potřebujeme [předepsanou] míru, a modloslužba [je určena ke zničení, takže je jakoby] rozdrcena a její míra [chybí]; zde, čím více je rozdrcena, tím lépe se hodí k přikrytí.
שיעורא בעינן ועבודת כוכבים כתותי מכתת שיעורא הכא כל מה דמכתת מעלי לכסוי:
Chulin 89b חולין
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] Přikrytí krve.
הדרן עלך כסוי הדם
MIŠNA: [Zákaz] šlachy kyčelní platí v zemi Izraele i mimo ni, v době Chrámu i když Chrám nestojí, u nesvatých [zvířat] i u posvěcených. Platí u dobytka i u zvěře, na pravé kyčli i na levé kyčli. Neplatí u ptáků, protože nemají kyčelní jamku.
מתני׳ גיד הנשה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין ונוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף
Platí i u plodu [nalezeného v zabitém zvířeti]. Rabi Jehuda říká: Neplatí u plodu, a jeho lůj je dovolen.
ונוהג בשליל ר' יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר
Řezníci nejsou věrohodní ohledně [odstranění] šlachy kyčelní – to jsou slova rabiho Meira. Ale mudrci říkají: Jsou věrohodní ohledně ní i ohledně loje.
ואין הטבחין נאמנין על גיד הנשה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים נאמנין עליו ועל החלב:
GEMARA: U posvěcených – to je přece zřejmé! [Proč by ne?] Snad proto, že je posvětil, z ní odpadl zákaz šlachy?
גמ׳ מוקדשין פשיטא משום דאקדשיה פקע ליה איסור גיד מיניה
A kdybys řekl, že šlachy dodávají chuť, takže přichází zákaz posvěceného a platí i na zákaz šlachy – pak měl [tanaita] říci: „[Zákaz] posvěceného platí u šlachy“! Spíše zastává názor, že šlachy chuť nedodávají, a u posvěcených je zákaz šlachy, ale zákaz posvěceného [na šlaše] není.
וכי תימא יש בגידין בנותן טעם ואתי איסור מוקדשין וחייל אאיסור גיד האי מוקדשין נוהג בגיד מיבעי ליה אלא קסבר אין בגידין בנותן טעם ובמוקדשין איסור גיד איכא איסור מוקדשין ליכא
Ale zastává snad náš tanaita, že šlachy chuť nedodávají? Vždyť jsme se učili v Mišně: Stehno, v němž byla uvařena šlacha kyčelní – pokud je v něm [tolik], aby dodala chuť, je zakázáno!
וסבר תנא דידן אין בגידין בנותן טעם והתנן ירך שנתבשל בה גיד הנשה אם יש בה בנותן טעם הרי זו אסורה
Spíše zde jde o mláďata posvěcených [zvířat], a [tanaita] zastává, že [zákaz šlachy] platí u plodu, a zastává, že mláďata posvěcených jsou svatá již v lůně své matky, takže zákaz šlachy a zákaz posvěceného přicházejí současně.
אלא הכא בולדות קדשים עסקינן וקסבר נוהג בשליל וקסבר ולדות קדשים במעי אמן הן קדושים דאיסור גיד ואיסור מוקדשין בהדי הדדי קאתי
Můžeš to však vztáhnout na plod? Vždyť z toho, že v závěru učí „platí i u plodu“, vyplývá, že v začátku nejde o plod! Takto to míní: Tato věc je předmětem sporu rabiho Jehudy a rabanů.
ומי מצית מוקמת לה בשליל והא מדקתני סיפא נוהג בשליל מכלל דרישא לאו בשליל עסקינן הכי קאמר דבר זה מחלוקת דרבי יהודה ורבנן
A můžeš snad říci, že oba [zákazy] přicházejí současně? Vždyť jsme se učili v Mišně: Kvůli těmto nečistotám se nazír holí: kvůli mrtvému a kvůli olivě [masa] z mrtvého.
ומי מצית אמרת דתרוייהו בהדי הדדי קאתו והתנן על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת
A bylo nám to obtížné: Holí-li se kvůli olivě z mrtvého, tím spíše kvůli celému [mrtvému]! A rabi Jochanan řekl: Bylo to potřeba jen pro potracený plod, jehož údy ještě nebyly spojeny šlachami.
וקשיא לן על כזית מן המת מגלח על כולו לא כל שכן ואמר רבי יוחנן לא נצרכה אלא לנפל שלא נקשרו אבריו בגידין
Originál: Chullin 89b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.