Co je „konam“? Rav Huna řekl: Když řekne: „Ať jsou mi zakázány všechny plody světa, jestliže se s tebou nerozvedu.“
מאי קונם אמר רב הונא באומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם איני מגרשך:
Gitin 46b גיטין
„A dovolili mu vzít ji zpět“: To je zřejmé! Mohl bys říci, že ať se vydá nařízení kvůli [výroku] rabiho Natana, neboť se učí: Rabi Natan říká: Kdo skládá slib, je jako by postavil [soukromý] oltář; a kdo jej dodržuje, je jako by na něm přinesl oběť. Proto nás učí [že ne].
והתירו לו שיחזירנה: פשיטא מהו דתימא ליגזור משום דר' נתן דתניא ר' נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן קמ"ל:
„Kvůli nápravě světa“: Jaká je tu náprava světa? Rav Šešet řekl: [To se vztahuje] k začátku [mišny].
מפני תיקון העולם: מאי תיקון העולם איכא אמר רב ששת ארישא
Ravina řekl: Vskutku k závěru, a takto učí: V tomto [případě] není [důvod] „kvůli nápravě světa“.
רבינא אמר לעולם אסיפא והכי קתני אין בזו מפני תיקון העולם:
MIŠNA: Kdo propustí svou ženu, protože je neplodná [ajlonit] – rabi Jehuda říká: Ať ji nevezme zpět; a mudrci říkají: Ať ji vezme.
מתני׳ המוציא את אשתו משום אילונית רבי יהודה אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר
Vdala-li se za jiného, měla od něho děti, a žádá [od prvního] svou ketubu – rabi Jehuda řekl: Řekne jí: Tvé mlčení je lepší než tvá řeč.
נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך:
GEMARA: To má říci, že rabi Jehuda se obává pohromy [zneplatnění rozluky], a mudrci se pohromy neobávají? Ale vždyť jsme od nich slyšeli opak!
גמ׳ למימרא דרבי יהודה חייש לקלקולא ורבנן לא חיישי לקלקולא והא איפכא שמעינן להו
Neboť jsme učili: Kdo propustí svou ženu kvůli špatné pověsti, ať ji nevezme; a kvůli slibu, ať ji nevezme. Rabi Jehuda říká: Každý slib, o kterém věděli mnozí, ať ji nevezme; a o kterém mnozí nevěděli, ať ji vezme. Z toho plyne, [že mudrci se pohromy obávají] a rabi Jehuda se pohromy neobává.
דתנן המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים יחזיר אלמא [רבנן חיישי לקלקולא] ורבי יהודה לא חייש לקלקולא
Šmuel řekl: Obrať [to].
אמר שמואל איפוך
Ale vždyť z toho, že závěr učí: „Vdala-li se za jiného, měla od něho děti, a žádá svou ketubu – rabi Jehuda řekl: Řekne jí: Tvé mlčení je lepší než tvá řeč“, plyne, že rabi Jehuda se pohromy obává! I to obrať.
והא מדקתני סיפא נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה אמר ר' יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך מכלל דרבי יהודה חייש לקלקולא הא נמי איפוך
Abaje řekl: Vskutku [to] neobracej; a rabi Jehuda v onom [případě] zastává [názor] rabiho Meira a zastává [názor] rabiho Elazara: v [případě slibu, který] vyžaduje [mudrce], zastává [názor] rabiho Elazara; v [případě slibu, který] nevyžaduje, zastává [názor] rabiho Meira.
אביי אמר לעולם לא תיפוך ור' יהודה בההיא סבר לה כר' מאיר וסבר לה כרבי אלעזר בצריך סבר לה כרבי אלעזר בשאינו צריך סבר לה כר' מאיר
Rava řekl: [Rozpor mezi výroky] rabiho Jehudy a rabiho Jehudy je obtíž; [mezi výroky] mudrců a mudrců obtíž není.
אמר רבא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא
Nýbrž Rava řekl: [Rozpor mezi výroky] rabiho Jehudy a rabiho Jehudy obtíží není, jak jsme odpověděli; [mezi výroky] mudrců a mudrců obtíží není. Kdo jsou [zde] mudrci? Rabi Meir, který říká, že vyžadujeme zdvojenou podmínku; a o čem zde mluvíme? Když [muž] svou podmínku nezdvojil.
אלא אמר רבא דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן לא קשיא מאן חכמים ר' מאיר דאמר בעינן תנאי כפול והכא במאי עסקינן בדלא כפליה לתנאיה:
MIŠNA: Kdo prodá sebe a své děti modloslužebníkům, toho nevykupují; ale děti vykupují po smrti jejich otce.
מתני׳ המוכר את עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן:
GEMARA: Rav Asi řekl: A to [platí], když prodal [sebe] podruhé a potřetí.
גמ׳ אמר רב אסי והוא שמכר ושנה ושילש
Jedni výběrčí cla si vypůjčili peníze od modloslužebníků a neměli z čeho je splatit. [Ti] přišli a uchvacovali je. Přišli před Rav Hunu. Řekl jim: Co pro vás mohu udělat? Vždyť jsme učili: Kdo prodá sebe a své děti modloslužebníkům, toho nevykupují.
הנהו בני בי מיכסי דיזפי זוזי מעובדי כוכבים ולא הוה להו למפרעינהו אתו וקא גרבי להו אתו לקמיה דרב הונא אמר להו מאי איעביד לכו דתנן המוכר את עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו
Rabi Aba mu řekl: Učil jsi mě, náš mistře: A to [platí], když prodal [sebe] podruhé a potřetí. Řekl mu: Tito jsou navyklí tak jednat.
אמר ליה רבי אבא לימדתני רבינו והוא שמכר ושנה ושילש אמר ליה הני מרגל רגילי דעבדי הכי
Jeden muž prodal sám sebe Ludejcům [lidojedům]. Přišel před rabiho Amiho. Řekl mu:
ההוא גברא דזבין נפשיה ללודאי אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה
Originál: Gittin 46b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.