעפים ולא מן המים ואין מלבנין את הרעפים לצלות בהן:
GEMARA: Rav Jehuda řekl:
גמ׳ אמר רב יהודה
Originál: Beitzah 33a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.