podléhá [zákazu] zpronevěry [svatých věcí] a je se za něj vinen kvůli piggul, notar a nečistotě, což neplatí o krvi.
מועלין בו וחייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא מה שאין כן בדם
Chulin 117a חולין
A přísnější je [zákaz] krve, protože krev platí u dobytka, zvěře a drůbeže, ať nečistých, či čistých; kdežto lůj platí jedině u čistého dobytka.
וחומר בדם שהדם נוהג בבהמה וחיה ועוף בין טמאים ובין טהורים וחלב אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד:
GEMARA: Odkud to [víme]? Řekl rabi Janaj: Neboť Písmo říká: „Jako se odděluje z býka pokojné oběti“ (Lv 4,10). A co jsme se tedy z býka pokojné oběti naučili? Nuže,
גמ׳ מנא הני מילי אמר ר' ינאי דאמר קרא (ויקרא ד, י) כאשר יורם משור זבח השלמים וכי מה למדנו משור זבח השלמים מעתה
tento [verš] přichází učit, a ukazuje se, že se [sám] učí: přirovnává býka pokojné oběti k býku pomazaného kohena. Jako u býka pomazaného kohena platí zpronevěra, tak i u býka pokojné oběti platí zpronevěra.
הרי זה בא ללמד ונמצא למד מקיש שור זבח השלמים לפר כהן משיח מה פר כהן משיח יש בו מעילה אף שור זבח השלמים יש בו מעילה
Řekl mu rabi Chanina: Šeredné je to [vůči tomu], co učil Rabi: „Všechen lůj [patří] Hospodinu“ (Lv 3,16) – aby zahrnulo obětní části méně svatých obětí do [zákazu] zpronevěry.
א"ל ר' חנינא כעורה זו ששנה רבי (ויקרא ג, טז) כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים למעילה
Řekl Abaje: Je to potřebné; neboť kdyby Milosrdný napsal [jen] lůj, řekl bych: lůj ano, [jaterní] lalok a obě ledviny ne. [Proto] napsal Milosrdný „jako se odděluje“.
אמר אביי איצטריך דאי כתב רחמנא חלב הוה אמינא חלב אין יותרת ושתי כליות לא כתב רחמנא כאשר יורם
A kdyby Milosrdný napsal [jen] „jako se odděluje“, řekl bych: [jen] lůj, ale ne ocas, který u býka není. [Proto] napsal Milosrdný „všechen lůj“.
ואי כתב רחמנא כאשר יורם הוה אמינא חלב אליה דליתא בשור לא כתב רחמנא כל חלב
Řekl Rav Mari Ravu Zevidovi: Je-li ocas nazván lojem, ať je zakázán k jedení! Řekl mu: Kvůli tobě Písmo říká: „Žádný lůj býka, ovce ani kozy [nebudete jíst]“ (Lv 7,23) – věc, která je společná býku, ovci i koze.
א"ל רב מרי לרב זביד אי אליה איקראי חלב תיתסר באכילה א"ל עליך אמר קרא (ויקרא ז, כג) כל חלב שור וכשב ועז דבר השוה בשור וכשב ועז
Rav Aši řekl: [Je psáno] „jeho lůj, ocas“ (Lv 3,9) – je nazván jeho lojem, ale lojem bez upřesnění nazván není. Ale potom by se na něj nevztahovala zpronevěra! Spíše je jasné [vysvětlení] podle Rava Zevida.
רב אשי אמר (ויקרא ג, ט) חלבו האליה איקראי חלב סתמא לא איקראי אלא מעתה לא ימעלו בה אלא מחוורתא כדרב זביד:
Což neplatí o krvi: Odkud to [víme]? Řekl Ula: Neboť Písmo říká: „vám“ (Lv 17,11) – vaše bude. V domě rabiho Jišmaela se učili: „K usmíření“ (Lv 17,11) – k usmíření jsem ji dal, a ne ke zpronevěře.
משא"כ בדם: מנה"מ אמר עולא דאמר קרא (ויקרא יז, יא) לכם שלכם יהא דבי רבי ישמעאל תנא (ויקרא יז, יא) לכפר לכפרה נתתיו ולא למעילה
A rabi Jochanan řekl: Písmo říká: „ona [usmiřuje]“ (Lv 17,11) – [je] ona; před usmířením je jako po usmíření. Jako po usmíření nepodléhá zpronevěře, tak i před usmířením nepodléhá zpronevěře.
ורבי יוחנן אמר אמר קרא (ויקרא יז, יא) הוא הוא לפני כפרה כלאחר כפרה מה לאחר כפרה אין בו מעילה אף לפני כפרה אין בו מעילה
Ale řekni: [Je] ona; po usmíření je jako před usmířením. Jako před usmířením podléhá zpronevěře, tak i po usmíření podléhá zpronevěře! – Není věci, jejíž přikázání bylo vykonáno, a [přesto] by podléhala zpronevěře.
ואימא הוא לאחר כפרה כלפני כפרה מה לפני כפרה יש בו מעילה אף לאחר כפרה יש בו מעילה אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו
A není? Vždyť je tu vyzdvižení popela, jehož přikázání bylo vykonáno, a [přesto] podléhá zpronevěře, neboť je psáno: „a položí jej vedle oltáře“ (Lv 6,3)!
ולא והרי תרומת הדשן דנעשה מצותו ומועלין בו דכתיב (ויקרא ו, ג) ושמו אצל המזבח
Protože vyzdvižení popela a kněžská roucha jsou dva verše, které přicházejí jako jeden, a jakékoli dva verše, které přicházejí jako jeden, [nic dalšího] neučí.
משום דהואי תרומת הדשן ובגדי כהונה שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין
To je dobré podle rabanů, kteří říkají: „A nechá je tam“ (Lv 16,23) – učí, že musejí být uloženy [ke skrytí]. Ale podle rabiho Dosy, který říká, [že to znamená], aby je nepoužil na jiný Den smíření, co se dá říci?
הניחא לרבנן דאמרי (ויקרא טז, כג) והניחם שם מלמד שטעונין גניזה אלא לר' דוסא דאמר שלא ישתמש בהן ליום הכפורים אחר מאי איכא למימר
Spíše [proto], že vyzdvižení popela a jalovice se zlomenou šíjí jsou dva verše, které přicházejí jako jeden, a jakékoli dva verše, které přicházejí jako jeden, [nic dalšího] neučí.
אלא משום דהואי תרומת הדשן ועגלה ערופה שני כתובים הבאין כאחד וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין
To je dobré podle toho, kdo říká, že neučí; ale podle toho, kdo říká, že učí, co se dá říci? Dvě
הניחא למ"ד אין מלמדין אלא למאן דאמר מלמדין מאי איכא למימר תרי
Originál: Chullin 117a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.