Lůj je jiný, protože prosakuje.
שאני חלב דמפעפע
Chulin 97a חולין
A u loje je to zakázáno? Vždyť Raba bar bar Chana řekl: Stala se událost před rabim Jochananem v synagoze v Maonu s kůzletem, které upekli s jeho lojem; přišli a zeptali se rabiho Jochanana, a ten řekl: Odřezává a jí, dokud nedojde k jeho loji. To bylo hubené [kůzle].
ובחלב אסור והאמר רבה בר בר חנה עובדא הוה קמיה דר' יוחנן בכנישתא דמעון בגדי שצלאו בחלבו ואתו ושיילוה לרבי יוחנן ואמר קולף ואוכל עד שמגיע לחלבו ההוא כחוש הוה
Rav Huna bar Jehuda řekl: Byla to ledvina s jejím lojem, a dovolil ji. Ravin bar Rav Ada řekl: Byla to drobná [nečistá] rybka v pánvi; přišli a zeptali se rabiho Jochanana a ten jim řekl: Ať to ochutná aramejský kuchař.
רב הונא בר יהודה אמר כוליא בחלבה הוה ושריא רבין בר רב אדא אמר כילכית באילפס הוה ואתו שיילוה לרבי יוחנן ואמר להו ליטעמיה קפילא ארמאה
Rava řekl: Zprvu mi bylo obtížné to, co se učí v baraitě: V hrnci, v němž se vařilo maso, se nemá vařit mléko, a pokud vařil, [je to zakázáno, jen] dodává-li chuť. V [hrnci s] terumou se nemají vařit nesvaté [potraviny], a pokud vařil, [je to zakázáno, jen] dodává-li chuť.
אמר רבא מריש הוה קא קשיא לי הא דתניא קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בנותן טעם תרומה לא יבשל בה חולין ואם בשל בנותן טעם
Terumu chápu – ochutná ji kohen. Ale maso s mlékem – kdo ho ochutná? Nyní, když rabi Jochanan řekl, že spoléháme na aramejského kuchaře, i zde spoléháme na aramejského kuchaře.
בשלמא תרומה טעים לה כהן אלא בשר בחלב מאן טעים ליה השתא דאמר רבי יוחנן סמכינן אקפילא ארמאה הכא נמי סמכינן אקפילא ארמאה
Neboť Rava řekl: Rabanové mluvili o chuti, rabanové mluvili o kuchaři,
דאמר רבא אמור רבנן בטעמא ואמור רבנן בקפילא
Originál: Chullin 97a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.