že by tlačili jeden proti druhému.“
שמא ידרוסו זה על זה
Chulin 30b חולין
Namítl rabi Avin: Porazil jícen dole a průdušnici nahoře, nebo jícen nahoře a průdušnici dole – jeho porážka je platná. Proč? Vždyť tu není otevřená porážka!
מתיב רבי אבין שחט את הוושט למטה ואת הקנה למעלה או את הוושט למעלה ואת הקנה למטה שחיטתו כשרה אמאי והא ליכא שחיטה מפורעת
On to namítá a on to řeší: [Jde] o porážku provedenou jako [šikmý seřez] brku.
הוא מותיב לה והוא מפרק לה בשחיטה העשויה כקולמוס
Jistý býk byl poražen na dvou nebo třech místech. Rav Jicchak bar Šmuel bar Marta si [z něj] vzal z nejlepších kusů. Řekl mu rabi Zera: Naučil jsi nás, náš mistře, že naše Mišna [mluví] o dvou nožích a dvou lidech.
ההוא תורא דאישחט בשנים ושלשה מקומות על רב יצחק בר שמואל בר מרתא שקל משופרי שופרי א"ל רבי זירא למדתנו רבינו משנתינו בשני סכינין וב' בני אדם
Řekl Rav Jehuda, řekl Rav: Vsunul nůž mezi znak a znak a přeřízl je – je to neplatné; pod kůži – je to platné.
אמר רב יהודה אמר רב החליד את הסכין בין סימן לסימן ופסקו פסולה תחת העור כשרה
Co nás učí? Učili jsme se: „Nebo vsunul nůž pod druhý [znak] a přeřízl ho – rabi Ješevav říká: je to mršina; rabi Akiva říká: je to trefa.“
מאי קמ"ל תנינא או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו רבי ישבב אומר נבלה ר"ע אומר טרפה
Kdyby [to bylo jen] z Mišny, řekl bych: To platí zdola nahoru, kdy nejedná způsobem porážky; ale shora dolů, kdy jedná způsobem porážky, řekl bych, že je to v pořádku. Proto nás to učí.
אי ממתני' ה"א ה"מ מלמטה למעלה דלא קעביד כדרך שחיטה אבל מלמעלה למטה דקעביד כדרך שחיטה אימא שפיר דמי קמ"ל
„Pod kůži – je to platné.“ V Ravově škole říkali: Pod kůži – nevím.
תחת העור כשרה בי רב אמרי תחת העור איני יודע
Vznesli otázku podle Ravovy školy, která říká „pod kůži – nevím“: Pod hadrem – jak to je? Pod spletenou vlnou – jak to je? Zůstává nerozhodnuto.
איבעיא להו לבי רב דאמרי תחת העור איני יודע תחת מטלית מהו תחת צמר מסובך מהו תיקו
Rav Papa se tázal: Vsunul [nůž skrytě] v menšině znaků – jak to je? Zůstává nerozhodnuto.
בעי רב פפא החליד במיעוט סימנים מהו תיקו:
MIŠNA: Kdo porazí dvě hlavy najednou, jeho porážka je platná. Dva drží nůž a porážejí, i jeden nahoře a jeden dole – jejich porážka je platná. Usekl hlavu najednou – je to neplatné. Porážel a usekl hlavu najednou – má-li nůž délku krku, je to platné.
מתני׳ השוחט ב' ראשין כאחד שחיטתו כשרה שנים אוחזין בסכין ושוחטים אפילו אחד למעלה ואחד למטה שחיטתו כשרה התיז את הראש בבת אחת פסולה היה שוחט והתיז את הראש בבת אחת אם יש בסכין מלא צואר כשרה
Porážel a usekl dvě hlavy najednou – má-li nůž délku jednoho krku, je to platné. Kdy to platí? Když táhl tam a nevrátil, nebo vrátil a netáhl tam; ale táhl-li tam a vrátil, [je to platné] i s jakkoli malým [nožem], i skalpelem.
היה שוחט והתיז ב' ראשין בבת אחת אם יש בסכין מלא צואר אחד כשרה בד"א בזמן שהוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך אבל אם הוליך והביא אפי' כל שהוא אפי' באיזמל כשרה:
GEMARA: Odkud jsou tyto věci? Řekl Šmuel: Neboť verš říká: „Jejich jazyk je nabroušený [natažený] šíp, mluví lest“ (Jr 9,7).
גמ׳ מה"מ אמר שמואל דאמר קרא (ירמיהו ט, ז) חץ שחוט לשונם מרמה דבר
Ve škole rabiho Jišmaela učili: „A porazí“ – „ve-šachat“ neznamená nic jiného než „a táhne“. A tak říká [Písmo]: „Tepané [taženě] zlato“ (1Kr 10,16), a [dále] říká: „Jejich jazyk je natažený šíp, mluví lest.“
תנא דבי רבי ישמעאל ושחט אין ושחט אלא ומשך וכן הוא אומר (מלכים א י, טז) זהב שחוט ואומר חץ שחוט לשונם מרמה דבר
Proč „a [dále] říká“? Mohl bys říci: „taženě zlato“ [znamená zlato], které bylo spředeno jako nit. Pojď a slyš: „Jejich jazyk je natažený šíp.“
מאי ואומר וכי תימא זהב שחוט שנטווה כחוט הוא ת"ש חץ שחוט לשונם
Rava zkoušel šíp pro rabiho Jonu bar Tachlifu a ten jím porazil ptáka, zatímco letěl. Ale snad [šíp] řezal skrytě? Vidíme
רבא הוה בדיק ליה גירא לר' יונה בר תחליפא ושחט בה עופא בהדי דפרח ודלמא עביד חלדה חזינן
Originál: Chullin 30b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.