manžel [užívající] majetek své ženy.
בעל בנכסי אשתו
Eruvin 64b עירובין
Rava řekl: I ten, kdo udělal obchod a vydělal. Rav Papa řekl: I ten, kdo našel nález. Rav Nachman bar Jicchak řekl: I [když] za něj napsal tefilin.
רבא אמר אפילו עבד עיסקא ורווח רב פפא אמר אפי' מצא מציאה אמר רב נחמן בר יצחק אפילו כתב בהו תפילין
A Rav Chanin, a někteří říkají rabi Chanina, řekl: Jaký je [pro to] verš? Je psáno: „Tu Izrael složil slib [Hospodinu]…“ (Nu 21,2) [– kořist zasvětili, a tak ji uchovali].
ואמר רב חנין ואיתימא ר' חנינא מאי קראה דכתיב (במדבר כא, ב) וידר ישראל נדר וגו'
Rami bar Aba řekl: Cesta dlouhá jednu míli a sebemenší spánek rozptýlí [účinek] vína. Rav Nachman řekl, že Raba bar Avuha řekl: To se učilo jen o tom, kdo vypil čtvrtku; ale kdo vypil víc než čtvrtku, tím spíše ho cesta vyčerpá a spánek opije.
אמר רמי בר אבא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא ששתה כדי רביעית אבל שתה יותר מרביעית כל שכן שדרך טורדתו ושינה משכרתו
A cesta jedné míle rozptýlí víno? Vždyť se učilo [v baraitě]: Stalo se, že Raban Gamliel jel na oslu, cestoval z Akka do Kezivu a rabi Ilaj šel za ním. Našel na cestě bochníky. Řekl: Ilaji, seber ty bochníky z cesty. Narazil na jednoho cizince. Řekl mu: Mavgaji, vezmi si ty bochníky od Ilaje.
ודרך מיל מפיגה היין והתניא מעשה בר"ג שהיה רוכב על החמור והיה מהלך מעכו לכזיב והיה רבי אילעאי מהלך אחריו מצא גלוסקין בדרך אמר לו אילעאי טול גלוסקין מן הדרך מצא נכרי אחד אמר לו מבגאי טול גלוסקין הללו מאילעאי
Rabi Ilaj se k němu připojil a řekl mu: Odkud jsi? Řekl mu: Z osad strážních věží. – A jak se jmenuješ? – Jmenuji se Mavgaj. – Znal tě snad někdy Raban Gamliel? Řekl mu: Ne.
ניטפל לו ר' אילעאי אמר לו מהיכן אתה אמר לו מעיירות של בורגנין ומה שמך מבגאי שמני כלום היכירך רבן גמליאל מעולם אמר לו לאו
V tu chvíli jsme se naučili, že Raban Gamliel [to] vystihl v duchu svatém. A tři věci jsme se v tu chvíli naučili: Naučili jsme se, že se nemá jít kolem jídla [a nechat je ležet];
באותה שעה למדנו שכוון רבן גמליאל ברוח הקודש ושלשה דברים למדנו באותה שעה למדנו שאין מעבירין על האוכלין
a naučili jsme se, že se řídíme většinou pocestných; a naučili jsme se, že kvašené cizince je po Pesachu dovoleno k užitku.
ולמדנו שהולכין אחרי רוב עוברי דרכים ולמדנו שחמצו של נכרי אחר הפסח מותר בהנאה
Když dorazil do Kezivu, přišel kdosi, aby se otázal ohledně svého slibu. Řekl tomu, kdo byl s ním: Nevypili jsme snad čtvrtku italského vína? Řekl mu: Ano. – Je-li tomu tak, ať jde za námi, dokud se naše víno nerozptýlí.
כיון שהגיע לכזיב בא אחד לישאל על נדרו אמר לזה שעמו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי אמר לו הן אם כן יטייל אחרינו עד שיפיג יינינו
Šel za nimi tři míle, až dorazil k Tyrskému žebříku. Když dorazil k Tyrskému žebříku, sesedl Raban Gamliel z osla, zahalil se, posadil se a zprostil ho jeho slibu.
