Čí je tato [Mišna]? Rabiho Meira.
הא מני ר' מאיר היא
Eruvin 57b עירובין
Je-li rabiho Meira, vždyť to už učil na začátku: „Městu se dává karpef – to jsou slova rabiho Meira“!
אי רבי מאיר היא הא תני ליה רישא נותנין קרפף לעיר דברי רבי מאיר
Je to nutné [říci obojí]. Neboť kdyby [to plynulo] jen z onoho, řekl bych: Jeden [karpef] pro jedno [město] a jeden pro dvě. Proto nás učí, že dvěma dáváme dva.
צריכא דאי מההיא הוה אמינא חד לחדא וחד לתרתי קמ"ל דלתרתי תרי יהבינן להו
A kdyby nás to učil zde, [řekl bych, že] je to proto, že jejich užívání je stísněné; ale tam, kde jejich užívání stísněné není, bych řekl, že ne. Proto je to nutné.
ואי אשמעינן הכא משום דדחיקא תשמישתייהו אבל התם דלא דחיקא תשמישתייהו אימא לא צריכא
Učili jsme se: „A stejně tak tři vesnice ležící v trojúhelníku: je-li mezi dvěma krajními sto čtyřicet jedna a třetina lokte, prostřední spojí všechny tři, aby byly jedním.“ Důvodem je, že je tam prostřední; kdyby tam prostřední nebyla, ne. To je vyvrácení Rava Huny!
תנן וכן שלשה כפרים המשולשין אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת אמה ושליש עושה אמצעי את שלשתן להיות אחד טעמא דאיכא אמצעי הא ליכא אמצעי לא תיובתא דרב הונא
Rav Huna ti odpoví: Vždyť k tomu bylo řečeno: Raba řekl, že Rav Idi řekl, že rabi Chanina řekl: Ne [ležící] v trojúhelníku doslova, nýbrž pohlížíme [tak]: kdykoli, kdyby se prostřední posunula mezi ně, by ležely v řadě a mezi jednou a druhou by bylo jen sto čtyřicet jedna a třetina lokte, prostřední spojí všechny tři, aby byly jedním.
אמר לך רב הונא הא אתמר עלה אמר רבה אמר רב אידי א"ר חנינא לא משולשין ממש אלא רואין כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ויהיו משולשין ואין בין זה לזה אלא ק"מ אמה ואחת ושליש עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד
א"ל רבא לאביי כמה יהא בין חיצון לאמצעי א"ל אלפים אמה
Ale vždyť ty jsi to, kdo řekl, že logické je [rozhodnout] podle Ravy, syna Raby bar Rav Huny, který řekl: [Dokonce] víc než dva tisíce loket!
והא את הוא דאמרת כוותיה דרבא בריה דרבה בר רב הונא מסתברא דאמר יותר מאלפים אמה
Jak to [srovnáváš]? Tam jsou domy, zde domy nejsou.
הכי השתא התם איכא בתים הכא ליכא בתים
A Rava řekl Abajemu: Kolik smí být mezi krajní a krajní? [Odpověděl:] „Kolik smí být“ – jaký je pro tebe v tom rozdíl? Kdykoli, kdyby se prostřední vsunula mezi ně, by mezi jednou a druhou bylo jen sto čtyřicet jedna a třetina [lokte, platí to].
ואמר ליה רבא לאביי כמה יהא בין חיצון לחיצון כמה יהא מאי נפקא לך מינה כל שאילו מכניס אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים ואחת ושליש
A dokonce i čtyři tisíce loket? Řekl mu: Ano. – Ale vždyť Rav Huna řekl: Město utvořené jako luk – je-li mezi jeho dvěma konci méně než čtyři tisíce loket, měří se mu od tětivy; a ne-li, měří se mu od oblouku!
ואפילו ד' אלפים אמה א"ל אין והאמר רב הונא עיר העשויה כקשת אם יש בין ב' ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה מודדין לה מן היתר ואם לאו מודדין לה מן הקשת
Řekl mu: Tam nelze říci „vyplň [prostor]“; zde lze říci „vyplň [prostor]“.
א"ל התם ליכא למימר מלי הכא איכא למימר מלי
Rav Safra řekl Ravovi: Vždyť obyvatelům Ktésifóntu měříme sabatní okrsek od oné strany Ardaširu a obyvatelům Ardaširu měříme sabatní okrsek od oné strany Ktésifóntu – a přece je tam Tigris, který je odděluje víc než o sto čtyřicet jedna a třetinu [lokte]!
א"ל רב ספרא לרבא הרי בני אקיסטפון דמשחינן להו תחומא מהאי גיסא דארדשיר ובני (תחומא) דארדשיר משחינן להו תחומא מהאי גיסא דאקיסטפון הא איכא דגלת דמפסקא יתר ממאה וארבעים ואחת ושליש
Vyšel a ukázal mu ty opěrné pilíře hradby, které zasahují do Tigridu na sedmdesát loket a zbytek.
נפק אחוי ליה הנך אטמהתא דשורא דמבלעי בדגלת בע' אמה ושיריים:
MIŠNA: Měří se jen provazem padesáti loket, ne kratším a ne delším. A [měřič] smí měřit jen ve výšce svého srdce.
מתני׳ אין מודדין אלא בחבל של נ' אמה לא פחות ולא יותר ולא ימדוד אלא כנגד לבו
Když měřil a dospěl k údolí nebo ke zdi, „spolkne“ je [tj. přeměří je vcelku] a vrátí se ke svému měření. Dospěl-li k hoře, „spolkne“ ji a vrátí se ke svému měření,
היה מודד והגיע לגיא או לגדר מבליעו וחוזר למדתו הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו
Originál: Eruvin 57b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.