stavíš jednoho muže proti druhému: jeden zastává názor, že se přou, a druhý zastává názor, že se nepřou.
גברא אגברא קא רמית מר סבר פליגי ומר סבר לא פליגי
Eruvin 82a עירובין
Ta věc sama: Rabi Jehošua ben Levi řekl: Kdekoli v naší Mišně rabi Jehuda řekl „kdy“ či „v čem“, je to jen proto, aby vysvětlil slova mudrců. A rabi Jochanan řekl: „Kdy“ – aby vysvětlil, a „v čem“ – aby nesouhlasil.
גופא א"ר יהושע בן לוי כל מקום שאמר ר' יהודה אימתי ובמה במשנתינו אינו אלא לפרש דברי חכמים ור' יוחנן אמר אימתי לפרש ובמה לחלוק
A „kdy“ je k vysvětlení? Vždyť jsme se učili: A to jsou nezpůsobilí [svědci]: kdo hraje v kostky, kdo půjčuje na úrok, kdo pouští holuby [o sázky] a kdo obchoduje s plodinami sedmého roku.
ואימתי לפרש הוא והא תנן ואלו הן הפסולים המשחק בקוביא ומלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית
Rabi Jehuda řekl: Kdy? Nemá-li jiné řemeslo než toto; ale má-li jiné řemeslo než toto, je způsobilý.
אמר ר' יהודה אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא אבל יש לו אומנות שלא היא הרי זה כשר
A k tomu se učí v baraitě: A mudrci říkají: Ať nemá jiné řemeslo než toto, či má jiné řemeslo než toto, je nezpůsobilý.
ותני עלה בברייתא וחכ"א בין שאין לו אומנות אלא היא ובין שיש לו אומנות שלא היא הרי זה פסול
Tento [výrok] rabiho Jehudy je [podle toho, co] řekl rabi Tarfon.
ההיא דרבי יהודה א"ר טרפון היא
Jak se učí v baraitě: Rabi Jehuda řekl jménem rabiho Tarfona: Ani jeden z nich není nazírem, neboť nazírství [vzniká] jen výslovným vyjádřením.
דתניא א"ר יהודה משום ר"ט לעולם אין אחד מהן נזיר לפי שאין נזירות אלא להפלאה
Vidíme tedy, že protože [člověk] neví, zda bude nazírem, či nebude, nezavazuje se; i zde, protože [sázkař] neví, zda nabude, či nenabude, nerozhodne se [peníze] pevně převést.
אלמא כיון דמספקא ליה אי נזיר אי לא נזיר הוא לא משעביד נפשיה הכא נמי כיון דלא ידע אי קני אי לא קני לא גמר ומקנה:
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] Okno.
הדרן עלך חלון
MIŠNA: Jak se spojují [eruvem] hranic? Postaví sud a řekne: Hle, tento [patří] všem obyvatelům mého města, každému, kdo půjde do domu truchlících nebo do domu hostiny. A každý, kdo [to] přijal, dokud byl den, má dovoleno; když se setmělo, má zakázáno, neboť se nepřipojuje eruv, když se setmělo.
מתני׳ כיצד משתתפין בתחומין מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני עירי לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה וכל שקיבל עליו מבע"י מותר משתחשך אסור שאין מערבין משתחשך:
GEMARA: Rav Josef řekl: [Učí nás,] že se eruv připojuje jen kvůli přikázání. Co nás učí? To jsme se učili: každému, kdo půjde do domu truchlících nebo do domu hostiny!
גמ׳ אמר רב יוסף שאין מערבין אלא לדבר מצוה מאי קמ"ל תנינא לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה
Mohl bys říci, že učí [jen] obvyklý běh věcí; učí nás [že ne].
מהו דתימא אורחא דמלתא קתני קמ"ל
„A každý, kdo [to] přijal, dokud byl den“ – vyvoď z toho, že zpětné určení neplatí; neboť kdyby platilo, ukázalo by se zpětně, že mu to bylo milé už za dne!
וכל שקיבל עליו מבע"י שמעת מינה אין ברירה דאי יש ברירה תיגלי מילתא למפרע דמבעוד יום הוה ניחא ליה
Rav Aši řekl: Učí [o tom, zda mu to] oznámili, či neoznámili.
אמר רב אשי הודיעוהו ולא הודיעוהו קתני
Rav Asi řekl: Šestileté dítě vychází [z hranic] na základě eruvu své matky. Namítají: Dítě, které potřebuje svou matku, vychází na základě eruvu své matky; a které nepotřebuje svou matku, nevychází na základě eruvu své matky.
אמר רב אסי קטן בן שש יוצא בעירוב אמו מיתיבי קטן שצריך לאמו יוצא בעירוב אמו ושאין צריך לאמו אין יוצא בעירוב אמו
A podobně jsme se učili i ohledně suky: Dítě, které nepotřebuje svou matku, je povinno [bydlet] v suce.
ותנן נמי גבי סוכה כי האי גוונא קטן שאין צריך לאמו חייב בסוכה
A rozebírali jsme to: Které dítě nepotřebuje svou matku? V domě rabiho Janaje říkali: Každé, které se vyprázdní a matka ho [nemusí] utírat.
והוינן בה ואיזהו קטן שאין צריך לאמו אמרי דבי ר' ינאי כל שנפנה ואין אמו מקנחתו
Rabi Šimon ben Lakiš řekl: Každé, které se probudí a nevolá „mami, mami“. Napadlo by tě to? I dospělí volají! Nýbrž řekni: Každé, které se probudí ze spánku a nevolá „mami, mami“.
ר"ש בן לקיש אמר כל שניעור ואינו קורא אימא אימא ס"ד גדולים נמי קרו אלא אימא כל שניעור משנתו ואינו קורא אימא אימא
A kolik [je mu let]? Už čtyři, už pět.
וכמה כבר ארבע כבר חמש
Originál: Eruvin 82a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.