O vejci s kuřetem; ale nečisté [vejce] ne.
בביצת אפרוח אבל טמאה לא
Chulin 98a חולין
Struktura debaty:Otázka 3Námitka 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Namítl mu: Čistá vejce, která uvařil s nečistými vejci – je-li v nich [tolik], aby dodala chuť, jsou všechna zakázána! I zde jde o vejce s kuřetem. A proč ho nazývá nečistým? Protože je v něm kuře, nazývá ho nečistým.
איתיביה ביצים טהורות ששלקן עם ביצים טמאות אם יש בהן בנותן טעם כולן אסורות הכא נמי בביצת אפרוח ואמאי קרי לה טמאה כיון דאית בה אפרוח קרי לה טמאה
Ale vždyť z toho, že v závěru učí: Vejce, která uvařil a v jednom z nich bylo nalezeno kuře – je-li v nich [tolik], aby dodalo chuť, jsou všechna zakázána – plyne, že v začátku jde o [vejce], v němž kuře není!
והא מדקתני סיפא ביצים ששלקן ונמצא אפרוח באחת מהן אם יש בהן בנותן טעם כולן אסורות מכלל דרישא דלית בה אפרוח עסקינן
Vysvětluje [začátek]: Čistá vejce, která uvařil s nečistými vejci – je-li v nich [tolik], aby dodala chuť, jsou všechna zakázána. Jak? Například uvařil je a v jednom z nich bylo nalezeno kuře.
פירושי קא מפרש ביצים טהורות ששלקן עם ביצים טמאות אם יש בהן בנותן טעם כולן אסורות כיצד כגון ששלקן ונמצא אפרוח באחת מהן
I rozumné je to tak, neboť kdyby ti přišlo na mysl, že začátek je o [vejci] bez kuřete – když je zakázáno [vejce], v němž kuře není, je třeba [učit o vejci], v němž kuře je?
ה"נ מסתברא דאי ס"ד רישא דלית בה אפרוח השתא דלית בה אפרוח אסורה דאית בה אפרוח מיבעיא
Kvůli tomu to není nutné: [Tanaita] učil závěr, aby objasnil začátek – abys neřekl, že začátek je o [vejci], v němž je kuře, ale [vejce], v němž kuře není, je dovoleno. Učil závěr, kde je kuře, z čehož plyne, že začátek je o [vejci], v němž kuře není, a přesto je zakázáno.
אי משום הא לא איריא תנא סיפא לגלויי רישא שלא תאמר רישא דאית בה אפרוח אבל לית בה אפרוח שריא תנא סיפא דאית בה אפרוח מכלל דרישא דלית בה אפרוח ואפילו הכי אסירא
Jakási oliva loje spadla do koše masa. Rav Aši zamýšlel odhadnout ji [včetně] toho, co vstřebal koš. Rabanové řekli Rav Ašimu: Copak [koš] vstřebal dovolené a zakázané nevstřebal?
ההוא כזיתא תרבא דנפל בדיקולא דבשרא סבר רב אסי לשעוריה במאי דבלע דיקולא אמרי ליה רבנן לרב אשי אטו דהיתרא בלע דאיסורא לא בלע
Jakási půlolivy loje spadla do koše masa. Mar bar Rav Aši zamýšlel odhadnout ji třiceti polovinami olivy. Jeho otec mu řekl: Neříkal jsem ti, abys nezlehčoval míry rabanů? A navíc rabi Jochanan řekl: Poloviční míra je zakázána podle Tóry.
ההוא פלגא דזיתא דתרבא דנפל בדיקולא דבשרא סבר מר בר רב אשי לשעוריה בתלתין פלגי דזיתא אמר ליה אבוה לאו אמינא לך לא תזלזל בשיעורין דרבנן ועוד האמר ר' יוחנן חצי שיעור אסור מן התורה
Rav Šemen bar Aba řekl, že Rav Idi bar Idi bar Geršom řekl, že Levi bar Parta řekl, že rabi Nachum řekl, že rabi Birajim řekl jménem jednoho starce – a rabi Jaakov se jmenoval – z domu nasiho: Vejce v šedesáti zakazuje; v šedesáti a jednom je dovoleno.
