je-li tu dávání chuti, je [sýr] zakázán. Způsobilé [zvíře], které sálo z [matky] trefa – jeho slez je zakázán. [Zvíře] trefa, které sálo ze způsobilé – jeho slez je dovolen, protože [mléko] je shromážděno v jeho útrobách.
אם יש בנותן טעם הרי זו אסורה כשרה שינקה מן הטרפה קבתה אסורה טרפה שינקה מן הכשרה קבתה מותרת מפני שכנוס במעיה:
GEMARA: Což slez [zvířete poraženého] modloslužebníkem není [slezem] zdechliny? Řekl Rav Huna: Zde se zabýváme [případem], kdy kupuje kůzle od modloslužebníka, a obáváme se, že snad sálo z [matky] trefa.
גמ׳ אטו קבת עובד כוכבים לאו נבלה היא אמר רב הונא הכא בלוקח גדי מן העובד כוכבים עסקינן וחיישינן שמא ינק מן הטרפה
A obáváme se snad, že sálo z [matky] trefa? Vždyť jsme se učili [v Mišně]: Kupují se vejce od modloslužebníků a nemusí se obávat ani [vajec] zdechliny, ani [vajec] trefa! Spíše řekni: Obáváme se, že snad sálo z nečistého [zvířete].
ומי חיישינן שמא ינק מן הטרפה והתנן לוקחים ביצים מן העובדי כוכבים ואין חוששין לא משום נבלה ולא משום טרפה אלא אימא חיישינן שמא ינק מן הטמאה
Je-li běžné, ať se [toho] obáváme i u našich [kůzlat]! – My, kteří se od nich oddělujeme, a když je vidíme, oddělíme je – u nás rabíni nařízení nevydali. Oni, kteří se od nich neoddělují, a když je vidí, neoddělí je – u nich rabíni nařízení vydali.
אי שכיחא אפילו גבי דידן ניחוש אנן דבדלינן מינייהו וכי חזינן להו מפרשינן להו לא גזרו בהו רבנן אינהו דלא בדילי מינייהו וכי חזו להו לא מפרשי להו גזרו בהו רבנן
A řekl Šmuel takto? Vždyť Šmuel řekl: Proč zakázali sýr modloslužebníků? Protože jej srážejí v kůži slezu zdechliny. Z toho plyne, že samotný slez [tj. jeho obsah] je dovolen!
ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל מפני מה אסרו גבינת העובדי כוכבים מפני שמעמידין אותה בעור קבת נבלה הא קבה גופה שריא
Řekl mu Rava: A není to tím spíše? Jestliže u zdechliny, která je odporná, takže kdybys mu dovolil její slez, nepřišel by k tomu, že by z ní jedl, jsi řekl ne – [zvíře] trefa, které je poražené, takže kdybys [to] dovolil, přišel by k tomu, že by z něj jedl, ne tím spíše?
א"ל רבא ולאו כל דכן הוא ומה נבלה דמאיסה דאי שרית ליה קבתה לא אתי למיכל מינה אמרת לא טרפה שחוטה דאי שרית אתי למיכל מינה לא כ"ש
Řekl rabi Chija bar Aba, řekl rabi Jochanan: Sráží se slezem zdechlin, ale nesráží se slezem [zvířete poraženého] porážkou modloslužebníka. Řekl před ním rabi Šimon bar Aba: Podle koho? Podle rabiho Eliezera, který říká: Myšlení modloslužebníka je bez upřesnění [zaměřeno] na modloslužbu?
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מעמידין בקבת נבלות ואין מעמידין בקבת שחיטת עובד כוכבים אמר לפניו רבי שמעון בר אבא כמאן כרבי אליעזר דאמר סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים
Když přišel Rav Šmuel bar Rav Jicchak, [řekl, že] řekl rabi Jochanan: Sráží se jak slezem zdechliny, tak slezem [zvířete poraženého] porážkou modloslužebníka, aniž se ohlíží na slova rabiho Eliezera.
כי אתא רב שמואל בר רב יצחק אמר רבי יוחנן מעמידין בין בקבת נבלה בין בקבת שחיטת עובד כוכבים שלא לחוש לדברי רבי אליעזר
A halacha je: Nesráží se v kůži slezu zdechliny, ale sráží se slezem zdechliny a slezem [zvířete poraženého] porážkou modloslužebníka (a slezem způsobilého [zvířete], které sálo z [matky] trefa, a tím spíše slezem [zvířete] trefa, které sálo ze způsobilé. Jaký je důvod? Mléko shromážděné v něm je pouhý výměšek).
והלכתא אין מעמידין בעור קבת נבלה אבל מעמידין בקבת נבלה ובקבת שחיטת עובד כוכבים (ובקבת כשרה שינקה מן הטרפה וכ"ש בקבת טרפה שינקה מן הכשרה מ"ט חלב המכונס בה פירשא בעלמא הוא):
MIŠNA: Přísnější je [zákaz] loje než krve a přísnější je [zákaz] krve než loje. Přísnější je [zákaz] loje, protože lůj
מתני׳ חומר בחלב מבדם וחומר בדם מבחלב חומר בחלב שהחלב
Originál: Chullin 116b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.