se zeslabila jeho síla. Ale proč se natírá červenou barvou? Aby jej lidé viděli a prosili za něj o milosrdenství.
דניכחוש חיליה אלא סוקרו בסיקרא אמאי כי היכי דליחזיוה אינשי וליבעי רחמי עילויה
Chulin 78a חולין
Jak bylo učeno: „A bude volat: ‚Nečistý, nečistý!‘“ (Lv 13,45) – musí to oznámit mnohým, a mnozí za něj prosí o milosrdenství. A tak i ten, koho něco postihlo, musí to oznámit mnohým, a mnozí za něj prosí o milosrdenství.
כדתניא (ויקרא יג, מה) וטמא טמא יקרא צריך להודיע לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים וכן מי שאירע בו דבר צריך להודיע לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים
Řekl Ravina: Podle koho věšíme trs [datlí] na palmu? Podle tohoto tanaity.
אמר רבינא כמאן תלינן כובסא בדיקלא כמאן כי האי תנא:
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] „Zvíře, které obtížně rodí“.
הדרן עלך בהמה המקשה
MIŠNA: [Zákaz porazit] je i jeho mládě [v jeden den] platí v zemi Izraele i mimo zemi, v době, kdy stojí Chrám, i v době, kdy nestojí, u nesvěcených i u zasvěcených [zvířat].
מתני׳ אותו ואת בנו נוהג בין בארץ בין בח"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין
Jak? Kdo porazí je i jeho mládě, nesvěcená, venku [mimo Chrám]: obě jsou způsobilá a ten druhý [porážející] dostane čtyřicet [ran].
כיצד השוחט אותו ואת בנו חולין בחוץ שניהם כשרים והשני סופג את הארבעים
Zasvěcená venku: za první je povinen trestem karet, obě jsou nezpůsobilá a za obě dostane čtyřicet [ran].
קדשים בחוץ הראשון חייב כרת ושניהם פסולים ושניהם סופגים את הארבעים
Nesvěcená uvnitř: obě jsou nezpůsobilá a za druhé dostane čtyřicet [ran]. Zasvěcená uvnitř: první je způsobilé a je zproštěn [trestu], za druhé dostane čtyřicet [ran] a je nezpůsobilé.
חולין בפנים שניהם פסולין והשני סופג את הארבעים קדשים בפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול
Nesvěcené a [pak] zasvěcené venku: první je způsobilé a je zproštěn [trestu], za druhé dostane čtyřicet [ran] a je nezpůsobilé.
חולין וקדשים בחוץ הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול
Zasvěcené a [pak] nesvěcené venku: za první je povinen trestem karet a je nezpůsobilé, druhé je způsobilé a za obě dostane čtyřicet [ran].
קדשים וחולין בחוץ הראשון חייב כרת ופסול והשני כשר ושניהם סופגים את הארבעים
Nesvěcené a [pak] zasvěcené uvnitř: obě jsou nezpůsobilá a za druhé dostane čtyřicet [ran]. Zasvěcené a [pak] nesvěcené uvnitř: první je způsobilé a je zproštěn [trestu], za druhé dostane čtyřicet [ran] a je nezpůsobilé.
חולין וקדשים בפנים שניהם פסולין והשני סופג את הארבעים קדשים וחולין בפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול
Nesvěcená venku a [pak] uvnitř: první je způsobilé a je zproštěn [trestu], za druhé dostane čtyřicet [ran] a je nezpůsobilé.
חולין בחוץ ובפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול
Zasvěcená venku a [pak] uvnitř: za první je povinen trestem karet, za obě dostane čtyřicet [ran] a obě jsou nezpůsobilá.
קדשים בחוץ ובפנים הראשון חייב כרת ושניהם סופגים את הארבעים ושניהם פסולים
Nesvěcená uvnitř a [pak] venku: první je nezpůsobilé a je zproštěn [trestu], za druhé dostane čtyřicet [ran] a je způsobilé. Zasvěcená uvnitř a [pak] venku: první je způsobilé a je zproštěn [trestu], za druhé dostane čtyřicet [ran] a je nezpůsobilé.
חולין בפנים ובחוץ הראשון פסול ופטור והשני סופג את הארבעים וכשר קדשים בפנים ובחוץ הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול:
GEMARA: Učili rabíni: Odkud [víme], že [zákaz porazit] je i jeho mládě platí u zasvěcených [zvířat]? Verš praví: „Býk nebo ovce nebo koza, když se narodí…“ (Lv 22,27), a hned potom je psáno: „Ať býka, či ovci – je i jeho mládě nezabijete v jeden den“ (Lv 22,28). To učí o [zákazu] je i jeho mládě, že platí u zasvěcených.
גמ׳ ת"ר מנין לאותו ואת בנו שנוהג במוקדשין תלמוד לומר (ויקרא כב, כז) שור או כשב או עז כי יולד וכתיב בתריה (ויקרא כב, כח) ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד לימד על אותו ואת בנו שנוהג במוקדשין
A řekni: u zasvěcených ano, u nesvěcených ne? „Býk“ přerušil téma.
ואימא במוקדשין אין בחולין לא שור הפסיק הענין
A řekni: u nesvěcených ano, u zasvěcených ne? Je psáno „a býka“ – spojka „a“ přidává k prvnímu tématu.
ואימא בחולין אין במוקדשין לא כתיב ושור וי"ו מוסיף על ענין ראשון
Jestliže tedy, jako zasvěcená [zvířata] nejsou křížencem, tak ani [zákaz] je i jeho mládě neplatí u křížence – proč bylo učeno: [Zákaz] je i jeho mládě platí u křížence i u koje?
אי מה קדשים כלאים לא אף אותו ואת בנו כלאים לא אלמה תניא אותו ואת בנו נוהג בכלאים ובכוי
A dále je psáno „ovce“ (seh), a řekl Rava:
ועוד שה כתיב ואמר רבא
Originál: Chullin 78a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.