omezení jsou psána: zde je psáno „a položí jej“ (Lv 6,3), tam je psáno „[jalovici] se zlomenou šíjí“ (Dt 21,6).
מיעוטי כתיבי הכא כתיב (ויקרא ו, ג) ושמו התם כתיב (דברים כא, ו) הערופה
Chulin 117b חולין
Struktura debaty:Mišna 1Otázka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
A proč potřebuji tři verše u krve?
ותלתא קראי ל"ל בדם
Jeden, aby ji vyloučil z [zákazu] notar, jeden, aby ji vyloučil ze zpronevěry, a jeden, aby ji vyloučil z [viny kvůli] nečistotě.
חד למעוטי מנותר וחד למעוטי ממעילה וחד למעוטי מטומאה
Ale z [viny kvůli] piggul [ji vyloučit] není třeba verše, neboť jsme se učili [v Mišně]: Cokoli, co má [něco, co to] dovoluje, ať člověku, či oltáři, za to je se vinen kvůli piggul; a krev sama je tím, co dovoluje.
אבל מפגול לא צריך קרא דתנן כל שיש לו מתירין בין לאדם ובין למזבח חייבין עליו משום פגול ודם גופיה מתיר הוא:
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] Veškeré maso.
הדרן עלך כל הבשר
MIŠNA: Kůže, omáčka, usazenina, alal [masové útržky], kosti, šlachy, rohy a kopyta
מתני׳ העור והרוטב והקיפה והאלל והעצמות והגידין והקרנים והטלפים
se sčítají [s masem do míry potřebné] k přenesení nečistoty pokrmů, ale ne nečistoty zdechlin.
מצטרפין לטמא טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות
Podobně: Kdo poráží nečisté dobytče pro modloslužebníka a ono [ještě] škube sebou – přenáší nečistotu pokrmů, ale ne nečistotu zdechlin, dokud nezemře nebo dokud mu neusekne hlavu. [Písmo] zahrnulo k přenášení nečistoty pokrmů více, než zahrnulo k přenášení nečistoty zdechlin.
כיוצא בו השוחט בהמה טמאה לעובד כוכבים ומפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות עד שתמות או עד שיתיז את ראשה ריבה לטמא טומאת אוכלין ממה שריבה לטמא טומאת נבלות
Rabi Jehuda říká: Alal, který je shromážděn – je-li ho [míra] olivy na jednom místě, je se za něj vinen.
ר' יהודה אומר האלל המכונס אם יש בו כזית במקום אחד חייב עליו:
GEMARA: Už jsme se učili to, co učili naši mistři: Ochranné obaly [se sčítají] k lehké nečistotě, ale ochranné obaly [se nesčítají] k těžké nečistotě.
גמ׳ תנינא להא דת"ר שומרים לטומאה קלה ולא שומרים לטומאה חמורה
Ochranné obaly k lehké nečistotě – odkud to máme? Neboť se učili v domě rabiho Jišmaela: „Na jakékoli osivo, které se zasévá“ (Lv 11,37) – tak, jak lidé vynášejí k setí: pšenici v její slupce, ječmen v jeho slupce a čočku v její slupce.
שומרים לטומאה קלה מנלן דתנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יא, לז) על כל זרע זרוע כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן
A ochranné obaly ne k těžké nečistotě – odkud to máme? Neboť učili naši mistři: „Jeho zdechliny“ (Lv 11,39) – ale ne kůže, na níž není [míra] olivy masa.
ולא שומרים לטומאה חמורה מנלן דתנו רבנן (ויקרא יא, לט) בנבלתה ולא בעור שאין עליו כזית בשר
Originál: Chullin 117b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.