Šeredné je to [vůči tomu], co učil Rabi: „Nebudeš jej jíst“ – Písmo mluví o mase v mléce.
כעורה זו ששנה רבי לא תאכלנו בבשר בחלב הכתוב מדבר
Chulin 115b חולין
Říkáš, že Písmo mluví o mase v mléce, anebo snad [mluví] o kterémkoli ze všech zákazů v Tóře? Řekneš: Jdi a uč se z třinácti pravidel, jimiž se Tóra vykládá: věc, která se učí ze svých souvislostí. O čem Písmo mluví? O dvou druzích; i zde o dvou druzích.
אתה אומר בבשר בחלב הכתוב מדבר או אינו אלא באחד מכל האיסורין שבתורה אמרת צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בשני מינין אף כאן בשני מינין
Kdyby [to bylo] z toho [verše], řekl bych, že to platí o jedení, ale ne o užitku. Učí nás to.
אי מההיא הוה אמינא הני מילי באכילה אבל בהנאה לא קמ"ל
A odkud to má Rabi o užitku? Vyvozuje to odtud: Je řečeno zde: „Neboť jsi lid svatý Hospodinu“ (Dt 14,21), a je řečeno jinde: „Nebude kadeš mezi syny Izraele“ (Dt 23,18). Jako tam [jde] o užitek, tak i zde o užitek.
ורבי בהנאה מנא ליה נפקא ליה מהכא נאמר כאן (דברים יד, ב) כי עם קדוש אתה לה' ונאמר להלן (דברים כג, יח) ולא יהיה קדש בבני ישראל מה להלן בהנאה אף כאן בהנאה
V domě rabiho Eliezera se učili: „Nebudete jíst žádnou zdechlinu [atd.]“ (Dt 14,21) – Tóra řekla: Až ji budeš prodávat, nevař ji a [pak] neprodávej.
דבי רבי אליעזר תנא (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבלה [וגו'] אמרה תורה כשתמכרנה לא תבשלנה ותמכרנה
V domě rabiho Jišmaela se učili: „Nebudeš vařit kůzle v mléce jeho matky“ (Ex 23,19) třikrát – jednou pro zákaz jedení, jednou pro zákaz užitku a jednou pro zákaz vaření.
דבי רבי ישמעאל תנא (שמות כג, יט) לא תבשל גדי בחלב אמו ג' פעמים אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בשול
Učí se [v baraitě]: Isi ben Jehuda říká: Odkud [víme], že maso v mléce je zakázáno? Je řečeno zde: „Neboť jsi lid svatý“ (Dt 14,21), a je řečeno jinde: „A budete mi svatými muži; maso roztrhané na poli nebudete jíst“ (Ex 22,30). Jako tam je to zakázáno, tak i zde je to zakázáno.
תניא איסי בן יהודה אומר מנין לבשר בחלב שאסור נאמר כאן (דברים יד, ב) כי עם קדוש אתה ונאמר להלן (שמות כב, ל) ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו מה להלן אסור אף כאן אסור
Ale mám jen [zákaz] jedení; odkud [zákaz] užitku? Řekneš [úsudek] od lehčího k těžšímu: Jestliže orla, s níž nebyl spáchán přestupek, je zakázána k užitku – maso v mléce, s nímž byl spáchán přestupek, není [snad] logické, že je zakázáno k užitku?
ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין אמרת ק"ו ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה אסורה בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה אינו דין שאסור בהנאה
Čím se [liší] orla? Tím, že neměla období způsobilosti.
מה לערלה שכן לא היתה לה שעת הכושר
Ať prokáže kvas o Pesachu, který měl období způsobilosti, a [přesto] je zakázán k užitku. – Čím se [liší] kvas o Pesachu? Tím, že je trestán vyobcováním.
חמץ בפסח יוכיח שהיתה לו שעת הכושר ואסור בהנאה מה לחמץ בפסח שכן ענוש כרת
Ať prokáže smíšení vinice, které není trestáno vyobcováním, a [přesto] je zakázáno k užitku.
כלאי הכרם יוכיחו שאין ענוש כרת ואסור בהנאה
Proč potřebuji analogii [výrazů]? Ať se to celé vyvodí úsudkem od lehčího k těžšímu z orly: Jestliže orla, s níž nebyl spáchán přestupek, je zakázána jak k jedení, tak k užitku – maso v mléce, s nímž byl spáchán přestupek, není [snad] logické, že je zakázáno jak k jedení, tak k užitku?
למה לי גז"ש לייתי כולה בק"ו מערלה ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה אסורה בין באכילה בין בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה אינו דין שאסור בין באכילה בין בהנאה
Protože lze říci: Ať prokáže orání [spřežením] býka a osla a zavázání tlamy krávě a mlácení s ní, s nimiž byl spáchán přestupek, a [přesto] jsou dovoleny.
משום דאיכא למימר חורש בשור ובחמור וחוסם פי פרה ודש בה יוכיח שנעבדה בהם עבירה ושרו
Proč potřebuji říkat: Ať prokáže smíšení vinice? Ať řekne: Ať prokáže orla, a úsudek se vrátí [na začátek] a [věc] vyplyne ze společného jmenovatele.
למה לי למימר כלאי הכרם יוכיחו לימא ערלה תוכיח וליהדר דינא וליתי במה הצד
Řekl Rav Aši: Protože lze říci: Ať prokáže zdechlina, která je zakázána k jedení, ale dovolena k užitku.
אמר רב אשי משום דאיכא למימר נבלה תוכיח שאסורה באכילה ומותרת בהנאה
Řekl Rav Mordechaj Ravu Aši: Takto říkáme ve jménu Reš Lakiše: Každý [úsudek ze] společného jmenovatele vyvracíme z jeho vlastní [látky], z jiných oblastí jej nevyvracíme.
אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דריש לקיש כל מה הצד מגופו פרכינן מעלמא לא פרכינן
Je-li tomu tak, ať to vyplyne ze společného jmenovatele! – Protože lze vyvrátit: Čím se [liší] to, co je jim společné? Tím, že jsou to plodiny ze země.
אי הכי תיתי במה הצד משום דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן גדולי קרקע
Je-li tomu tak, i teď lze vyvrátit: Čím se [liší] smíšení vinice? Tím, že je to plodina ze země.
אי הכי השתא נמי איכא למיפרך מה לכלאי הכרם שכן גדולי קרקע
Řekl Rav Mordechaj Ravu Aši: Takto říkáme ve jménu Reš Lakiše: Každý [úsudek ze] společného jmenovatele vyvracíme jakkoli [nepatrnou námitkou]; úsudek od lehčího k těžšímu ([jedno] z jednoho) nevyvracíme jakkoli [nepatrnou námitkou].
א"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דר"ל כל מה הצד פרכינן כל דהו לא אם אמרת (חדא מחדא) קל וחומר פרכינן כל דהו לא פרכינן
Ale ať vyvrátí všechny [dohromady]: Čím se [liší] všechny? Tím, že jsou to plodiny ze země!
וליפרוך לכולהו מה לכולהו שכן גדולי קרקע
Spíše takto řekl Rav Mordechaj Ravu Aši: Takto říkáme ve jménu Reš Lakiše:
אלא אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דר"ל
Originál: Chullin 115b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.