A [to platí] i o alexandrijském sešití.
ובאיחוי אלכסנדרי
Moed katan 26b מועד קטן
Rabíni učili: Kdo trhá [roucho] v místě hrubých stehů, zarovnání, stehů přes okraj nebo žebříčkových stehů, nesplnil [povinnost]; v místě úplného sešití splnil. Rav Chisda řekl: A [to platí] i o alexandrijském sešití.
ת"ר הקורע מתוך השלל מתוך המלל מתוך הלקט מתוך הסולמות לא יצא מתוך האיחוי יצא אמר רב חסדא ובאיחוי אלכסנדרי
Rabíni učili: Je dovoleno obrátit jej [roucho] dolem nahoru a sešít jej. Rabi Šimon ben Elazar zakazuje jej sešívat. A tak jako jej nesmí sešít prodávající, tak jej nesmí sešít ani kupující; a proto musí prodávající kupujícího upozornit.
ת"ר רשאי להופכו למטה ולאחותו ר' שמעון בן אלעזר אוסר לאחותו וכשם שהמוכר אסור לאחותו כך הלוקח אסור לאחותו ולפיכך מוכר צריך להודיעו ללוקח
Rabíni učili: Počáteční trhlina [má být] na dlaň a přidává se tři prsty – to jsou slova rabiho Meira. Rabi Jehuda říká: Počáteční trhlina tři prsty a přidává se jakkoli málo.
ת"ר תחילת קריעה טפח ותוספת שלש אצבעות דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר תחילת קריעה שלש אצבעות ותוספת כל שהו
Ula řekl: Halacha je podle rabiho Meira co do [počáteční] trhliny a podle rabiho Jehudy co do přidání. Tak se také učí: Rabi Josi říká: Počáteční trhlina na dlaň a přidává se jakkoli málo.
אמר עולא הלכה כרבי מאיר בקריעה והלכה כרבי יהודה בתוספת תניא נמי הכי רבי יוסי אומר תחילת קריעה טפח ותוספת כל שהו
Rabíni učili: Řekli mu: Zemřel ti otec – a roztrhl; zemřel ti syn – a přidal: spodní [trhlinu] smí sešít, horní sešít nesmí.
ת"ר אמרו לו מת אביו וקרע מת בנו והוסיף תחתון מתאחה עליון אינו מתאחה
Zemřel mu syn a roztrhl, zemřel mu otec a přidal: horní [trhlinu] smí sešít, spodní sešít nesmí.
מת בנו וקרע מת אביו והוסיף עליון מתאחה תחתון אינו מתאחה
Zemřel mu otec, zemřela mu matka, zemřel mu bratr, zemřela mu sestra – trhá za všechny jednu trhlinu. Rabi Jehuda ben Betejra říká: Za všechny [ostatní] jednu trhlinu, za otce a matku [zvláštní] trhlinu, protože se k trhlině za otce a matku nepřidává.
מת אביו מת אמו מת אחיו מתה אחותו קורע קרע אחד לכולן רבי יהודה בן בתירה אומר על כולן קרע אחד על אביו ואמו קרע אחד לפי שאין מוסיפין על קרע אביו ואמו
Jaký je důvod? Rav Nachman bar Jicchak řekl: Protože [trhliny za ně] se nedělají přidáním.
מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאינן בתוספת
Šmuel řekl: Halacha je podle rabiho Jehudy ben Betejry. Řekl však Šmuel toto? Vždyť Šmuel řekl: Halacha je podle slov toho, kdo je ve věcech smutku mírnější! – Smutek je jedna věc a trhání roucha druhá.
אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בתירה ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל אבילות לחוד קריעה לחוד
Až kam trhá? Až k pupku. A někteří říkají: až k srdci. Ačkoli pro to není důkaz, je pro to náznak, neboť je řečeno: „Roztrhněte svá srdce, a ne svá roucha“ (Jl 2,13).
עד היכן קורע עד טיבורו ויש אומרים עד לבו אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (יואל ב, יג) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם
Dosáhl-li [trhlinou] k pupku, poodstoupí o tři prsty a trhá [znovu]. Zaplnil-li [roucho trhlinami] vpředu, otočí je dozadu; zaplnil-li [je] nahoře, obrátí je dolem nahoru. Kdo trhá dole nebo po stranách, nesplnil [povinnost]; jen velekněz rozparuje dole.
