jen aby nevyšel za sabatní hranici.
ובלבד שלא יצא חוץ לתחום
Eruvin 58a עירובין
Nemůže-li ji „spolknout“, o tom rabi Dostaj bar Janaj řekl jménem rabiho Meira: Slyšel jsem, že se na horách měří „po stupních“ [po částech].
אם אינו יכול להבליעו בזו אמר רבי דוסתאי בר ינאי משום ר' מאיר שמעתי שמקדרין בהרים:
GEMARA: Odkud to [víme]? Rav Jehuda řekl, že Rav řekl: Neboť Písmo říká: „Délka nádvoří sto loket a šířka padesát na padesát“ (Ex 27,18) – Tóra řekla: Měř provazem padesáti loket.
גמ׳ מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב דאמר קרא (שמות כז, יח) ארך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים אמרה תורה בחבל של חמשים אמה מדוד
Toto je přece potřebné k tomu, [aby se učilo]: vezmi padesát [loket před vchodem] a obklop padesáti [z obou stran]!
האי מיבעי ליה ליטול חמשים ולסבב חמשים
Kdyby tomu tak bylo, mělo by Písmo říci „padesát, padesát“. Co [znamená] „padesát na padesát“? Vyvoď z toho obojí.
א"כ לימא קרא חמשים חמשים מאי חמשים בחמשים שמעת מינה תרתי:
„Ne kratším a ne delším.“ Učilo se: Ne kratším, protože by tím zvětšoval [okrsek], a ne delším, protože by tím zmenšoval.
לא פחות ולא יותר: תנא לא פחות מפני שמרבה ולא יותר מפני שממעט
Rabi Asi řekl: Měří se jen provazem z afskimy. Co je afskima? Rabi Aba řekl: Nargila. Co je nargila? Rabi Jaakov řekl: Palma s jediným kmenem. Někteří říkají: Co je afskima? Rabi Aba řekl: Nargila. Rabi Jaakov řekl: Palma s jediným kmenem.
א"ר אסי אין מודדין אלא בחבל של אפסקימא מאי אפסקימא א"ר אבא נרגילא מאי נרגילא א"ר יעקב דיקלא דחד נברא איכא דאמרי מאי אפסקימא רבי אבא אמר נרגילא רבי יעקב אמר דיקלא דחד נברא
Učilo se [v baraitě]: Rabi Jehošua ben Chananja řekl: Nic není vhodnějšího k měření než železné řetězy; ale co máme dělat, když [Písmo] řeklo: „A v ruce měl měřicí provaz“ (Za 2,5)?
תניא אמר רבי יהושע בן חנניא אין לך שיפה למדידה יותר משלשלאות של ברזל אבל מה נעשה שהרי אמרה (זכריה ב, ה) ובידו חבל מדה
Ale vždyť je psáno: „A v ruce toho muže byl měřicí prut“ (Ez 40,5)! – Ten [sloužil] pro brány.
והכתיב (יחזקאל מ, ה) וביד האיש קנה המדה ההוא לתרעי
Rav Josef učil: Jsou tři [druhy] provazů: z lýka, z proutí a ze lnu.
תני רב יוסף שלשה חבלים הם של מגג של נצר ושל פשתן
Z lýka pro [rudou] jalovici, jak jsme se učili: „Svázali ji lýkovým provazem a položili ji na hranici“; z proutí pro sotu, jak jsme se učili: „A potom přinese egyptský provaz a uváže jej nad jejími prsy“; ze lnu k měření.
של מגג לפרה דתנן כפתוה בחבל המגג ונתנוה על גב מערכתה של נצרים לסוטה דתנן ואח"כ מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה של פשתן למדידה:
„Když měřil a dospěl [k údolí].“ Z toho, že učí „vrátí se ke svému měření“, plyne, že nemůže-li je „spolknout“, jde na místo, kde je spolknout může, spolkne je, zaměří [bod] naproti místu svého měření a vrátí se.
היה מודד והגיע: מדתני חוזר למידתו מכלל דאם אינו יכול להבליעו הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו וצופה כנגד מידתו וחוזר
Už jsme se to učili, neboť naši mistři učili: Když měřil a měření dospělo k údolí – může-li je spolknout provazem padesáti loket, spolkne je; a ne-li, jde na místo, kde je spolknout může, spolkne je, zaměří a vrátí se ke svému měření.
תנינא להא דתנו רבנן היה מודד והגיע המידה לגיא אם יכול להבליעו בחבל של חמשים אמה מבליעו ואם לאו הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו וצופה וחוזר למידתו
Bylo-li údolí zakřivené, měří po stupních nahoru a měří po stupních dolů. Dospěl-li ke zdi, neříká se: ať se zeď provrtá, nýbrž ji odhadne a jde dál.
אם היה גיא מעוקם מקדיר ועולה מקדיר ויורד הגיע לכותל אין אומרים יקוב הכותל אלא אומדו והולך לו
Ale vždyť jsme se učili [v Mišně]: „Spolkne ji a vrátí se ke svému měření“! – Tam je užívání pohodlné, zde užívání pohodlné není.
והא אנן תנן מבליעו וחוזר למידתו התם ניחא תשמישתא הכא לא ניחא תשמישתא
Rav Jehuda řekl, že Šmuel řekl: To se učilo jen tehdy, když olovnice nespadá přímo dolů [tj. svah je mírný];
אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יורד כנגדו
Originál: Eruvin 58a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.