„uvařená“ neznamená nic jiného než celou. Rabi Šimon bar Jochaj říká: „Uvařená“ neznamená nic jiného než tu, která byla uvařena s beranem.
אין בשלה אלא שלימה ר' שמעון בן יוחאי אומר אין בשלה אלא שנתבשלה עם האיל
Chulin 98b חולין
Podle všech ji vaří s beranem. Jeden zastává, že ji oddělí a pak vaří, a druhý zastává, že ji vaří a pak oddělí.
דכולי עלמא בהדי איל מבשל לה מר סבר מחתך לה והדר מבשל לה ומר סבר מבשל לה והדר מחתך לה
A chceš-li, řekni: Podle všech ji oddělí a pak vaří; jeden však zastává, že ji vaří s beranem, a druhý zastává, že ji vaří v jiném hrnci.
ואי בעית אימא דכ"ע מחתך לה והדר מבשל לה מיהו מר סבר בהדי איל מבשל לה ומר סבר בקדרה אחרת מבשל לה
Podle prvního podání [je učení o šedesáti a stu] podle všech; podle druhého podání podle rabiho Šimona bar Jochaje.
ללישנא קמא אליבא דדברי הכל ללישנא בתרא אליבא דרבי שמעון בן יוחאי
Ten, kdo říká „v šedesáti“, zastává, že odhadujeme maso a kosti [plece] proti masu a kostem [berana], a to je v šedesáti; ten, kdo říká „ve sto“, zastává, že odhadujeme maso proti masu, a to je ve sto.
מאן דאמר בששים סבר בשר ועצמות בהדי בשר ועצמות משערינן והוה ליה בששים מאן דאמר במאה סבר בשר בהדי בשר משערינן והוה ליה במאה
A můžeme se z toho učit? Vždyť se učí v baraitě: Toto je dovolení, které vychází ze zákazu. „Toto“ – co vylučuje? Nevylučuje snad všechny [ostatní] zákazy v Tóře?
ומי ילפינן מינה והתניא זהו היתר הבא מכלל איסור זהו למעוטי מאי לאו למעוטי כל איסורין שבתורה
Abaje řekl: Bylo to potřeba jen podle rabiho Jehudy, který říká, že druh ve stejném druhu se neruší; [verš] nás učí, že zde se ruší.
אמר אביי לא נצרכא אלא לרבי יהודה דאמר מין במינו לא בטיל קמ"ל דהכא בטיל
Ať se z toho tedy učíme [i jinde]! Milosrdný zjevil: „A vezme z krve býčka a z krve kozla“ (Lv 16,18) – obě [krve] jsou spolu a neruší se.
וליגמר מיניה גלי רחמנא (ויקרא טז, יח) ולקח מדם הפר ומדם השעיר תרוייהו בהדי הדדי נינהו ולא בטלי
A proč ses rozhodl, že se učíme z onoho [případu]? Ať se učíme z tohoto! Je to výjimka, a z výjimky se neučíme.
ומאי חזית דגמרי' מהאיך ליגמר מהאי חדוש הוא ומחדוש לא גמרינן
Je-li tomu tak, ať se neučíme ani o stu a šedesáti!
אי הכי למאה וס' נמי לא ליגמר
Copak se učíme k mírnosti? Učíme se k přísnosti, neboť podle Tóry se to ruší ve většině.
אטו אנן לקולא גמרינן לחומרא גמרינן דמדאורייתא ברובא בטיל
Rava řekl: Bylo to potřeba jen pro [princip] „chuť je jako podstata“, který u posvěcených [obětí] zakazuje; [verš] nás učí, že zde je to dovoleno.
רבא אמר לא נצרכא אלא לטעם כעיקר דבקדשים אסור קא משמע לן דהכא שרי
Originál: Chullin 98b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.