oddělují [kusy] tři na tři, [kusy] menší než tři neoddělují. A to je [výrok] Ravy, který řekl Rav Chisda.
שלש על שלש חוצצות פחות משלש אין חוצצות והיינו דרבא אמר רב חסדא
Eruvin 104a עירובין
Máme říci, že to odporuje [výroku] Rava Jehudy, syna rabiho Chiji? S malým obvazem je to jinak, protože je považován [za důležitý].
לימא פליגא דרב יהודה בריה דרבי חייא שאני צלצול קטן דחשיב
A podle rabiho Jochanana – místo aby nás učil [o] sítině, ať nás učí [o] malém obvazu!
ולרבי יוחנן אדאשמעינן גמי לישמעינן צלצול קטן
Mimochodem nás učí věc, [totiž] že sítina léčí.
מילתא אגב אורחיה קמ"ל דגמי מסי:
MIŠNA: Sype se sůl na rampu [oltáře], aby [kohanim] neuklouzli. A čerpá se z Cisterny vyhnanců a z Velké cisterny kolem v Šabat a ze Studené studny ve svátek.
מתני׳ בוזקין מלח על גבי כבש בשביל שלא יחליקו וממלאין מבור הגולה ומבור הגדול בגלגל בשבת ומבאר הקר ביום טוב:
GEMARA: Rav Ika z Pašruniji postavil Ravovi [protiklad]: Učili jsme se: Sype se sůl na rampu, aby neuklouzli – v Chrámu ano, v [ostatní] zemi ne. A postavili proti tomu [baraitu]: Dvůr, který byl poškozen dešťovou vodou – přinese slámu a rozprostře ji po něm!
גמ׳ רמי ליה רב איקא מפשרוניא לרבא תנן בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליקו במקדש אין במדינה לא ורמינהי חצר שנתקלקלה במימי גשמים מביא תבן ומרדה בה
Se slámou je to jinak, protože ji [tam natrvalo] nenechává.
שאני תבן דלא מבטיל ליה
Rav Acha, syn Ravy, řekl Ravu Ašimu: Jak je to s touto solí? Jestliže ji [tam natrvalo] nechává, přidává ke stavbě [Chrámu], a je psáno: „To vše [je] v písmu z ruky Hospodinovy, jež mě poučila“ (1Pa 28,19).
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי האי מלח ה"ד אי דמבטליה קא מוסיף אבנין (וכתיב (דברי הימים א כח, יט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל)
A jestliže ji [tam] nenechává, tvoří oddělení [mezi nohama kohena a rampou]!
ואי דלא קא מבטליה קא הויא חציצה
[Jde] o přenášení údů [obětí] na rampu, což není služba.
בהולכת אברים לכבש דלאו עבודה היא
A není? Vždyť je psáno: „A kohen přinese všechno a obrátí v dým na oltáři“ (Lv 1,13), a mistr řekl: To je přenášení údů na rampu! Spíše řekni: o přenášení dřeva na hranici [na oltáři], což není služba.
ולא והא כתיב (ויקרא א, יג) והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה ואמר מר זו הולכת אברים לכבש אלא אימא בהולכת עצים למערכה דלאו עבודה היא
Rava vykládal: Dvůr, který byl poškozen dešťovou vodou – přinese slámu a rozprostře ji po něm. Rav Papa řekl Ravovi: Vždyť se učí v baraitě: Když ji rozprostírá, nerozprostírá ji košíkem ani koší, nýbrž dnem koše!
דרש רבא חצר שנתקלקלה במימי גשמים מביא תבן ומרדה בה אמר ליה רב פפא לרבא והתניא כשהוא מרדה אינו מרדה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי קופה
Rava pak postavil vedle sebe tlumočníka a vykládal: Slova, která jsem před vámi řekl, byla mým omylem. Ve skutečnosti řekli jménem rabiho Eliezera toto: A když [slámu] rozprostírá, nerozprostírá ji košíkem ani koší, nýbrž dnem koše.
הדר אוקים רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי ברם כך אמרו משום רבי אליעזר וכשהוא מרדה אינו מרדה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי קופה:
„Čerpá se z Cisterny vyhnanců.“ Ula přišel do domu Rava Menaše. Přišel jeden muž a zaklepal na dveře. Řekl: Kdo je to? Ať je jeho tělo znesvěceno, neboť znesvěcuje Šabat!