הגיע לטיבורו מרחיק שלש אצבעות וקורע נתמלא מלפניו מחזירו לאחוריו נתמלא מלמעלה הופכו מלמטה והקורע מלמטה ומן הצדדין לא יצא אלא שכהן גדול פורם מלמטה
Rav Matana a Mar Ukva se o tom přeli, oba jménem Šmuelova otce a Leviho. Jeden řekl: Po celých sedm [dní] trhá [novou trhlinu], po sedmi [dnech] přidává [k původní]. A druhý řekl: Po celých třicet [dní] trhá, po třiceti přidává.
פליגו בה רב מתנה ומר עוקבא ותרוייהו משמיה דאבוה דשמואל ולוי חד אמר כל שבעה קורע לאחר שבעה מוסיף וחד אמר כל שלשים קורע לאחר שלשים מוסיף
Rabi Zera namítl: Podle toho, kdo říká, že po celých sedm [dní] trhá – proč? Protože [trhlinu ještě] není dovoleno sešít hrubými stehy. Ale vždyť mistr řekl: Žena ji sešívá hrubými stehy ihned – i zde [by tedy měla jen přidat]!
מתקיף לה רבי זירא מאן דאמר כל שבעה קורע אמאי דלא ניתן לשוללו אלא הא דאמר מר האשה שוללתו לאלתר ה"נ
Tam je to kvůli důstojnosti ženy.
התם משום כבוד אשה הוא
Podle toho, kdo říká, že po celých třicet [dní] trhá – proč? Protože [trhlinu ještě] není dovoleno sešít. Ale za otce a matku, kdy ji není dovoleno sešít nikdy – i zde [by měl vždy trhat znovu]!
מאן דאמר כל שלשים קורע אמאי דלא ניתן לאחותו אלא לאביו ולאמו דלא ניתן לאחותו לעולם ה"נ
Tam je to kvůli úctě k otci a matce.
התם משום כבוד אביו ואמו הוא
Rabíni učili: Kdo vyjde před mrtvého v [již dříve] roztrženém oděvu, ten okrádá mrtvé i živé.
ת"ר היוצא בבגד קרוע לפני המת הרי זה גוזל את המתים ואת החיים
Raban Šimon ben Gamliel říká: Kdo řekne svému druhovi: Půjč mi svou košili, půjdu navštívit svého otce, který je nemocen – a šel a zjistil, že zemřel, trhá ji a [potom] sešije; a když přijde domů, vrátí mu košili a zaplatí mu cenu trhliny. A pokud mu to [předem] neoznámil, nesmí na ni sáhnout.
רשב"ג אומר האומר לחבירו השאילני חלוקך ואלך ואבקר את אבא שהוא חולה והלך ומצאו שמת קורע ומאחו וכשיבא לביתו מחזיר לו חלוקו ונותן לו דמי קרעו ואם לא הודיעו הרי זה לא יגע בו
Rabíni učili: Nemocnému, kterému zemřel příbuzný, se neoznamuje, že zemřel, aby se mu nepomátla mysl. Netrhá se před ním [roucho] a ženy se v jeho přítomnosti umlčují.
ת"ר חולה שמת לו מת אין מודיעין אותו שמת שמא תטרף דעתו עליו ואין מקרעין בפניו ומשתקין את הנשים מפניו
Malému [dítěti] se trhá [roucho] kvůli zármutku [ostatních]. A trhá se za tchána a za tchyni kvůli úctě k manželce.
ומקרעין לקטן מפני עגמת נפש וקורעין על חמיו ועל חמותו מפני כבוד אשתו
A Rav Papa řekl: V [traktátu] Evel rabati se učí: Truchlící si nemá brát dítě do náruče, protože ho to přivádí ke smíchu a lidé by jím pohrdli.
ואמר רב פפא תנא באבל רבתי אבל לא יניח תינוק בתוך חיקו מפני שמביאו לידי שחוק ונמצא מתגנה על הבריות:
„A smuteční hostina se nepodává na postavených lůžkách.“ Rabíni učili: Kdo jde do domu truchlícího – je-li s ním důvěrný, ať jej pohostí na obrácených lůžkách; a pokud ne, ať jej pohostí na postavených lůžkách.
ואין מברין על מטות זקופות: ת"ר ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות כפויות ואם לאו יברוהו על מטות זקופות
Ravu potkalo neštěstí. Přišel k němu Aba bar Marta, to jest Aba bar Minjumi. Rava [lůžka] postavil, Aba bar Marta [je] obrátil. Řekl [Rava]: Jak málo rozumu má tento učenec!
רבא איתרע ביה מילתא על לגביה אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי רבא זקיף אבא בר מרתא כפי אמר כמה לית ביה דעתא להאי צורבא מרבנן
Rabíni učili: Kdo putuje z místa na místo,
תנו רבנן ההולך ממקום למקום
Originál: Moed Katan 26b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.