i z oplatek, a on bere hrst z bochníků za oplatky a z oplatek za bochníky!
ומרקיקין וקא קמיץ מחלות ארקיקין ומרקיקין אחלות
Menachot 106a מנחות
Víme o rabim Šimonovi, že řekl: Vzal-li hrst a dostal se mu do ruky [obsah] z jednoho za oba, splnil [povinnost].
שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר אם קמץ ועלה בידו מאחד על שניהם יצא
Ale vždyť je tu zbytek oleje! Neboť je-li to půl bochníků a půl oplatek, řekl, že zbytek oleje vrací do bochníků; jsou-li to všechno oplatky, řekl, že zbytek oleje jedí kohanim.
והא איכא מותר שמן דאי מחצה חלות ומחצה רקיקין אמר מותר השמן מחזירו לחלות אי כולהו רקיקין אמר מותר השמן נאכל לכהנים
Podle rabiho Šimona ben Jehudy, neboť se učí v baraitě: Rabi Šimon ben Jehuda říká jménem rabiho Šimona: Maže je v podobě [řeckého písmene] chí a zbytek oleje jedí kohanim.
כרבי שמעון בן יהודה דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון מושחן כמין כי ומותר השמן נאכל לכהנים
Rav Kahana řekl Ravu Ašimu: Ale vždyť je tu pochybnost o moučné oběti úliteb, neboť Rava řekl: Člověk smí darovat moučnou oběť úliteb každý den!
אמר ליה רב כהנא לרב אשי והא איכא לספוקה במנחת נסכים דאמר רבא מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום
Pochybnost má [jen] (znamení: jednotlivec, kvůli, kadidlo, v logu, hrst):
כי קא מסתפקא ליה (סימן יחי"ד בגל"ל לבונ"ה בלו"ג מקמצ"ה)
o [obětech], které přicházejí kvůli jednotlivci; o těch, které přicházejí kvůli obci, pochybnost nemá.
באה בגלל יחיד באה בגלל ציבור לא מסתפקא ליה
Pochybnost má o těch, které přicházejí samy pro sebe; o těch, které přicházejí kvůli obětnímu zvířeti, pochybnost nemá.
כי קא מסתפקא ליה באה בגלל עצמה באה בגלל זבח לא מסתפקא ליה
Pochybnost má o těch, které vyžadují kadidlo; o těch, které nevyžadují kadidlo, pochybnost nemá.
כי קא מסתפקא ליה טעונה לבונה שאינה טעונה לבונה לא מסתפקא ליה
Pochybnost má o těch, které přicházejí s logem [oleje]; o těch, které přicházejí se třemi logy, pochybnost nemá.
כי קא מסתפקא ליה באה בלוג באה בשלשה לוגין לא מסתפקא ליה
Pochybnost má o těch, které vyžadují vzetí hrsti; o těch, které nevyžadují vzetí hrsti, pochybnost nemá.
כי קא מסתפקא ליה טעונה קמיצה שאינה טעונה קמיצה לא קא מסתפקא ליה:
„Určil jsem moučnou oběť z desetin“ [atd.].
פירשתי מנחה של עשרונים:
Rabíni učili: „Určil jsem moučnou oběť a stanovil jsem [ji] v jedné nádobě z desetin, ale nevím, co jsem určil“ – přinese moučnou oběť o šedesáti desetinách; to jsou slova mudrců. Rabi říká: Přinese moučné oběti z desetin od jedné do šedesáti, což činí tisíc osm set třicet.
תנו רבנן פירשתי מנחה וקבעתי בכלי אחד של עשרונים ואיני יודע מה פירשתי יביא מנחה של ששים עשרונים דברי חכמים רבי אומר יביא מנחות של עשרונים מאחד ועד ששים שהן אלף ושמונה מאות ושלשים
„Určil jsem, ale nevím, co jsem určil, a kterou z nich jsem určil, a nevím, kolik jsem určil“ – přinese pět moučných obětí po šedesáti desetinách, což činí tři sta; to jsou slova mudrců. Rabi říká: Přinese pět [řad] moučných obětí z desetin od jedné do šedesáti, což činí devět tisíc sto padesát.
פירשתי ואיני יודע מה פירשתי ואי זו מהן פירשתי ואיני יודע כמה פירשתי יביא חמש מנחות של ששים ששים עשרונים שהן שלש מאות דברי חכמים רבי אומר יביא חמש מנחות של ששים עשרונים מאחד ועד ששים שהן תשעה אלפים ומאה וחמשים
V čem se liší? Rav Chisda řekl: Liší se v tom, zda je dovoleno vnášet nesvaté věci do nádvoří. Rabi zastává názor, že je zakázáno vnášet nesvaté věci do nádvoří, a rabíni zastávají názor, že je dovoleno vnášet nesvaté věci do nádvoří.
במאי קא מיפלגי אמר רב חסדא במותר להכניס חולין לעזרה קא מיפלגי רבי סבר אסור להכניס חולין לעזרה ורבנן סברי מותר להכניס חולין לעזרה
Rava řekl: Podle všech je zakázáno vnášet nesvaté věci do nádvoří, a zde se liší v tom, zda je dovoleno smísit povinnou [oběť] s dobrovolnou.
רבא אמר דכולי עלמא אסור להכניס חולין לעזרה והכא במותר לערב חובה בנדבה קא מיפלגי
Rabíni zastávají názor, že je dovoleno smísit povinnou s dobrovolnou, a Rabi zastává názor, že je zakázáno smísit povinnou s dobrovolnou.
רבנן סברי מותר לערב חובה בנדבה ורבי סבר אסור לערב חובה בנדבה
Abaje řekl Ravovi: Podle rabínů, kteří říkají, že je dovoleno smísit povinnou s dobrovolnou – vždyť potřebujeme dvě hrsti, takže vezme hrst a znovu vezme hrst.
אמר ליה אביי לרבא לרבנן דאמרי מותר לערב חובה בנדבה הא בעינן שני קמצים דקמיץ והדר קמיץ
A vždyť [tak] bere hrst z povinné za dobrovolnou a z dobrovolné za povinnou!
והא קא קמיץ מחובה אנדבה ומנדבה אחובה
Že to závisí na úmyslu kohena, který řekne: Kamkoli nyní dosáhne ruka kohena, [ať je to] povinná, a nakonec dobrovolná.
דתלי ליה בדעת כהן דאמר כל היכא דמטיא ידא דכהן השתא חובה ולבסוף נדבה
A jak spálí? Ať spálí nejprve dobrovolnou! [Ale] jak [potom] spálí povinnou? Možná je to celé povinná oběť, a ostatkům ubylo!
ואקטורי היכי מקטר ליקטר נדבה ברישא דחובה היכי מקטר לה דלמא כולה חובה היא וחסרו להו שירים
A mistr řekl: Ostatkům, kterým ubylo mezi vzetím hrsti a spálením, se za ně hrst nespaluje.
ואמר מר שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטיר קומץ עליהן
Ať spálí nejprve povinnou! [Ale] jak [potom] spálí dobrovolnou?
ליקטר חובה ברישא דנדבה היכי מקטר לה
Originál: Menachot 106a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.