‚Nechci [užívat] nařízení mudrců,‘ v takovém případě ho poslechneme.
אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו
Gitin 77b גיטין
Co [znamená] ‚v takovém případě‘? Podle [výroku] Rava Huny jménem Rava, neboť řekl Rav Huna jménem Rava: Žena může říct svému manželovi: ‚Nebudu od tebe živena a nebudu [pro tebe] pracovat.‘
מאי כגון זו כדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונית ואיני עושה
Rava řekl: Což její ruka snad nepatří manželovi? Nýbrž její rozlukový list a její ruka přicházejí současně; i zde její rozlukový list a její dvůr přicházejí současně.
רבא אמר אטו ידה מי לא קניא ליה לבעל אלא גיטה וידה באין כאחד הכא נמי גיטה וחצרה באין כאחד
Řekl Ravina Ravu Aši: Rava měl potíž s rukou ženy? I když mu patří výtěžek práce jejích rukou, patří mu snad její ruka sama?
אמר ליה רבינא לרב אשי רבא יד דאשה קא קשיא ליה נהי דקני ליה למעשה ידיה ידה גופה מי קני ליה
Řekl mu: Rava měl potíž s rukou otroka, podle toho, kdo říká [že otrok je propuštěn] listinou [předanou] skrze něho samého: ruka otroka je jako ruka jeho pána! Nýbrž jeho listina a jeho ruka přicházejí současně; i zde její rozlukový list a její dvůr přicházejí současně.
אמר ליה רבא יד העבד קא קשיא ליה למ"ד בשטר על ידי עצמו יד עבד כיד רבו דמיא אלא גטו וידו באין כאחד ה"נ גיטה וחצירה באין כאחד
Jistý těžce nemocný napsal rozlukový list své ženě k večeru v předvečer Šabatu a nestačil jí ho dát. Nazítří se mu přitížilo. Přišli před Ravu. Řekl jim: Jděte a řekněte mu, ať jí převede to místo, kde leží rozlukový list, a ať ona jde, zamkne, otevře a ujme se ho.
ההוא שכיב מרע דכתב לה גיטא לדביתהו בהדי פניא דמעלי שבתא ולא הספיק למיתביה לה למחר תקף ליה עלמא אתו לקמיה דרבא אמר להו זילו אמרו ליה ליקניה ניהלה לההוא דוכתא דיתיב ביה גיטא ותיזל איהי ותיחוד ותפתח ותחזיק ביה
Neboť jsme se učili: Zamkl, ohradil, prolomil cokoli – to je ujetí se držby.
דתנן נעל גדר פרץ כל שהוא הרי זו חזקה
Řekl Rav Ileš Ravovi: Co nabude žena, nabude její manžel! Zastyděl se.
אמר ליה רב עיליש לרבא מה שקנתה אשה קנה בעלה איכסיף
Nakonec vyšlo najevo, že byla zasnoubená. Řekl Rava: Pokud to řekli u vdané, řeknou to [i] u zasnoubené? Potom řekl Rava: Není rozdílu mezi zasnoubenou a vdanou; její rozlukový list a její dvůr přicházejí současně.
לסוף איגלי מילתא דארוסה הואי אמר רבא אם אמרו בנשואה יאמרו בארוסה הדר אמר רבא לא שנא ארוסה ולא שנא נשואה גיטה וחצירה באין כאחד
Ale vždyť to Rava řekl už zprvu! – Když to Rava řekl, řekl to v souvislosti s touto událostí.
והא אמרה רבא מעיקרא כי אמרה רבא אהאי מעשה אמרה:
‚A ona je ve svém domě.‘ Řekl Ula: A to [jen] tehdy, když stojí vedle svého domu a vedle svého dvora. Rabi Hošaja řekl: I kdyby ona byla v Tiberiadě a její dvůr v Sepforis, ona v Sepforis a její dvůr v Tiberiadě, je propuštěná.
והיא בתוך ביתה: אמר עולא והוא שעומדת בצד ביתה ובצד חצרה ר' אושעיא אמר אפילו היא בטבריא וחצרה בציפורי היא בציפורי וחצרה בטבריא מגורשת
Ale vždyť je učeno ‚a ona je ve svém domě a ve svém dvoře‘! – Takto to říká: A je jako ta, která je ve svém domě, a je jako ta, která je ve svém dvoře; neboť protože je dvůr střežen s jejím vědomím, je propuštěna.
והא היא בתוך ביתה ובתוך חצרה קתני ה"ק והיא כמי שבתוך ביתה והיא כמי שבתוך חצרה דכיון דחצר משתמרת לדעתה היא מתגרשת
Řekněme, že se přou v tomto: jeden soudí, že dvůr byl zahrnut [do zákona] jako její ruka, a druhý soudí, že dvůr byl zahrnut jako posel?
לימא בהא קמיפלגי דמר סבר חצר משום ידה אתרבאי ומר סבר חצר משום שליחות אתרבאי
Ne, podle všech byl dvůr zahrnut jako její ruka. Jeden soudí: jako její ruka – jako je její ruka u ní, tak i její dvůr [musí být] u ní.
לא דכולי עלמא חצר משום ידה איתרבאי מר סבר כידה מה ידה בסמוכה אף חצרה בסמוכה
A druhý? Jestliže jako je její ruka připojena [k jejímu tělu], tak i její dvůr [musí být] připojen [což je nemožné]! Nýbrž jako její ruka: jako je její ruka střežena s jejím vědomím, tak i její dvůr, který je střežen s jejím vědomím; což vylučuje dvůr, který je střežen bez jejího vědomí.
ואידך אי מה ידה בדבוקה אף חצרה בדבוקה אלא כידה מה ידה משתמרת לדעתה אף חצרה המשתמרת לדעתה לאפוקי חצר המשתמרת שלא לדעתה
Jistý muž hodil rozlukový list své ženě; ona stála ve dvoře. List odletěl a spadl na trám. Řekl Rav Josef: Uvidíme: je-li [trám] čtyři lokte na čtyři lokte, odděluje se jako samostatné území; a ne-li, je to jedno území.
ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו הוה קיימא בחצר אזל גיטא נפל בפיסלא אמר רב יוסף חזינן אי הויא ארבע אמות על ארבע אמות פלג ליה רשותא לנפשיה ואי לא חדא רשותא היא
O čem se jedná? Řekneš-li o dvoře, který je její – když je [trám] čtyři lokte, co z toho? Nýbrž o dvoře, který je jeho – když není čtyři lokte, co z toho?
במאי עסקינן אילימא בחצר דידה כי הוי ד' אמות מאי הוי אלא בחצר דידיה כי לא הוי ארבע אמות מאי הוי
Není to potřeba, než [v případě], kdy jí půjčil místo [ve svém dvoře]: jedno místo lidé půjčují, dvě místa lidé nepůjčují.
לא צריכא דאושלה מקום דחד מקום מושלי אינשי תרי מקומות לא מושלי אינשי
A řekli jsme to jen tehdy, když není vysoký deset [pídí]; ale je-li vysoký deset, [je samostatný,] přestože není čtyři lokte.
ולא אמרן אלא דלא גבוה עשרה אבל גבוה עשרה אע"ג דלא הוי ארבע אמות
A řekli jsme to jen tehdy, když nemá
ולא אמרן אלא דלית ליה
Originál: Gittin 77b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.