A kdyby tě napadlo, že to od něho nepřijal, ať mu odpoví: zde jde o případ, kdy nad ním stojí Izraelita, a zde o případ, kdy nad ním Izraelita nestojí. Nevyplývá z toho tedy, že to od něho přijal? Vyplývá.
ואי סלקא דעתיך לא קבלה מיניה לישני ליה כאן כשישראל עומד על גביו כאן כשאין ישראל עומד על גביו אלא לאו ש"מ קבלה מיניה ש"מ
A proč proti nim mudrci vydali nařízení? Kvůli tomuto: Rabi Meir poslal rabiho Šimona ben Elazara přinést víno od Kutejců. Potkal ho jeden stařec a řekl mu: „Polož si nůž na hrdlo, jsi-li žádostivý“ (Př 23,2). Rabi Šimon ben Elazar šel a vylíčil věc rabimu Meirovi, a ten proti nim vydal nařízení.
ומ"ט גזרו בהו רבנן כי הא דר"ש בן אלעזר שדריה ר"מ לאתויי חמרא מבי כותאי אשכחיה ההוא סבא א"ל (משלי כג, ב) ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה הלך ר"ש בן אלעזר וספר דברים לפני ר"מ וגזר עליהן
Jaký je důvod? Rav Nachman bar Jicchak řekl: Nalezli u nich na vrcholu hory Gerizim podobu holubice, kterou uctívali. A rabi Meir je ve shodě se svým názorem, neboť bere ohled na menšinu, a vydal nařízení o většině kvůli menšině. A Raban Gamliel a jeho soud jsou také téhož názoru jako rabi Meir.
מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק דמות יונה מצאו להן בראש הר גריזים שהיו עובדין אותה ור"מ לטעמיה דחייש למיעוטא וגזר רובא אטו מיעוטא ורבן גמליאל ובית דינו נמי כר"מ סבירא להו
O čem mluví prostý smysl verše? O žákovi, který sedí před svým mistrem; neboť rabi Chija učil: „Když usedneš k jídlu s vladařem, dobře zvaž, kdo je před tebou, a polož si nůž na hrdlo, jsi-li žádostivý“ (Př 23,1–2).
פשטיה דקרא במאי כתיב בתלמיד היושב לפני רבו דתני רבי חייא (משלי כג, א) כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה
Ví-li žák o svém mistrovi, že mu umí odpovědět zdůvodněním – „zvaž“ [a ptej se]; a pokud ne – „zvaž, kdo je před tebou, a polož si nůž na hrdlo, jsi-li žádostivý“: zdrž se ho.
אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו טעם בין ואם לאו תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה פרוש הימנו
Rabi Abahu poslal rabiho Jicchaka ben Josefa přinést víno od Kutejců. Potkal ho jeden stařec a řekl mu: Nejsou zde dodržovatelé Tóry. Rabi Jicchak šel a vylíčil věc rabimu Abahuovi, rabi Abahu šel a vylíčil věc rabimu Amimu a rabimu Asimu, a nehnuli se odtamtud, dokud je neučinili úplnými modloslužebníky.
רבי יצחק בן יוסף שדריה רבי אבהו לאתויי חמרא מבי כותאי אשכחיה ההוא סבא א"ל לית כאן שומרי תורה הלך רבי יצחק וספר דברים לפני רבי אבהו והלך רבי אבהו וספר דברים לפני רבי אמי ורבי אסי ולא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורין
Pro co? Je-li to pro porážku a úlitbové víno – to proti nim mudrci vydali nařízení už odtehdy! – Ti vydali nařízení, ale [lid] je od nich nepřijal; přišli rabi Ami a rabi Asi, vydali nařízení a [lid] je od nich přijal.
למאי אי לשחיטה ויין נסך מהתם גזרו בהו רבנן אינהו גזור ולא קבלו מינייהו אתו רבי אמי ורבי אסי גזרו וקבלו מינייהו
Jak se učí: Odpadlý Izraelita, který veřejně dodržuje Šabat, se může vzdát svého práva a postoupit právo; ale ten, kdo veřejně nedodržuje Šabat, se nemůže vzdát svého práva a postoupit právo.
וכדתניא ישראל מומר משמר שבתו בשוק מבטל רשות ונותן רשות ושאינו משמר שבתו בשוק אינו מבטל רשות ונותן רשות
Rabi Zera a Rav Asi zavítali do hostince v Daji. Přinesli jim vejce dušená ve víně. Rabi Zera nejedl, Rav Asi jedl. Rabi Zera řekl Rav Asimu: Mistr se neobává směsi s demaj [plodinami nejistě oddesátkovanými]? Řekl mu: Nepřišlo mi to na mysl.
רבי זירא ורב אסי איקלעו לפונדקא דיאי אייתו לקמייהו ביצים המצומקות ביין רבי זירא לא אכל ורב אסי אכל א"ל רבי זירא לרב אסי ולא חייש מר לתערובת דמאי א"ל לאו אדעתאי
Rabi Zera řekl: Je možné, že vydali nařízení o směsi s demaj, a stalo by se, že Rav Asi jedl zakázané? Jestliže skrze dobytek spravedlivých nepřivádí Svatý, budiž požehnán, úraz, tím spíše ne skrze spravedlivé samotné.
א"ר זירא אפשר גזרו על התערובת דמאי ומסתייעא מילתא דרב אסי למיכל איסורא השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עצמן לא כל שכן
Rabi Zera vyšel, zkoumal a nalezl, že jsme se učili: Kdo kupuje víno, aby je přidal do rybí omáčky nebo do vinného nápoje s medem, vikev, aby z ní udělal mouku, čočku, aby z ní udělal krupici, je povinen [je oddesátkovat] jako demaj, a netřeba říkat, jako jistě neoddesátkované.
נפק רבי זירא דק ואשכח דתנן הלוקח יין לתת לתוך המורייס או לתוך האלונתית כרשינין לעשות מהן טחינין עדשים לעשות מהן רסיסין חייב משום דמאי ואין צריך לומר משום ודאי
A nevydali nařízení o směsi s demaj? Vždyť se učí: Kdo dá sousedce těsto k upečení a hrnec k uvaření, nemusí se obávat kvásku a koření v nich, ani kvůli sedmému roku, ani kvůli desátku.
ולא גזרו על תערובת דמאי והתניא הנותן לשכנתו עיסה לאפות וקדירה לבשל אינו חושש לשאור ותבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר
Tam je to jiné: jelikož jí řekl „přidej mi ze svého“, je to, jako by sám vlastníma rukama míchal. Rafram řekl: Kvásek a koření jsou jiné, neboť slouží k chuti a chuť se nevytrácí.
שאני התם דכיון דקאמר לה עשי לי משליכי כמאן דעריב בידים דמי רפרם אמר שאני שאור ותבלין דלטעמא עביד וטעמא לא בטיל
A záměny se neobáváme? Vždyť jsme se učili: Kdo dává [potraviny] své tchyni, oddesátkuje to, co jí dává, i to, co od ní bere, protože je podezřelá, že vyměňuje to, co se kazí! – Tam je to tak, jak se učí důvod: Rabi Jehuda řekl: Chce prospět své dceři a stydí se před svým zetěm.
ולחלופי לא חיישינן והתנן הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה מחלפת המתקלקל התם כדתניא טעמא א"ר יהודה רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה
Originál: Chullin 6a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.