tak i co má hodnotu peněz, musí mít pevně určenou hodnotu.
אף שוה כסף נמי דקייץ
Kidušin 8a קידושין
Řekl Rav Josef: Odkud to říkám? Neboť se učí v baraitě: „z peněz, za které byl koupen“ (Lv 25,51) – penězi je získáván [zpět], a není získáván obilím a nádobím.
אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא (ויקרא כה, נא) מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתבואה וכלים
Toto obilí a nádobí – o jaký případ jde? Řekneš-li, že jimi nelze získávat vůbec – vždyť Milosrdný řekl „vrátí své vykoupení“ (Lv 25,51), aby zahrnul co má hodnotu peněz jako peníze!
האי תבואה וכלים היכי דמי אילימא דלא מקנו בהו כלל (ויקרא כה, נא) ישיב גאולתו אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף
A jestliže nemají hodnotu pruty – proč právě obilí a nádobí, vždyť i peníze [by neplatily]! Spíše tedy jde o případ, kdy mají hodnotu pruty, a protože nemají pevně určenou hodnotu, neplatí.
ואי דלית בהו שוה פרוטה מאי איריא תבואה וכלים אפי' כסף נמי אלא לאו דאית בהו שוה פרוטה וכיון דלא קייצי לא
A ten druhý [Raba vykládá]: míní toto: je získáván jako penězi, a není získáván jako obilím a nádobím. A co to je? Výměna.
ואידך ה"ק בתורת כסף הוא נקנה ואין נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי נינהו חליפין
A podle Rav Nachmana, který řekl, že plody nemohou sloužit k výměně – co lze říci? Spíše: vskutku nemají hodnotu pruty; a co jsi řekl, „proč právě obilí a nádobí, vždyť i peníze“ – říká to ve smyslu „netřeba říkat“.
ולרב נחמן דאמר פירות לא עבדי חליפין מאי איכא למימר אלא לעולם דלית בהו שוה פרוטה ודקאמרת מאי איריא תבואה וכלים אפי' כסף נמי לא מיבעיא קאמר
Netřeba říkat o penězích, že mají-li hodnotu pruty, ano, a nemají-li, ne; ale o obilí a nádobí bych řekl: protože jejich užitek je bezprostřední, rozhodne se a převede sám sebe. Proto nás učí [jinak].
לא מיבעיא כסף דאי אית ביה שוה פרוטה אין אי לא לא אבל תבואה וכלים אימא מדמקרבא הנאתייהו גמר ומקני נפשיה קא משמע לן
Řekl Rav Josef: Odkud to říkám? Neboť se učí v baraitě: „Toto tele k vykoupení mého syna, tento plášť k vykoupení mého syna“ – neřekl nic. „Toto tele za pět selaim k vykoupení mého syna, tento plášť za pět selaim k vykoupení mého syna“ – jeho syn je vykoupen.
אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא עגל זה לפדיון בני טלית זה לפדיון בני לא אמר כלום עגל זה בחמש סלעים לפדיון בני טלית זו בחמש סלעים לפדיון בני בנו פדוי
Toto vykoupení – o jaký případ jde? Řekneš-li, že nemá [tu] hodnotu – copak je to v jeho moci? Spíše tedy: ačkoli má [tu] hodnotu, protože nemá pevně určenou hodnotu, neplatí.
האי פדיון היכי דמי אילימא דלא שוי כל כמיניה אלא לאו אף על גב דשוי וכיון דלא קייצי לא
Ne: vskutku nemá [tu] hodnotu, a jde o případ, kdy to kohen přijal za tu cenu, jako to [udělal] Rav Kahana, který vzal šátek při vykoupení syna a řekl [otci]: Pro mne má hodnotu pěti selaim.
לא לעולם דלא שוי וכגון דקביל כהן עילויה כי הא דרב כהנא שקיל סודרא מבי פדיון הבן אמר ליה לדידי חזי לי חמש סלעים
Řekl Rav Aši: Řekli jsme to jen o někom jako Rav Kahana, který je velký muž a potřebuje šátek na hlavu; ale o ostatních lidech ne. Jako Mar bar Rav Aši, který koupil od matky Raby z Kuby šátek v hodnotě deseti za třináct.
