neboť jej zvedne [i s květináčem] a dá jí jej. Rava řekl „je neplatný“ – je to preventivní zákaz, aby jej snad neutrhl.
דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה רבא אמר פסול גזרה שמא יקטום:
Gitin 22a גיטין
Květináč patří jednomu a semena [rostliny] jinému: Prodal-li majitel květináče [květináč] majiteli semen, jakmile jej přitáhl, nabyl. Prodal-li majitel semen [semena] majiteli květináče, nenabyl, dokud se neujme držby semen.
עציץ של אחד וזרעים של אחר מכר בעל עציץ לבעל זרעים כיון שמשך קנה מכר בעל זרעים לבעל עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים
Květináč i semena patří jednomu a prodal je jinému: Ujal-li se držby semen, nabyl [i] květináč. A to je to, co jsme se učili: Movité věci se nabývají spolu s nemovitými, [nabytými] penězi, listinou a ujmutím se držby.
עציץ וזרעים של אחד ומכרן לאחר החזיק בזרעים קנה עציץ וזו היא ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה
Ujal-li se držby květináče, nenabyl ani květináč, dokud se neujme držby semen.
החזיק בעציץ אף עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים
[Květináč, jehož] otvor je v zemi [Izraele] a jehož větve jsou mimo zemi [Izraele] – Abaje řekl: Řídíme se jeho otvorem. Rava řekl: Řídíme se jeho větvemi.
נקבו בארץ ונופו בחוצה לארץ אביי אמר בתר נקבו אזלינן רבא אמר בתר נופו אזלינן
Pokud zakořenil, nikdo se nerozchází [řídíme se otvorem]; když se rozcházejí, je to tehdy, když nezakořenil.
בדאשרוש כ"ע לא פליגי כי פליגי בדלא אשרוש
A když zakořenil, nerozcházejí se? Vždyť jsme se učili: Dvě zahrady, jedna nad druhou, a zelenina [roste] mezi nimi – rabi Meir říká: Patří hornímu; rabi Jehuda říká: Patří dolnímu.
ובדאשרוש לא פליגי והתנן שתי גנות זו על גב זו וירק בינתים ר"מ אומר של עליון ר' יהודה אומר של תחתון
Tam [je to], jak se učí důvod: Rabi Meir řekl: Kdyby si horní chtěl odebrat svou hlínu, nebyla by tu žádná zelenina.
התם כדקתני טעמא א"ר מאיר מה אם ירצה עליון ליטול את עפרו אין כאן ירק
Rabi Jehuda řekl: Kdyby si dolní chtěl naplnit svou zahradu hlínou, nebyla by tu žádná zelenina.
אמר רבי יהודה מה אם ירצה התחתון למלאות את גנתו עפר אין כאן ירק
A přesto – když zakořenil, nerozcházejí se? Vždyť baraita učí: Strom, který je zčásti v zemi [Izraele] a zčásti mimo zemi – nedesátkované [plody] a nesvaté jsou v něm navzájem smíšeny; to jsou slova Rabiho. Raban Šimon ben Gamliel říká: Co roste v [místě] povinném [desátky], je povinné, a co roste v osvobozeném, je osvobozeno.
ואכתי בדאשרוש לא פליגי והא תניא אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחוצה לארץ טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי רשב"ג אומר הגדל בחיוב חייב והגדל בפטור פטור
Není to snad [případ, kdy] část jeho větví je v zemi a část jeho větví mimo zemi?
מאי לאו מקצת נופו בארץ ומקצת נופו בחוצה לארץ
Ne – část kořenů je v zemi a část kořenů mimo zemi. A jaký je důvod Rabana Šimona ben Gamliela? Že [je] odděluje skalní podloží.
לא מקצת שרשין בארץ ומקצת שרשין בחוצה לארץ ומאי טעמא דרשב"ג דמפסיק צונמא
Jaký je důvod Rabiho? Že [kořeny] se opět proplétají.
מאי טעמא דרבי דהדרי ערבי
V čem se rozcházejí? Jeden má za to, že prostor [vzduchu] [je] mísí; a druhý má za to, že tento stojí sám o sobě a onen stojí sám o sobě.
במאי קמיפלגי מר סבר אוירא מבלבל ומ"ס האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי:
„Rabi Jehuda ben Betejra říká atd.“ – Rabi Chija bar Asi řekl jménem Uly: Jsou tři [druhy] kůží: maca, chipa a diftera.
ר' יהודה בן בתירא אומר כו': א"ר חייא בר אסי משמיה דעולא ג' עורות הן מצה חיפה ודיפתרא
Maca – v doslovném smyslu, která není nasolená, není pomoučená a není vydělaná duběnkami. Pro jakou halachu [je to důležité]? Pro vynášení o Šabatu. A jaké je její množství? Jak učil Rav Šmuel bar Jehuda: Dost na zabalení malého závaží. A kolik [to je]? Abaje řekl: Jako čtvrtina čtvrtiny [váhy] v Pumbeditě.
מצה כמשמעו דלא מליח ודלא קמיח ודלא אפיץ למאי הלכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כדקתני רב שמואל בר יהודה כדי לצור משקל קטנה וכמה אמר אביי כי ריבעא דריבעא דפומבדיתא
Chipa – která je nasolená, ale není pomoučená ani vydělaná. Pro jakou halachu? Pro vynášení o Šabatu. A jaké je její množství? Jak jsme se učili: Kůže – dost na zhotovení amuletu.
חיפה דמליח ולא קמיח ולא אפיץ למאי הילכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כדתנן עור כדי לעשות קמיע
Diftera – která je nasolená a pomoučená, ale není vydělaná. Pro jakou halachu? Pro vynášení o Šabatu. A jaké je její množství? Dost, aby se na ni napsal rozvodový list.
דיפתרא דמליח וקמיח ולא אפיץ למאי הילכתא להוצאת שבת וכמה שיעורו כדי לכתוב עליו את הגט:
„Mudrci však uznávají za platný.“ – Kdo jsou ti mudrci? Rabi Elazar řekl:
וחכמים מכשירין: מאן חכמים אמר רבי אלעזר
Originál: Gittin 22a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.