Úsudek od lehčího k těžšímu jednoho z jednoho nevyvracíme jakkoli [nepatrnou námitkou]; [úsudek] jednoho ze dvou vyvracíme i jakkoli [nepatrnou námitkou].
חדא מחדא קולא וחומרא פרכינן כל דהו לא פרכינן חדא מתרתי אפילו כל דהו פרכינן
Chulin 116a חולין
[A úsudek] jednoho ze tří: Pokud se úsudek vrací a [věc] vyplývá ze společného jmenovatele, vyvracíme jej jakkoli [nepatrnou námitkou]; a pokud ne, [jde o úsudek] od lehčího k těžšímu, a ten nevyvracíme jakkoli [nepatrnou námitkou].
חדא מתלת אי הדר דינא ואתי במה הצד פרכינן כל דהו ואי לא קולא וחומרא פרכינן כל דהו לא פרכינן
Ale ať vyvrátí: Čím se [liší] smíšení vinice? Tím, že nemělo období způsobilosti! Řekl Rav Ada bar Ahava: To znamená, že u smíšení vinice je zakázán [i] jeho kořen, a měly období způsobilosti před zakořeněním.
ולפרוך מה לכלאי הכרם שכן לא היתה להן שעת הכושר אמר רב אדא בר אהבה זאת אומרת כלאי הכרם עיקרן נאסר והיתה להן שעת הכושר קודם השרשה
Namítl Rav Šemaja bar Zeira: Kdo přenáší proděravělý květináč vinicí – jestliže [rostlina] přirostla o dvě setiny, je zakázána. Přirostla – ano; nepřirostla – ne!
מתיב רב שמעיה בר זעירא המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף מאתים אסור הוסיף אין לא הוסיף לא
Řekl Abaje: Jsou psány dva verše. Je psáno: „aby se nestala zasvěcenou plnost“ (Dt 22,9), a je psáno: „setba“.
אמר אביי תרי קראי כתיבי כתיב (דברים כב, ט) פן תקדש המלאה וכתיב הזרע
Jak je to [smířit]? [Co bylo] zaseto od počátku [ve vinici, je zakázáno] zakořeněním; [co bylo už] zaseto a přichází [do vinice] – přirostla-li, ano; nepřirostla-li, ne.
הא כיצד זרוע מעיקרו בהשרשה זרוע ובא הוסיף אין לא הוסיף לא
Naše Mišna není podle tohoto tany, neboť se učí [v baraitě]: Rabi Šimon ben Jehuda říká ve jménu rabiho Šimona: Maso v mléce je zakázáno k jedení a dovoleno k užitku, neboť je řečeno: „Neboť jsi lid svatý“ (Dt 14,21), a je řečeno jinde: „A budete mi svatými muži“ (Ex 22,30).
מתני' דלא כי האי תנא דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה שנאמר (דברים יד, ב) כי עם קדוש אתה ונאמר להלן (שמות כב, ל) ואנשי קדש תהיון לי
Jako tam je to zakázáno k jedení a dovoleno k užitku, tak i zde je to zakázáno k jedení a dovoleno k užitku.
מה להלן אסור באכילה ומותר בהנאה אף כאן אסור באכילה ומותר בהנאה:
Rabi Akiva říká: Zvěř a drůbež atd.: Vždyť tyto [verše] vyložil [Šmuel] k tomu, co [řekl] Šmuel!
רבי עקיבא אומר חיה ועוף וכו': הני הא אפקינהו לכדשמואל
Rabi Akiva zastává názor, že zákaz se uplatní na [jiný] zákaz; [pro] lůj a uhynulé [zvíře] není třeba verše; plod je plnohodnotné kůzle. Zbývají mu všechny [tři], aby vyloučily zvěř, drůbež a nečistý dobytek.
קסבר רבי עקיבא איסור חל על איסור חלב ומתה לא צריכי קרא שליל גדי מעליא הוא אייתרו להו כולהו פרט לחיה ועוף ולבהמה טמאה:
Rabi Josi Galilejský říká: Je řečeno: Nebudete jíst: Jaký je rozdíl mezi rabim Josim Galilejským a rabim Akivou?
רבי יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו: מאי איכא בין רבי יוסי הגלילי לרבי עקיבא
Rozdíl mezi nimi je zvěř: Rabi Josi Galilejský zastává názor, že zvěř [je zakázána] z Tóry, a rabi Akiva zastává názor, že zvěř [je zakázána] rabínsky.
איכא בינייהו חיה רבי יוסי הגלילי סבר חיה דאורייתא ור' עקיבא סבר חיה דרבנן
Chceš-li, řekni: Rozdíl mezi nimi je drůbež: Rabi Akiva zastává názor, že zvěř a drůbež nejsou [zakázány] z Tóry, ale rabínsky zakázány jsou; a rabi Josi Galilejský zastává názor, že drůbež není zakázána ani rabínsky.
איבעית אימא עוף איכא בינייהו ר' עקיבא סבר חיה ועוף אינן מן התורה הא מדרבנן אסירי ור' יוסי הגלילי סבר עוף אפילו מדרבנן נמי לא אסיר
Učí se také tak [v baraitě]: V místě rabiho Eliezera káceli [o Šabatu] dřevo, aby udělali dřevěné uhlí, aby udělali železo [na obřízku]. V místě rabiho Josiho Galilejského jedli maso drůbeže v mléce.
תניא נמי הכי במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב
Levi zavítal do domu Josefa, lovce ptáků. Předložili mu hlavu páva v mléce, a neřekl jim vůbec nic. Když přišel před Rabiho, řekl mu: Proč jsi je nedal do klatby?
לוי איקלע לבי יוסף רישבא אייתו לקמיה רישא דטיוסא בחלבא ולא אמר להו ולא מידי כי אתא לקמיה דרבי אמר ליה אמאי לא תשמתינהו
Řekl mu: Je to místo rabiho Jehudy ben Betejra, a řekl jsem si, [že] jim vykládal podle rabiho Josiho Galilejského, který řekl: Vyjímá se drůbež, která nemá mateřské mléko.
אמר ליה אתריה דרבי יהודה בן בתירא הוא ואמינא דרש להו כרבי יוסי הגלילי דאמר יצא עוף שאין לו חלב אם:
MIŠNA: Slez [zvířete poraženého] modloslužebníkem a [slez] zdechliny je zakázán. Kdo sráží [mléko] v kůži slezu způsobilého [zvířete] –
מתני׳ קבת עובד כוכבים ושל נבלה הרי זו אסורה המעמיד בעור של קבה כשרה
Originál: Chullin 116a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.