אמר רב אשי לא אמרן אלא כגון רב כהנא דגברא רבה הוא ומבעי ליה סודרא ארישיה אבל כולי עלמא לא כי הא דמר בר רב אשי זבן סודרא מאימיה דרבה מקובי שוי עשרה בתליסר:
Řekl rabi Elazar: „Zasnoub se mi za mane“, a dal jí denár – hle, je zasnoubena, a ať [zbytek] doplní. Jaký je důvod? Protože jí řekl „mane“ a dal jí denár, je to, jako by jí řekl „pod podmínkou“.
אמר רבי אלעזר התקדשי לי במנה ונתן לה דינר הרי זו מקודשת וישלים מאי טעמא כיון דאמר לה מנה ויהב לה דינר כמאן דאמר לה על מנת דמי
A řekl Rav Huna, řekl Rav: Každý, kdo řekne „pod podmínkou“, je jako ten, kdo řekne „od nynějška“.
ואמר רב הונא אמר רב כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי
Namítají: „Zasnoub se mi za mane“, a [on] dál odpočítával, a jeden z nich chtěl ustoupit – i při posledním denáru má právo.
מיתיבי התקדשי לי במנה והיה מונה והולך ורצה אחד מהן לחזור אפילו בדינר האחרון הרשות בידו
Zde jde o případ, kdy řekl „za tuto mane“. – Ale vždyť z toho, že závěr [mluví o] „této mane“, plyne, že začátek [mluví o] mane obecně!
הכא במאי עסקינן דאמר במנה זו הא מדסיפא במנה זו רישא במנה סתם
Neboť v závěru učí: Řekl jí: „Zasnoub se mi za tuto mane“, a zjistilo se, že mane chybí denár, nebo [v ní byl] měděný denár – není zasnoubena. [Byl-li tam] špatný denár – hle, je zasnoubena, a ať ho vymění.
דקא תני סיפא אמר לה התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר או דינר של נחשת אינה מקודשת דינר רע הרי זו מקודשת ויחליף
Ne: začátek i závěr [mluví o případě], kdy řekl „za tuto mane“, a [závěr] vysvětluje: „jeden z nich chtěl ustoupit – i při posledním denáru má právo“; jak? Například když jí řekl „za tuto mane“.
לא רישא וסיפא דאמר במנה זו ופרושי קא מפרש רצה אחד מהן לחזור אפי' בדינר האחרון הרשות בידו כיצד כגון דאמר לה במנה זו
A tak je to i rozumné: neboť kdyby tě napadlo, že začátek [mluví o] mane obecně – nyní, když u mane obecně to není zasnoubení, je třeba to říkat u této mane?
והכי נמי מסתברא דאי ס"ד רישא במנה סתם השתא במנה סתם לא הוו קידושי במנה זו מיבעיא
Kvůli tomu to není důkaz: tanaita učil závěr, aby objasnil začátek – abys neřekl, že začátek [mluví o] této mane, ale u mane obecně je to zasnoubení. Proto učil závěr „za tuto mane“, z čehož plyne, že začátek [mluví o] mane obecně, a přesto to není zasnoubení.
אי משום הא לא איריא תנא סיפא לגלוי רישא שלא תאמר רישא במנה זו אבל במנה סתם הוו קידושין תנא סיפא במנה זו מכלל דרישא במנה סתם ואפילו הכי לא הוו קידושין
Rav Aši řekl: Ten, kdo dál odpočítává, je jiný případ, neboť jeho mysl je upřena na celou částku.
רב אשי אמר מונה והולך שאני דדעתה אכוליה
Tento měděný denár – o jaký případ jde? Jestliže o něm věděla – přece s tím souhlasila a přijala! Je to potřeba [říci] jen pro případ, kdy jí ho dal v noci, anebo když se [denár] našel mezi [ostatními] zuzy.
האי דינר של נחשת היכי דמי אי דידעה ביה הא סברה וקבלה לא צריכא דיהביה ניהליה בליליא אי נמי דאשתכח ליה ביני זוזי
Tento špatný denár – o jaký případ jde? Jestliže neobíhá – to je přece měděný denár! Řekl Rav Papa: Například když obíhá jen s obtížemi.
האי דינר רע היכי דמי אי דלא נפיק היינו דינר של נחשת אמר רב פפא כגון דנפיק על ידי הדחק:
Řekl Rava, řekl Rav Nachman: Řekl jí: „Zasnoub se mi za mane“, a nechal jí za ni zástavu – není zasnoubena.
אמר רבא אמר רב נחמן אמר לה התקדשי לי במנה והניח לה משכון עליה אינה מקודשת
Originál: Kiddushin 8a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.