אמר רב שמן בר אבא אמר רב אידי בר אידי בר גרשם אמר לוי בר פרטא אמר רבי נחום אמר רבי ביריים משום זקן אחד ורבי יעקב שמיה דבי נשיאה אמרו ביצה בס' אסורה בס' ואחת מותרת
Rabi Zeira řekl Rav Šemenovi bar Abovi: Hleď, že tomu stanovuješ hranici dovolenosti, neboť dva velikáni generace tu věc nevysvětlili. Rabi Jaakov bar Idi a rabi Šmuel bar Nachmani oba řekli jménem rabiho Jehošuy ben Leviho: Vejce v šedesáti zakazuje; v šedesáti a jednom je dovoleno.
אמר רבי זירא לרב שמן בר אבא ראה שאתה מטיל בה גבול היתר שהרי שני גדולי הדור לא פירשו את הדבר רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני תרוייהו משמיה דרבי יהושע בן לוי אמרי ביצה בס' אסורה בס' ואחת מותרת
A byli tázáni: V šedesáti a jednom včetně něj samotného, nebo snad kromě něj? A nerozhodli to; a mistr to rozhodl jednoznačně.
ואיבעיא להו בס' ואחת בהדי דידה או דילמא לבר מינה ולא פשיט ומר פשיט לה מפשט
Bylo řečeno: Rabi Chelbo řekl, že Rav Huna řekl: Vejce v šedesáti, [počítaje] i jeho, zakazuje; v šedesáti a jednom, [počítaje] i jeho, je dovoleno.
אתמר אמר רבי חלבו אמר רב הונא ביצה בס' והיא אסורה בס' ואחת והיא מותרת
Jakýsi [člověk] přišel před Rabana Gamliela, syna Rabiho. Řekl mu: Můj otec neodhadoval ve čtyřiceti sedmi, a já mám odhadovat ve čtyřiceti pěti?
ההוא דאתא לקמיה דר"ג בר רבי א"ל אבא לא שיער בארבעים ושבע ואני אשער בארבעים וחמש
Jakýsi [člověk] přišel před rabiho Šimona, syna Rabiho. Řekl mu: Můj otec neodhadoval ve čtyřiceti pěti, a já mám odhadovat ve čtyřiceti třech?
ההוא דאתא לקמיה דר"ש בר רבי א"ל אבא לא שיער במ"ה ואני אשער במ"ג
ההוא דאתא לקמיה דר' חייא א"ל כלום יש שלשים
Důvodem je, že tam nebylo třicet; ale kdyby tam bylo třicet, odhadovalo by se? Rabi Chanina řekl: To je nadsázka.
טעמא דליכא שלשים הא איכא שלשים משערין אמר ר' חנינא גוזמא
Rabi Chija bar Aba řekl, že rabi Jehošua ben Levi řekl jménem Bar Kapary: Všechny zákazy v Tóře [se ruší] v šedesáti. Rabi Šmuel bar Rav Jicchak před ním řekl: Mistře, ty to říkáš takto? Takto řekl Rav Asi, že rabi Jehošua ben Levi řekl jménem Bar Kapary: Všechny zákazy v Tóře [se ruší] ve sto.
אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא כל איסורין שבתורה בס' אמר לפניו ר' שמואל בר רב יצחק רבי אתה אומר כן הכי אמר רב אסי אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא כל איסורין שבתורה במאה
A oba se to naučili jen z uvařené plece, neboť je psáno: „A kohen vezme uvařenou plec [z berana]…“ (Nu 6,19), a učí se v baraitě: „Uvařenou“ –
ושניהם לא למדוה אלא מזרוע בשלה דכתיב (במדבר ו, יט) ולקח הכהן את הזרוע בשלה וגו' ותניא בשלה
Originál: Chullin 98a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.