[nastává jen,] když [věc] vyjde ze svatého do nesvěceného, [tak i u meily]?
עד שיצא מן הקדש לחול
Meila 19a מעילה
[Odkud víme, že i když vyjde] ze svatého do svatého, například vzal [peníze z posvěceného] na hnízda [ptačích obětí] zavů, hnízda zav a hnízda rodiček,
מן הקדש לקדש כגון לקח קיני זבים וקיני זבות וקיני יולדות
nebo odvážil svůj šekel, nebo přinesl svou oběť za hřích a svou oběť za vinu z posvěceného – jakmile [peníze] vydal, dopustil se meily – to jsou slova rabiho Šimona; rabi Jehuda říká: dokud nepokropí krví – odkud [to víme]? Proto verš praví: „dopustí-li se zpronevěry“ – v každém případě.
ושקל שקלו והביא חטאתו ואשמו מן ההקדש כיון שהוציא מעל דברי ר' שמעון רבי יהודה אומר עד שיזרוק הדם מנין ת"ל (ויקרא ה, טו) תמעול מעל מכל מקום
Mistr řekl: „‚Někdo‘ – jak prostý člověk, tak kníže, tak pomazaný [kohen].“ To je přece zřejmé, je psáno „někdo“!
אמר מר נפש אחד היחיד ואחד הנשיא ואחד המשוח במשמע שיכול מאי פשיטא נפש כתיב
Mohl bys říci: Milosrdný řekl „a kdo by z něho dal cizímu“ (Ex 30,33) – a tento [pomazaný kohen] není cizí, neboť jím byl sám pomazán. Proto nás učí [jinak].
מהו דתימא אמר רחמנא (שמות ל, לג) ואשר יתן ממנו על זר והאי לאו זר הוא דהא אימשח בגוויה קמ"ל
Ať Milosrdný přirovná [meilu] k sotě, k modloslužbě a k trumě! K sotě: [tam je zpronevěra,] i když nepoškodil – i u posvěceného, dá-li si prsten na ruku, dopustí se meily.
ואקשה רחמנא לסוטה ולעבודת כוכבים ולתרומה לסוטה דאף על גב דלא פגם גבי הקדש נמי נתנה טבעת בידה מעלה
Když Milosrdný přirovnal k modloslužbě: [tam je třeba,] aby došlo ke změně – i u posvěceného, dokud neštípal sekerou a nepoškodil a [věc nebyla] poškozena.
כי אקשה רחמנא לעבודת כוכבים דעד דאית בה שינוי גבי הקדש נמי עד דביקע בקרדום ויפגם ופגום
Milosrdný přirovnal k trumě: tak jako u trumy – „jestliže [někdo] jí“ (Lv 22,14) – vylučuje se ten, kdo škodí, tak i u posvěceného, [u] všeho, co je k jídlu, když to [jen] poškodí, je osvobozen.
אקשה רחמנא לתרומה מה תרומה (ויקרא כב, יד) כי יאכל פרט למזיק גבי הקדש נמי כל דבר אכילה כי מזיק ליה פטור
„Jak to? Dala-li řetízek“ atd. Rav Kahana řekl Ravu Zevidovi: A copak se zlato nemůže opotřebit? Kam se podělo zlato snachy Nonovy?
כיצד נתנה קטלא כו' אמר ליה רב כהנא לרב זביד ודהבא לאו בר איפגומי הוא והא דהבא דכלתיה דנון להיכא אזל
Řekl mu: Možná to bylo zlato, které nosila tvá snacha. A navíc: i když tu není [okamžitý] užitek a poškození zároveň, copak nakonec nedojde k poškození?
אמר ליה דלמא דהבא דרמיין כלתיך הוא ועוד נהי דלא איכא נהנה ופגם לאלתר לעולם מי לא איכא פגימה
„Kdo má užitek z oběti za hřích“ atd. Nuže, jde-li o bezvadné zvíře, je to [totéž] jako zlatý pohár! Rav Papa řekl: Zabýváme se [zvířetem] s vadou.
הנהנה מן החטאת וכו' מכדי אי בבהמה תמימה היינו כוס של זהב א"ר פפא בבעלת מום עסקינן
Originál: Meilah 19a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.