ať koupí knihy [Proroků a Spisů]; knihy – kupují [svitek] Tóry.
יקחו ספרים ספרים לוקחין תורה
Megila 26a מגילה
Ale prodali-li [svitek] Tóry, ať nekupují knihy; knihy – ať nekupují obaly; obaly – ať nekupují skříň; skříň – ať nekupují synagogu; synagogu – ať nekupují náměstí.
אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים לא יקחו מטפחות מטפחות לא יקחו תיבה תיבה לא יקחו בית הכנסת בית הכנסת לא יקחו את הרחוב
A stejně tak s jejich přebytky.
וכן במותריהן:
GEMARA: Obyvatelé města, kteří prodali náměstí města: Řekl Raba bar bar Chana, řekl rabi Jochanan: To jsou slova rabiho Menachema bar Josiho, [citovaná] anonymně; ale mudrci říkají: Náměstí nemá žádnou svatost.
גמ׳ בני העיר שמכרו רחובה של עיר אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן זו דברי ר' מנחם בר יוסי סתומתאה אבל חכ"א הרחוב אין בו משום קדושה
A jaký je důvod rabiho Menachema bar Josiho? Protože se na něm lid modlí v postní dny a při maamadot. A mudrci? To je jen příležitostné.
ור' מנחם בר יוסי מאי טעמיה הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות ורבנן ההוא אקראי בעלמא:
[Prodali-li] synagogu, kupují skříň: Řekl rabi Šmuel bar Nachmani, řekl rabi Jonatan: Učili to jen o synagoze ve vesnicích; ale synagogu ve velkých městech, protože do ní přicházejí lidé odjinud, nemohou prodat, neboť patří veřejnosti.
בית הכנסת לוקחין תיבה: אמר רבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן לא שנו אלא בית הכנסת של כפרים אבל בית הכנסת של כרכין כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה דהוה ליה דרבים
Řekl Rav Aši: Tuto synagogu v Mata Mechasja, přestože do ní přicházejí lidé odjinud, protože přicházejí s ohledem na mě, mohu prodat, chci-li.
אמר רב אשי האי בי כנישתא דמתא מחסיא אף על גב דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קאתו אי בעינא מזבנינא לה
Namítali: Řekl rabi Jehuda: Stalo se se synagogou tkalců (tarsijim), která byla v Jeruzalémě, že ji prodali rabimu Eliezerovi a on v ní dělal vše, co potřeboval. Ale ta přece byla ve velkém městě! – Ta byla malá synagoga a oni sami ji postavili.
מיתיבי א"ר יהודה מעשה בבית הכנסת של טורסיים שהיה בירושלים שמכרוה לרבי אליעזר ועשה בה כל צרכיו והא התם דכרכים הוה ההיא בי כנישתא זוטי הוה ואינהו עבדוה
Namítali: „V domě země vašeho vlastnictví“ (Lv 14,34) – „vašeho vlastnictví“ se znečišťuje malomocenstvím, ale Jeruzalém se malomocenstvím neznečišťuje. Řekl rabi Jehuda: Já jsem slyšel [výjimku] jen o místě Chrámu.
מיתיבי (ויקרא יד, לד) בבית ארץ אחוזתכם אחוזתכם מיטמא בנגעים ואין ירושלים מיטמא בנגעים אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקדש בלבד
Z toho plyne, že synagogy a domy studia se znečišťují. Proč? Vždyť jsou ve velkém městě! – Řekni: Řekl rabi Jehuda: Já jsem slyšel [výjimku] jen o posvěceném místě.
הא בתי כנסיות ובתי מדרשות מיטמאין אמאי הא דכרכין הוו אימא א"ר יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד
V čem se přou? První tanaita zastává názor, že Jeruzalém nebyl rozdělen mezi kmeny, a rabi Jehuda zastává názor, že Jeruzalém byl rozdělen mezi kmeny.
במאי קמיפלגי ת"ק סבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים ורבי יהודה סבר נתחלקה ירושלים לשבטים
A [je to] ve sporu těchto tanaitů.
ובפלוגתא דהני תנאי
Neboť se učí v baraitě: Co bylo v podílu Jehudy? Chrámová hora, komory a nádvoří. A co bylo v podílu Binjamina? Předsíň, svatyně a velesvatyně.
דתניא מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי הקדשים
A z podílu Jehudy vycházel pruh a vcházel do podílu Binjamina, a na něm byl postaven oltář. A spravedlivý Binjamin se každý den trápil kvůli němu [toužil] ho pohltit, jak je řečeno: „Ochraňuje ho po celý den“ (Dt 33,12). Proto byl Binjamin hoden stát se hostitelem Šechiny.
ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לבולעה שנאמר (דברים לג, יב) חופף עליו כל היום לפיכך זכה בנימין ונעשה אושפיזכן לשכינה
A tento tanaita zastává názor, že Jeruzalém nebyl rozdělen mezi kmeny. Neboť se učí v baraitě: V Jeruzalémě se nepronajímají domy, protože jim nepatří. Rabi Elazar (bar Cadok) říká: Ani lůžka. Proto kůže obětních zvířat berou hostitelé násilím.
והאי תנא סבר לא נתחלקה ירושלים לשבטים דתניא אין משכירים בתים בירושלים מפני שאינן שלהן ר"א (בר צדוק) אומר אף לא מטות לפיכך עורות קדשים בעלי אושפיזין נוטלין אותן בזרוע
Řekl Abaje: Z toho plyne, že je slušným zvykem, aby člověk nechal svému hostiteli džbán a kůži.
אמר אביי ש"מ אורח ארעא למישבק אינש גולפא ומשכא באושפיזיה
Řekl Rava: Učili to jen tehdy, když [synagogu] neprodalo sedm předních mužů města v přítomnosti obyvatel města; ale prodalo-li ji sedm předních mužů města v přítomnosti obyvatel města, pak i
אמר רבא לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו
Originál: Megillah 26a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.