si půjčuje a jí? – Na přebytek.
לוה ואוכל להעדפה
Gitin 12b גיטין
Ať mu [správce] Chrámového majetku řekne: Až dosud ti stačilo [žít] bez přebytku, ať ti i nyní stačí [žít] bez přebytku! – Samotnému Chrámovému majetku je to milé, aby jeho otrok prospíval.
ולימא ליה הקדש עד השתא סגי לך בלא העדפה והשתא נמי תיסגי לך בלא העדפה הקדש גופיה ניחא לי' כי היכי דלשבח עבדיה
„Pracuje a splácí“ – [vždyť to, co vydělá,] je již zasvěceno! – Každá [vydělaná částka] se zasvěcuje postupně v hodnotě menší než peruta.
עושה ופורע קמא קמא קדיש ליה בפחות פחות משוה פרוטה
Tak je to také logické, neboť Rav řekl: Kdo zasvětí ruce svého otroka, ten otrok pracuje a jí; protože kdyby nejedl, kdo by pro něj pracoval?
הכי נמי מסתברא דאמר רב המקדיש ידי עבדו אותו העבד עושה ואוכל דאי לא עבדא מאן פלח ליה
Dobrá, řekneš-li, že onen [výrok] je o případu, kdy [pán] dává [obživu] a [pán] nesmí [odmítnout jej živit], a tento [výrok] o případu, kdy nedává, je to v pořádku.
אי אמרת בשלמא הך במעלה ואינו יכול והא בשאינו מעלה שפיר
Ale řekneš-li, že onen [výrok] je o případu, kdy nedává, a [pán] smí – [k čemu] „kdyby nejedl, kdo by pro něj pracoval“? Ať pro něj pracuje, kdo chce!
אלא אי אמרת הך בשאינו מעלה ויכול דאי לא עבדא מאן פלח ליה מאן דבעי ניפלחיה
Neplyne z toho tedy, že nesmí? Plyne z toho.
אלא לאו ש"מ אינו יכול שמע מינה
Pojď a slyš, neboť rabi Jochanan řekl: Kdo usekne ruku otroku svého druha, dá jeho pánovi [náhradu za] jeho nečinnost a léčení, a ten otrok je živ z almužny. Z toho plyne, že pán smí otroku říci: „Pracuj pro mě a nebudu tě živit.“
ת"ש דאמר ר' יוחנן הקוטע יד עבדו של חבירו נותן שבתו ורפואתו לרבו ואותו העבד ניזון מן הצדקה ש"מ יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך
O čem tu mluvíme? O případu, kdy mu dává obživu. – Pokud tak, proč je živ z almužny? – Na přebytek.
הכא במאי עסקי' במעלה לו מזונות אי הכי אמאי ניזון מן הצדקה להעדפה
Pokud tak, měl říci „zaopatřuje se“, ne „je živ“! Neplyne z toho tedy, že smí? Plyne z toho.
אי הכי ניזון מתפרנס מיבעי ליה אלא לאו ש"מ יכול ש"מ
Mistr řekl: „Dá jeho pánovi [náhradu za] jeho nečinnost a léčení.“ Jeho nečinnost – to je zřejmé; jeho léčení [mu dá], to bylo třeba [říci]?
אמר מר נותן שבתו ורפואתו לרבו שבתו פשיטא רפואתו איצטריכא ליה
Léčení je přece jeho, neboť se jím potřebuje léčit! – Je to potřebné pro případ, kdy [léčení] odhadli na pět dní a dali mu silný lék a uzdravil se za tři dny. Mohl bys říci, že je to jeho [, protože to vyvážilo] jeho bolest; proto nás to učí.
רפואתו דידיה היא דבעי איתסויי ביה לא צריכא דאמדוה לחמשא יומי ועבדו ליה סמא חריפא ואתסי בתלתא יומי מהו דתימא צערא דידיה הוא קמ"ל
Učí se v baraitě: Rabi Elazar řekl: Řekli jsme Meirovi: Což není pro otroka výhodou, že vychází zpod ruky svého pána na svobodu? Řekl nám: Je to pro něj ztráta, neboť je-li to otrok kohena, vylučuje jej to z [jedení] teruma. Řekli jsme mu: Což [není tak], že chce-li jej [pán] neživit a nezaopatřovat, smí?
תניא א"ר אלעזר אמרנו לו למאיר והלא זכות הוא לעבד שיוצא מתחת ידי רבו לחירות אמר לנו חוב הוא לו שאם היה עבד כהן פוסלו מן התרומה אמרנו לו והלא מה אם ירצה שלא לזונו ושלא לפרנסו רשאי
Řekl nám: Vždyť otrok kohena, který utekl, a žena kohena, která se vzepřela svému manželovi – což nejedí teruma? Ale tento nejí. Ale u ženy je to pro ni ztráta, neboť ji to vylučuje z teruma a připravuje ji o výživu.
אמר לנו ומה אילו עבד כהן שברח ואשת כהן שמרדה על בעלה הלא אוכלין בתרומה וזה אינו אוכל אבל אשה חוב הוא לה שכן פסלה מן התרומה ומפסידה מן המזונות
Co mu říkali a co jim odpovídal? Takto jim říkal: Odpověděli jste mi ohledně výživy; co mi odpovíte ohledně teruma?
מאי קאמרו ליה ומאי קא מהדר להו ה"ק להו השבתוני על המזונות מה תשיבוני על התרומה
A kdybyste řekli: Chce-li, hodí mu [propouštěcí] list a vyloučí ho [z teruma] – [otrok] ho opustí, uteče a odejde do světa.
וכי תימרו אי בעי זריק ליה גיטא ופסיל ליה שביק ליה ועריק ואזיל לעלמא
Originál: Gittin 12b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.