neboť je psáno „na dříví“.
דעל העצים כתיב
Menachot 27a מנחות
Otázkou je to podle toho, kdo říká, že „na“ znamená vedle: co tedy? I zde „na“ znamená vedle? Nebo snad je „na dříví“ podobné „na oltáři“: jako tam doslova na, tak i zde doslova na? – Zůstává to nerozhodnuto.
כי תיבעי לך אליבא דמ"ד על בסמוך מאי ה"נ על בסמוך או דלמא על העצים דומיא דעל המזבח מה התם על ממש אף ה"נ על ממש תיקו:
MIŠNA: U hrsti brání [chybějící] menší část platnosti větší části; u desetiny brání menší část platnosti větší části; u vína brání menší část platnosti větší části; u oleje brání menší část platnosti větší části.
מתני׳ הקומץ מיעוטו מעכב את רובו עשרון מיעוטו מעכב את רובו היין מיעוטו מעכב את רובו השמן מיעוטו מעכב את רובו
Jemná mouka a olej se navzájem podmiňují; hrst a kadidlo se navzájem podmiňují.
הסולת והשמן מעכבין זה את זה הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה:
GEMARA: Jaký je důvod? Verš praví „plnou svou hrst“ (Lv 2,2; 6,8) – dvakrát.
גמ׳ מ"ט אמר קרא (ויקרא ב, ב) מלא קומצו תרי זימני
U desetiny brání menší část platnosti větší části. Jaký je důvod? Verš praví „ze své jemné mouky“ (Lv 2,2) – že chybí-li byť sebeméně, je neplatná.
עשרון מיעוטו מעכב את רובו מאי טעמא אמר קרא (ויקרא ב, ב) מסלתה שאם חסרה כל שהוא פסולה
U vína brání menší část platnosti větší části: „tak“ (Nu 15,11).
היין מיעוטו מעכב את רובו ככה
U oleje brání menší část platnosti větší části: u moučné oběti úliteb [je psáno] „tak“; a u dobrovolné moučné oběti verš praví „a ze svého oleje“ (Lv 2,2) – že chybí-li byť sebeméně, je neplatná.
השמן מיעוטו מעכב את רובו דמנחת נסכים ככה ומנחת נדבה אמר קרא (ויקרא ב, ב) ומשמנה שאם חסר כל שהוא פסולה
Olej a jemná mouka se navzájem podmiňují: „ze své jemné mouky a ze svého oleje“ (Lv 2,2), „ze své drti a ze svého oleje“ (Lv 2,16).
השמן והסולת מעכבין זה את זה מסלתה ומשמנה מגרשה ומשמנה
Hrst a kadidlo se navzájem podmiňují: „se vším jejím kadidlem“ (Lv 2,2), „a všechno kadidlo, které je na moučné oběti“ (Lv 6,8).
הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה (ויקרא ב, ב) על כל לבונתה (ויקרא ו, ח) ואת כל הלבונה אשר על המנחה:
MIŠNA: Dva kozli Dne smíření se navzájem podmiňují; dva beránci Svátku týdnů se navzájem podmiňují; dva chleby se navzájem podmiňují;
מתני׳ שני שעירי יה"כ מעכבין זה את זה שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה ב' חלות מעכבות זו את זו
dvě řady [předkladných chlebů] se navzájem podmiňují; dvě misky [kadidla] se navzájem podmiňují; řady a misky se navzájem podmiňují.
שני סדרין מעכבין זה את זה שני בזיכין מעכבין זה את זה הסדרין והבזיכין מעכבין זה את זה
Dva druhy [chlebů] u nazíra, tři [věci] u [rudé] jalovice, čtyři [druhy chlebů] u děkovné oběti, čtyři [druhy] u lulavu a čtyři [věci] u malomocného se navzájem podmiňují.
ב' מינים שבנזיר ג' שבפרה וד' שבתודה וד' שבלולב וארבע שבמצורע מעכבין זה את זה
Sedm pokropení u jalovice se navzájem podmiňuje; sedm pokropení mezi tyče [archy], na oponu a na zlatý oltář se navzájem podmiňuje.
שבעה הזאות שבפרה מעכבות זו את זו ז' הזיות שעל בין הבדים שעל הפרכת שעל מזבח הזהב מעכבות זו את זו:
GEMARA: Dva kozli Dne smíření se navzájem podmiňují – [je u nich psáno] „ustanovení“.
גמ׳ שני שעירי יה"כ מעכבין זה את זה חוקה
Dva beránci Svátku týdnů se navzájem podmiňují – [je psáno] „budou“; dva chleby – „budou“.
שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה הויה שתי חלות הויה
Dvě řady – „ustanovení“; dvě misky – „ustanovení“; řady a misky – „ustanovení“.