ממלאין מבור הגולה: עולא איקלע לבי רב מנשה אתא ההוא גברא טרף אבבא אמר מאן האי ליתחל גופיה דקא מחיל ליה לשבתא
Raba mu řekl: Zakázali jen hudební zvuk. Abaje mu namítl: Vytahuje se [voda] dyofim a nechává se kapat z [nádoby] jarek pro nemocného v Šabat.
א"ל רבה לא אסרו אלא קול של שיר איתיביה אביי מעלין בדיופי ומטיפין מיארק לחולה בשבת
Pro nemocného ano, pro zdravého ne. Jak to vypadá? Ne snad [tak], že spí a chce, aby se probudil? Z toho plyne, že vytváření zvuku je zakázáno!
לחולה אין לבריא לא ה"ד לאו דנים וקא בעי דליתער ש"מ אולודי קלא אסיר
Ne, [jde o případ], kdy je vzhůru a chce, aby usnul, neboť to zní jako zvuk zvonků.
לא דתיר וקא בעי דלינים דמשתמע כי קלא דזמזומי
Namítl mu: Kdo hlídá své plody před ptáky a své tykve před zvěří, hlídá v Šabat obvyklým způsobem – jen ať netleská, nebije [dlaní o dlaň] a nedupe, jak to dělají ve všední den.
איתיביה המשמר פירותיו מפני העופות ודלעיו מפני החיה משמר כדרכו בשבת ובלבד שלא יספק ולא יטפח ולא ירקד כדרך שהן עושין בחול
Jaký je důvod? Ne snad [ten], že vytváří zvuk, a jakékoli vytváření zvuku je zakázáno? Rav Acha bar Jaakov řekl: Je to zákaz [mudrců], aby snad nevzal kamínek [a nehodil jej].
מאי טעמא לאו דקמוליד קלא וכל אולודי קלא אסיר אמר רב אחא בר יעקב גזירה שמא יטול צרור
A co tedy to, co řekl Rav Jehuda, že řekl Rav: Ženy, které si hrají s ořechy – je to zakázáno. Jaký je důvod? Ne snad [ten], že vytváří zvuk, a jakékoli vytváření zvuku je zakázáno?
ואלא הא דאמר רב יהודה אמר רב נשים המשחקות באגוזים אסור מאי טעמא לאו דקא מוליד קלא וכל אולודי קלא אסיר
Ne – aby snad nepřišly k vyrovnávání důlků [v zemi].
לא דלמא אתי לאשוויי גומות
Neboť kdybys to neřekl, [jak vysvětlíš] to, co řekl Rav Jehuda: Ženy, [které] si hrají s jablky – je to zakázáno? Jaké vytváření zvuku je tam? Spíše [jde o to], aby snad nepřišly k vyrovnávání důlků.
דאי לא תימא הכי הא דאמר רב יהודה נשים משחקות בתפוחים אסור התם מאי אולודי קלא איכא אלא דילמא אתי לאשוויי גומות
Učili jsme se: Čerpá se z Cisterny vyhnanců a z Velké cisterny kolem v Šabat – v Chrámu ano, v [ostatní] zemi ne. Jaký je důvod? Ne snad proto, že je to vytváření zvuku, a to je zakázáno?
תנן ממלאין מבור הגולה ומבור הגדול בגלגל בשבת במקדש אין במדינה לא מאי טעמא לאו משום דאולודי קלא ואסיר
Ne – je to zákaz [mudrců], aby snad nenačerpal [vodu] pro svou zahradu nebo pro své neobdělané pole.
לא גזירה שמא ימלא לגינתו ולחורבתו
Amejmar dovolil čerpat kolem v Mechoze. Řekl: Jaký je důvod? Mudrci vydali zákaz, aby snad nenačerpal pro svou zahradu nebo pro své neobdělané pole; zde není ani zahrada, ani neobdělané pole.
אמימר שרא למימלא בגילגלא במחוזא אמר מאי טעמא גזרו רבנן שמא ימלא לגינתו ולחורבתו הכא לא גינה איכא ולא חורבה איכא
Když viděl, že
כיון דקא חזא דקא
Originál: Eruvin 104a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.