je stařec něco jiného, protože umí převádět vlastnictví.
זקן שאני דידע לאקנויי
Gitin 21a גיטין
Rava tedy řekl: Odtud: Ručitel, jenž se objeví po podpisu listin [svědky], vymáhá se [od něj] jen z nezatíženého majetku.
אלא אמר רבא מהכא ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין
Rav Aši řekl: Jaká je to námitka? Možná je muž něco jiného, protože umí převádět vlastnictví. Rav Aši tedy řekl: Odtud: Žena píše svůj rozvodový list a muž píše svou stvrzenku, neboť platnost rozvodového listu spočívá jen v jeho podpisujících [svědcích].
אמר רב אשי מאי קושיא דלמא גברא שאני דידע לאקנויי אלא אמר רב אשי מהכא אשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו
Rava řekl: Napsal-li jí rozvodový list, dal jej do ruky svého otroka a napsal jí na něj [otroka] darovací listinu, získala jej a je jím rozvedena.
אמר רבא כתב לה גט ונתנו ביד עבדו וכתב לה שטר מתנה עליו קנאתהו ומתגרשת בו
Proč? Je to přece pohyblivý dvůr, a pohyblivý dvůr nenabývá! A řekneš-li, že [otrok] stojí – vždyť Rava řekl: Cokoli by nenabývalo, kdyby šlo, nenabývá ani stojíc a sedíc! – Halacha [platí, že jde o otroka] spoutaného.
ואמאי חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכי תימא בעומד והאמר רבא כל שאילו מהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה והלכתא בכפות
A Rava řekl: Napsal-li jí rozvodový list, dal jej na svůj dvůr a napsal jí na něj darovací listinu, získala jej a je jím rozvedena.
ואמר רבא כתב לה גט ונתנו בחצרו וכתב לה שטר מתנה עליו קנאתהו ומתגרשת בו
A je to nutné [říci obojí]: Kdyby nás to učil o otrokovi, řekl bych: Jen otrok, ale u dvora stanovme zákaz kvůli jejímu dvoru, který [jí] připadne později.
וצריכא דאי אשמעינן עבד הוה אמינא דוקא עבד אבל חצר ליגזר משום חצרה הבאה לאחר מכאן
A kdyby nás to učil o dvoře, řekl bych: Jen dvůr, ale u otroka stanovme zákaz u spoutaného kvůli nespoutanému. Proto nás to učí.
ואי אשמעינן חצר ה"א דוקא חצר אבל עבד ליגזר כפות אטו שאינו כפות קמ"ל
Abaje řekl: Odkud je vlastně zahrnut dvůr? Z její ruky.
אמר אביי מכדי חצר מהיכא איתרבי מידה
Jako je její ruka [účinná] jak s jejím vědomím, tak proti její vůli, tak i její dvůr musí být [účinný] jak s jejím vědomím, tak proti její vůli. Ale dar je [účinný jen] s jejím vědomím, proti její vůli ne!
מה ידה דאיתא בין מדעתה ובין בעל כורחה אף חצרה דאיתא בין מדעתה ובין בעל כורחה והא מתנה מדעתה איתא בעל כורחה ליתא
Rav Šimi bar Aši namítl: Vždyť zplnomocnění k přijetí je [účinné jen] s jejím vědomím, proti její vůli ne, a přece se stává zmocněncem k přijetí!
מתקיף לה רב שימי בר אשי והא שליחות לקבלה דמדעתה איתא בעל כורחה ליתא וקא הוי שליח לקבלה
A Abaje? Copak je zmocnění zahrnuto z ruky? Je zahrnuto z [výrazu] „a pošle“, „a propustí ji“ (Dt 24,1).
ואביי אטו שליחו' מידה איתרבי מושלח (דברים כד, א) ושלחה איתרבי
A chceš-li, řekni: I zmocnění k přijetí nacházíme proti její vůli, neboť otec přijímá rozvodový list za svou nezletilou dceru proti její vůli.
ואב"א שליחות לקבלה נמי אשכחן בעל כורחה שכן אב מקבל גט לבתו קטנה בעל כורחה:
„Na olivový list atd.“ – Ruka otroka – to je v pořádku,
על העלה של זית וכו'. בשלמא יד דעבד
Originál: Gittin 21a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.