שני סדרין חוקה שני בזיכין חוקה הסדרין והבזיכין חוקה
Dva druhy u nazíra – neboť je psáno: „tak učiní“ (Nu 6,21); tři u jalovice – „ustanovení“.
שני מינים שבנזיר דכתיב כן יעשה ג' שבפרה חוקה
Čtyři u děkovné oběti – neboť je přirovnána k nazírovi, jak je psáno: „se svou děkovnou pokojnou obětí“ (Lv 7,13), a mistr řekl: „svou pokojnou“ – aby zahrnul pokojnou oběť nazíra.
ארבעה שבתודה דאיתקש לנזיר דכתיב (ויקרא ז, יג) על זבח תודת שלמיו ואמר מר שלמיו לרבות שלמי נזיר
A čtyři u malomocného – neboť je psáno: „Toto bude zákon o malomocném“ (Lv 14,2). A čtyři u lulavu – „a vezmete“ (Lv 23,40), [což znamená] úplné vzetí.
וארבעה שבמצורע דכתי' (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע וד' שבלולב (ויקרא כג, מ) ולקחתם לקיחה תמה
Rav Chanan bar Rava řekl: To učili jen tehdy, když je nemá; ale má-li je, nepodmiňují se.
אמר רב חנן בר רבא ל"ש אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין
Namítli: Čtyři druhy lulavu – dva z nich nesou plody a dva z nich plody nenesou. Ty, které nesou plody, potřebují ty, které je nenesou, a ty, které plody nenesou, potřebují ty, které je nesou; a člověk nesplní svou povinnost, dokud nejsou všechny v jednom svazku.
מיתיבי ד' מינין שבלולב ב' מהן עושין פירות וב' מהם אין עושין פירות העושין פירות יהיו זקוקין לשאין עושין ושאין עושין פירות יהיו זקוקין לעושין פירות ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהו כולן באגודה אחת
A tak i Izrael [dosáhne] zalíbení, teprve když budou všichni v jednom svazku, jak je řečeno: „Ten, který staví na nebesích své komnaty a svůj svazek založil na zemi“ (Am 9,6).
וכן ישראל בהרצאה עד שיהו כולן באגודה אחת שנאמר (עמוס ט, ו) הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה
Je to spor tanaitů, neboť učili jsme: Lulav, ať svázaný, ať nesvázaný, je platný. Rabi Jehuda říká: Svázaný je platný, nesvázaný je neplatný.
תנאי היא דתניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר ר' יהודה אומר אגוד כשר שאינו אגוד פסול
Jaký je důvod rabiho Jehudy? Odvozuje „vzetí“ ze „vzetí“ u svazku yzopu.
מאי טעמא דר' יהודה גמר קיחה קיחה מאגודת אזוב
Jako tam ve svazku, tak i zde ve svazku. A mudrci neodvozují „vzetí“ ze „vzetí“.
מה להלן באגודה אף כאן באגודה ורבנן לא גמרי קיחה קיחה
Podle koho je to, co učili: Lulav – je přikázáním ho svázat, a nesvázal-li ho, je platný? Podle koho? Jestliže podle rabiho Jehudy – nesvázal-li ho, proč je platný? Jestliže podle mudrců – jaké přikázání?
כמאן אזלא הא דתניא לולב מצוה לאוגדו ואם לא אגדו כשר כמאן אי כרבי יהודה לא אגדו אמאי כשר אי רבנן מאי מצוה
Vskutku podle mudrců; a jaké přikázání? Kvůli [verši]: „To je můj Bůh, jeho oslavím“ (Ex 15,2).
לעולם רבנן ומאי מצוה משום (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו:
Sedm pokropení u jalovice se navzájem podmiňuje – „ustanovení“.
שבע הזאות שבפרה מעכבות זו את זו חוקה
Sedm pokropení mezi tyče, na zlatý oltář a na oponu se navzájem podmiňuje: u těch Dne smíření je psáno „ustanovení“;
שבע הזאות שעל בין הבדים ושעל מזבח הזהב ושעל הפרוכת מעכבות זו את זו דיה"כ כתיב חוקה
u těch býčka pomazaného kohena, býčka za přehlédnutí věci obcí a kozlů za modloslužbu – jak učili jsme: „A naloží s býčkem, jak naložil s býčkem“ (Lv 4,20). Proč se to praví? Aby se zopakovalo [pravidlo] o pokropeních,
דפר כהן משוח ודפר העלם דבר של ציבור ודשעירי עבודת כוכבים כדתניא (ויקרא ד, כ) ועשה לפר כאשר עשה לפר מה ת"ל לכפול בהזאות
Originál: Menachot 27a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.