Kvůli [oddílu o] „rozvodovém listu“, který v něm je? Vždyť vyžadujeme „a napíše jí“ (Dt 24,1) – pro ni, a to tu není.
אי משום כריתות דאית בה הא בעינא (דברים כד, א) וכתב לה לשמה וליכא
Gitin 20a גיטין
A řekneš-li: Obávejme se, že snad předem dal písaři peníze [aby jej psal pro ni] – vždyť vyžadujeme jeho jméno a její jméno, jméno jeho města a jméno jejího města, a to tu není.
וכי תימא ליחוש דילמא אקדים ויהב ליה זוזא לספרא מעיקרא הא בעינן שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה וליכא
Co nás tedy Rav Josef učí? Že duběnková voda na duběnkové vodě [nedrží].
ורב יוסף מאי קמ"ל שאין מי מילין על גבי מי מילין
Rav Chisda řekl: Rozvodový list napsaný ne pro ni, přes nějž pak přetáhl pero pro ni – tím se dostáváme ke sporu rabiho Jehudy a mudrců.
אמר רב חסדא גט שכתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה באנו למחלוקת רבי יהודה ורבנן
Neboť baraita učí: Měl-li [písař] napsat [Boží] Jméno a zamýšlel napsat „Jehuda“, ale zmýlil se a nepřidal písmeno dalet – přetáhne přes ně pero a posvětí je; to jsou slova rabiho Jehudy. Mudrci však říkají: Jméno pak není to nejlepší.
דתניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת מעביר עליו קולמוס ומקדשו דברי רבי יהודה וחכמים אומרים אין השם מן המובחר
Rav Acha bar Jaakov řekl: Možná tomu tak není. Mudrci to říkají jen tam, neboť vyžadujeme „to je můj Bůh, jeho budu oslavovat“ (Ex 15,2), a to tu není; ale zde ne.
אמר רב אחא בר יעקב דילמא לא היא עד כאן לא קאמרי רבנן התם דבעינא (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו וליכא אבל הכא לא
Rav Chisda řekl: Mohl bych prohlásit za neplatné všechny rozvodové listy světa. Rava mu řekl: Z jakého důvodu? Snad proto, že je psáno „a napíše“ (Dt 24,3), a zde [list] píše ona jemu? Ale možná mu jej mudrci převedli do vlastnictví.
אמר רב חסדא יכילנא למיפסלינהו לכולי גיטי דעלמא אמר לי' רבא מאי טעמא אילימא משום דכתיב (דברים כד, ג) וכתב והכא איהי קא כתבה ליה ודילמא אקנויי אקנו ליה רבנן
Nebo proto, že je psáno „a dá“, a zde jí nic nedává? Možná [samo] předání rozvodového listu [stačí]. Věz to, neboť odtamtud [ze země Izraele] vzkázali: Napsal-li jej na předměty, z nichž je zakázán užitek, je platný.
ואלא משום דכתיב ונתן והכא לא יהיב לה מידי דלמא נתינת גט היא תדע דשלחו מתם כתבו על איסורי הנאה כשר:
K věci samé: Odtamtud vzkázali: Napsal-li jej na předměty, z nichž je zakázán užitek, je platný. Rav Aši řekl: I my jsme se to učili: „na olivový list“. – Snad je olivový list jiný, protože se hodí k připojení [k jídlu pro nečistotu].
גופא שלחו מתם כתבו על איסורי הנאה כשר אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא על העלה של זית דילמא שאני עלה של זית דחזי לאיצטרופי
Baraita učí: Rabi říká: Napsal-li jej na předměty, z nichž je zakázán užitek, je platný. Levi vyšel a vykládal to jménem Rabiho a nechválili to; jménem mnohých – a chválili to. Z toho plyne, že halacha je podle něho.
תניא רבי אומר כתבו על איסורי הנאה כשר נפק לוי דרשה משמיה דרבי ולא קלסוה משמיה דרבים וקלסוה אלמא הלכתא כותיה
Rabanan učili: „A napíše“ – a ne vyryje. Má to tedy znamenat, že rytí není psaní? Ale stavěli proti tomu: Otrok, který byl propuštěn písmem na destičce či na voskové tabulce, vychází na svobodu; ale ne písmem na kamenném bloku či na oděvu.
תנו רבנן וכתב ולא חקק למימרא דחקיקה לאו כתיבה היא ורמינהו עבד שיצא בכתב שעל גבי טבלא ופינקס יצא לחירות אבל לא בכתב שעל גבי כיפא ואנדוכתרי
Ula řekl jménem rabiho Elazara: To není rozpor: tady vyryl vnitřky [písmen], tam vyryl okraje.
אמר עולא אמר רבי אלעזר לא קשיא הא דחק תוכות הא דחק יריכות
A vnitřky [vyrytých písmen] ne? Ale stavěli proti tomu: Jeho písmo nebylo vpadlé, nýbrž vystouplé jako na zlatých denárech. A u zlatých denárů jde přece o vnitřky!
ותוכות לא ורמינהו לא היה כתבו שוקע אלא בולט כדינרי זהב והא דינרי זהב תוכות הן
Jako zlaté denáry a zároveň ne jako zlaté denáry: jako zlaté denáry v tom, že je vystouplé; ne jako zlaté denáry v tom, že tam jsou [vytlačeny] vnitřky, kdežto zde okraje.
כדינרי זהב ולא כדינרי זהב כדינרי זהב דבולט ולא כדינרי זהב דאילו התם תוכות הכא יריכות
Ravina řekl Ravu Aši: Znaménko [na otrocích] – je vyřezáno, nebo je [to látka] přilepená? Odpověděl mu: Je vyřezáno.
אמר ליה רבינא לרב אשי רושמא מיחרץ חריץ או כנופי מכניף אמר ליה מיחרץ חריץ
Namítl mu: Jeho písmo nebylo vpadlé, nýbrž vystouplé jako na zlatých denárech. Napadne-li tě, že je vyřezáno –
איתיביה לא היה כתבו שוקע אלא בולט כדינרי זהב ואי סלקא דעתך מיחרץ חריץ
Originál: Gittin 20a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.