וטייל אחריהן ג' מילין עד שהגיע לסולמא של צור כיון שהגיע לסולמא דצור ירד ר"ג מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו
A mnoho věcí jsme se v tu chvíli naučili: Naučili jsme se, že čtvrtka italského vína opíjí; a naučili jsme se, že opilý ať nerozhoduje; a naučili jsme se, že cesta rozptýlí víno; a naučili jsme se, že sliby se neruší ani vsedě na zvířeti, ani za chůze, ani vestoje, nýbrž vsedě.
והרבה דברים למדנו באותה שעה למדנו שרביעית יין האיטלקי משכר ולמדנו שיכור אל יורה ולמדנו שדרך מפיגה את היין ולמדנו שאין מפירין נדרים לא רכוב ולא מהלך ולא עומד אלא יושב
V každém případě učí „tři míle“! – Italské víno je jiné, protože opíjí víc.
קתני מיהת שלשה מילין שאני יין האיטלקי דמשכר טפי
Ale vždyť Rav Nachman řekl, že Raba bar Avuha řekl: To se učilo jen o tom, kdo vypil čtvrtku; ale kdo vypil víc než čtvrtku, tím spíše ho cesta vyčerpá a spánek opije!
והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא ששתה רביעית אבל שתה יותר מרביעית כל שכן דרך טורדתו ושינה משכרתו
Jízda je jiná. Teď, když jsi došel k tomuto, ani Rami bar Aba nečiní obtíž: jízda je jiná.
רכוב שאני השתא דאתית להכי לרמי בר אבא נמי לא קשיא רכוב שאני
Je tomu tak? Vždyť Rav Nachman řekl: Sliby se ruší, ať za chůze, ať vestoje, ať vsedě na zvířeti!
איני והאמר רב נחמן מפירין נדרים בין מהלך בין עומד ובין רכוב
Je to [spor] tanaitů. Jsou totiž ti, kdo říkají, že se [zrušení slibu] otevírá lítostí,
תנאי היא דאיכא למאן דאמר פותחין בחרטה
a jsou ti, kdo říkají, že se lítostí neotevírá.
ואיכא למאן דאמר אין פותחין בחרטה
Neboť Raba bar bar Chana řekl, že rabi Jochanan řekl: Čím otevřel Raban Gamliel onomu muži? „Je, kdo plácá jako bodnutí mečem, ale jazyk moudrých léčí“ (Př 12,18): Každý, kdo plácá [slib], by si zasloužil být proboden mečem, jenže jazyk moudrých léčí.
דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי פתח ליה רבן גמליאל לההוא גברא (משלי יב, יח) יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב אלא שלשון חכמים מרפא
Mistr řekl: „Nemá se jít kolem jídla.“ Rabi Jochanan řekl jménem rabiho Šimona ben Jochaje: To se učilo jen o dřívějších pokoleních, kdy dcery Izraele nebyly zběhlé v čarodějnictví; ale v pozdějších pokoleních, kdy dcery Izraele jsou zběhlé v čarodějnictví, se kolem [jídla] chodí.
אמר מר ואין מעבירין על האוכלין אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי לא שנו אלא בדורות הראשונים שאין בנות ישראל פרוצות בכשפים אבל בדורות האחרונים שבנות ישראל פרוצות בכשפים מעבירין
Učilo se: Kolem celých [bochníků] se chodí, kolem drobků se nechodí. Rav Asi řekl Rav Ašimu: A s drobky [čáry] nedělají? Vždyť je psáno: „Znesvěcujete mě u mého lidu za hrsti ječmene a za drobky chleba“ (Ez 13,19)! – Ty si braly jako svou mzdu.
תנא שלימין מעבירין פתיתין אין מעבירין אמר ליה רב אסי לרב אשי ואפתיתין לא עבדן והכתיב (יחזקאל יג, יט) ותחללנה אותי אל עמי בשעלי שעורים ובפתותי לחם דשקלי באגרייהו
Rav Šešet řekl jménem rabiho Elazara ben Azarji:
אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה
Originál: Eruvin 64b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.