jelikož [krev] vidí ze svého vlastního těla, neříkáme: Ponech ji v jejím dosavadním stavu.
כיון דמגופה קחזיא לא אמרינן אוקמה אחזקתה
Nida 2b נדה
A čím se [to] liší od mikve? Neboť jsme se učili: Mikve, která byla změřena a bylo zjištěno, že je jí málo, všechny čisté [věci], které byly učiněny na jejím základě, jsou zpětně nečisté, ať v soukromém, ať ve veřejném prostoru.
ומאי שנא ממקוה דתנן מקוה שנמדד ונמצא חסר כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין בר"ה בין ברה"י טמאות
Pro Šamaje je těžkostí [to] „zpětně“.
לשמאי קשיא למפרע
Pro Hilela je těžkostí [to] „jistě“, neboť zatímco u doby dne a noci u nidy [čisté věci] necháváme v nerozhodnutí – nejí se a nespalují se –, zde je to jistá nečistota.
להלל קשיא ודאי דאילו מעת לעת שבנדה תולין לא אוכלין ולא שורפין ואילו הכא טומאה ודאי
Tam je to proto, že lze říci: Ponech nečistého v jeho dosavadním stavu a řekni, že se neponořil. Naopak, ponech mikve v jejím dosavadním stavu a řekni, že jí nebylo málo! – Hle, je jí málo před tebou.
התם משום דאיכא למימר העמד טמא על חזקתו ואימא לא טבל אדרבה העמד מקוה על חזקתו ואימא לא חסר הרי חסר לפניך
Zde také: hle, krev je před tebou! – Teprve teď ji uviděla. – Zde také: teprve teď jí ubylo.
הכא נמי הרי דם לפניך השתא הוא דחזאי הכא נמי השתא הוא דחסר
Jak [to lze srovnávat]? Tam lze říci: ubývalo a ubývalo [postupně]; zde snad lze říci: viděla a viděla [postupně]? – A co je to za námitku? Snad [krev postupně] stékala kapka po kapce a uviděla ji [až nyní]!
הכי השתא התם איכא למימר חסר ואתא חסר ואתא הכא מי איכא למימר חזאי ואתא חזאי ואתא ומאי קושיא דלמא הגס הגס חזיתיה
Tam jsou dvě závady, zde je jen jedna závada.
התם איכא תרתי לריעותא הכא איכא חדא לריעותא
A čím se [to] liší od sudu? Neboť jsme se učili: Kdo zkontroloval sud, aby z něj [postupně] odděloval terumu, a poté bylo zjištěno, že je [v něm] ocet – po celé tři [první] dny je [to] jisté,
ומאי שנא מחבית דתנן היה בודק את החבית להיות מפריש עליה תרומה והולך ואח"כ נמצא חומץ כל ג' ימים (הראשונים) ודאי
odtud dále je to sporné. To je těžkost pro Šamaje.
מכאן ואילך ספק קשיא לשמאי
Tam je to proto, že lze říci: Ponech neodesátkované v jeho dosavadním stavu a řekni, že nebylo napraveno. Naopak, ponech víno v jeho dosavadním stavu a řekni, že nezkyslo!
התם משום דאיכא למימר העמד טבל על חזקתו ואימר לא נתקן אדרבה העמד יין על חזקתו ואימר לא החמיץ
Hle, zkyslo před tebou. – Zde také: hle, krev je před tebou! – Teprve teď ji uviděla. – Tam také: teprve teď zkyslo.
הרי החמיץ לפניך הכא נמי הרי דם לפניך השתא הוא דחזאי התם נמי השתא הוא דהחמיץ
Jak [to lze srovnávat]? Tam lze říci: kysalo a kysalo [postupně]; zde snad lze říci: viděla a viděla [postupně]? – A co je to za námitku? Snad [krev] stékala kapka po kapce a uviděla ji [až nyní]!
הכי השתא התם איכא למימר החמיץ ואתא החמיץ ואתא הכא מי איכא למימר חזאי ואתא חזאי ואתא ומאי קושיא דלמא הגס הגס חזיתיה
Tam jsou dvě závady, zde je jen jedna závada.
התם איכא תרתי לריעותא הכא איכא חדא לריעותא
A postavil sud proti mikve: Čím se liší [to], že zde je to jisté, a čím se liší [to], že zde je to sporné?
ורמי חבית אמקוה מאי שנא הכא ודאי ומ"ש הכא ספק
Řekl rabi Chanina ze Sury: Kdo učil [mišnu o] sudu? Je to rabi Šimon, který i ohledně mikve [to] činí sporným.
א"ר חנינא מסורא מאן תנא חבית ר"ש היא דלגבי מקוה נמי ספקא משוי ליה
Neboť jsme se učili: Mikve, která byla změřena a bylo zjištěno, že je jí málo, všechny čisté [věci], které byly učiněny na jejím základě, jsou zpětně nečisté, ať v soukromém, ať ve veřejném prostoru.
דתנן מקוה שנמדד ונמצא חסר כל הטהרות שנעשו על גביו למפרע בין בר"ה בין ברה"י טמאות
Rabi Šimon říká: Ve veřejném prostoru jsou čisté, v soukromém prostoru se ponechávají v nerozhodnutí.
ר"ש אומר בר"ה טהורות ברה"י תולין
Originál: Niddah 2b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.