ale u [jiné] oběti ne. A kdyby člověk nemohl učinit zakázanou věc, která není jeho, proč právě oběť za hřích z ptáka? I u oběti za hřích ze zvířete [by to platilo], protože ho nabyl k smíření, a je tedy jako jeho vlastní!
אבל זבח לא ואי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו מאי אריא חטאת העוף אפי' חטאת בהמה נמי כיון דקניא ליה לכפרה כדידיה דמיא
Pojď a slyš: Drží-li dva nůž a porážejí, jeden ve jménu některé z těchto věcí a druhý ve jménu dovolené věci, jejich porážka je neplatná. – Čím se zde zabýváme? Když má na [zvířeti] podíl.
ת"ש ב' אוחזין בסכין ושוחטין אחד לשום אחד מכל אלו ואחד לשום דבר כשר שחיטתו פסולה הכא במאי עסקינן דאית ליה שותפות בגוה
Pojď a slyš: Kdo [cizí pokrm] učiní nečistým, kdo jej smísí s terumou a kdo [cizí víno] vylije jako úlitbu – neúmyslně je osvobozen, úmyslně je povinen [nahradit škodu]. – I zde [jde o případ], kdy na tom má podíl.
Je to [spor] jako mezi tanaim: Pohan, který vylil víno Izraelity jako úlitbu jinde než před modlou, je učinil zakázaným. Rabi Jehuda ben Betejra a rabi Jehuda ben Bava je dovolují ze dvou důvodů: jednak se víno vylévá jako úlitba jen před modlou, a jednak mu [Izraelita] může říct: Nemáš moc učinit mé víno zakázaným proti mé vůli.
כתנאי עובד כוכבים שניסך יינו של ישראל שלא בפני עבודת כוכבים אסרו ר' יהודה בן בתירא ור' יהודה בן בבא מתירין אותו מפני שני דברים אחד שאין מנסכין יין אלא בפני עבודת כוכבים ואחד שיכול לומר לו לא כל הימנך שתאסר ייני לאונסי
A Rav Nachman, Rav Amram a Rav Jicchak říkají: I podle toho, kdo říká, že člověk může učinit zakázanou věc, která není jeho, platí to jen o pohanovi; ale Izraelita má na mysli jen to, aby [majitele] trápil.
ורב נחמן ורב עמרם ורב יצחק אמרי אפי' למ"ד אדם אוסר דבר שאינו שלו ה"מ כותי אבל ישראל לצעוריה קא מיכוין
Pojď a slyš: Drží-li dva nůž a porážejí, jeden ve jménu některé z těchto věcí a druhý ve jménu dovolené věci, jejich porážka je neplatná. – Čím se zde zabýváme? Izraelitou odpadlíkem.
ת"ש ב' אוחזין בסכין ושוחטין אחד לשום אחד מכל אלו ואחד לשום דבר כשר שחיטתו פסולה הכא במאי עסקינן בישראל מומר
Pojď a slyš: Kdo učiní nečistým, kdo smísí s terumou a kdo vylije jako úlitbu – neúmyslně je osvobozen, úmyslně je povinen. – I zde [jde o] Izraelitu odpadlíka.
ת"ש המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב הכא נמי בישראל מומר
Rav Acha, syn Ravy, řekl Ravu Ašimu: Varovali-li ho a on varování přijal, jak je tomu? Řekl mu: Mluvíš o tom, kdo se sám vydal smrti? Není většího odpadlíka než takový.
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי התרו בו וקבל עליו התראה מאי אמר ליה התיר עצמו למיתה קאמרת אין לך מומר גדול מזה:
MIŠNA: Neporáží se do moří ani do řek ani do nádob; ale smí se porážet do kaluže vody, a na lodi na nádoby. Do jámy se neporáží vůbec; ale [člověk] smí udělat jámu ve svém domě, aby do ní stékala krev. Na ulici to však nedělá, aby
מתני׳ אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות ולא לתוך כלים אבל שוחט הוא לתוך עוגה של מים ובספינה על גבי כלים אין שוחטין לגומא כל עיקר אבל עושה גומא בתוך ביתו בשביל שיכנס הדם לתוכה ובשוק לא יעשה כן שלא
Originál: Chullin 41a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.